החלטה בתיק בשא 11764/06

רקע

בפניי עומדת בקשה לחיוב המשיב בגילוי מסמכים ולמתן תשובות מלאות לשאלון, ולחילופין מחיקת התביעה. המבקש סומך בקשתו בטענה כי המשיב מתחמק ממתן תשובות וגילוי מסמכים כנדרש. המשיב טוען מנגד, כי לא זו בלבד שקיים כל דרישת גילוי המסמכים וכן נתן תשובות כנדרש בשאלות, אלא שהמבקש הוא ולא אחר הוא אשר טרם הגיש אצל המשיב גילוי מסמכים מטעמו עד ליום הגשת התגובה, הוא יום 18/09/06 ומכאן שדין הבקשה היה להיות מוגשת כלפי המבקש עצמו.

המסגרת הנורמטיבית לעניין תשובות לשאלון

תקנה 110 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון19/9/04]  זו לשונה:

110 . "צו להשיב או להוסיף ולהשיב [121]

לא השיב הנשאל, או לא השיב תשובה מספקת, רשאי השואל לבקש מבית המשפט או מן הרשם צו המחייב את הנשאל להשיב, או להוסיף ולהשיב, לפי הענין, ומותר בצו כאמור לחייב במתן תשובה בין בתצהיר ובין בחקירה שבעל פה, ככל שיורה בית המשפט או הרשם."

לא למותר לציין את מטרתו של הליך הצגת שאלון עליו עמד השופט וינוגרד, כפי שצוטט בע"א 2271/90  ג'מבו חברה לבנין ומסחר נגד אמיר מרדכי ו- 123 אח', פ"ד מו' [3] 393:

"מטרתם של הליכי ביניים, כגון שאלונים, גילוי מסמכים, פרטים נוספים, היא לצמצם את השאלות השנויות במחלוקת, להביא לידיעת הצד שכנגד את כל החומר הרלבנטי, כדי שלא תהיינה הפתעות במהלך שמיעת המשפט, כדי שהמשפט יתנהל לא בקלפים סגורים אלא בקלפים פתוחים".

המבחן לענייננו הוא מבחן הרלוונטיות, צמצום השאלות השנויות במחלוקת ומניעת הפתעות. (על הרלוונטיות, ראה השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה חמישית,   148).ב

בהקשר הזה מתייחס השופט גורן לחובותיו של בעל הדין המשיב (בעמ' 152 לספרו הנ"ל):

"בעל דין חייב להשיב באופן מלא לשאלות בשאלון שהוצג לו על-ידי בעל הדין שכנגד. משאינו עושה כן, ומתבקש מבית המשפט צו המחייב אותו לעשות כן, ואותן שאלות הן רלוונטיות למחלוקות שבין הצדדים, הרי בהיעדר עילה שלא לחייב במתן תשובה לשאלות, שומה על בית המשפט לחייב את אותו בעל דין לענות לשאלות".

מהכלל אל הפרט

במקרה דנן אין היא טענת המבקש כי המשיב לא עשה ולא כלום באשר לחובת גילוי מסמכים ותשובה על שאלון מצידו. טענת המבקש היא כי הפעולות נעשו בחסר, דהיינו לא הוגשו כל המסמכים וכן לא נתנו תשובות "מלאות ומספקות" לשאלון.

אומר, כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לבחון מהות התשובות הניתנות לשאלון, אלה מתקבלות באופן של מתן תצהיר וחזקה  שעומדת להן אמינותן כל זמן שלא הוכח ההפך על ידי הצד שכנגד. טענות בדבר מענה חלקי, מתחמק, או שקרי לשאלות בשאלון יועלו בשלב ההוכחות וישמשו כנגד מי מן הצדדים לכשהסוגיה תעמוד לבירור.

עם זאת, אדרש לעניין תשובות 10 ו-11 לשאלון, בהן נוקט המשיב בטענת "לא רלוונטי" ואומר כי קראתי את השאלון ואת ההסבר שנתן ב"כ המשיב ולא השתכנעתי כי יש משקל בדבריו.

השאלות אשר נשאלו הם במסגרת הלגיטימית של הסיכסוך. תינתן תשובה בדרך הטובה ביותר ובאם אין בידי המשיב נתונים, יציין זאת במסגרת תשובותיו.

לפרק זה אחייב את המשיב לענות על שאלות 10 - 11 במלואן וזאת תוך 30 יום מהיום.

המסגרת הנורמטיבית לעניין גילוי מסמכים

תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון19/9/04]  זו לשונה:

112. "צו גילוי מסמכים [131 ,123(א)]

בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה;בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים."

התקנה קובעת כי ניתן במסגרת סמכויות העזר הנתונות לבית המשפט, לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט. הגילוי לפי הנוסח הכתוב בתקנות, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, ובית המשפט לא ייתן צו לגילוי מסמכים או לעיון בהם, אלא אם כן בית המשפט סבור כי יש צורך בכך על מנת לאפשר דיון הוגן.