החלטה בתיק בשא 11753/05

1.         המבקש מנהל אצל המשיב שני חשבונות בנק: האחד מספרו 406838 אשר לו אושרה מסגרת אשראי בסך של 20,000 ש"ח, והשני - מספרו 406854.

2.         בתאריך 5/4/05 קיבל המבקש הודעה מהמשיב לפיה החל מיום 18/4/05 יהיה החשבון הראשון מוגבל. בתאריך 1/6/05 קיבל המבקש הודעה נוספת מהמשיב לפיה יוגבל החשבון השני החל מיום 8/6/05 וזאת בשל החזרת עשרה שיקים בכל אחד מן החשבונות ובסך כולל של 25 שיקים.

3.         המבקש מבקש לערער על ההגבלה ולהוציא ממנה שיקים אשר סורבו, לטענתו, על ידי המשיב שלא כדין, שכן לטענתו היתה בחשבונו יתרה מספקת לכיבוד השיקים.

4.         טרם אדון בבקשה לגופה אציין כי בניגוד להוראת סעיף 4 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981, לא צירף המבקש תצהיר מפורט לאימות כל העובדות המשמשות יסוד לבקשה. זאת הגם שבדיון בבקשת המבקש אשר התקיים ביום 5/6/05 ניתנה למבקש אורכה להגיש את בקשתו העיקרית ערוכה כדין והדיון בבקשה גופה נדחה ליום 18/9/05. די היה בטעם זה שבקשתו של המבקש הוגשה בלא שנתמכה בתצהיר כדי לדחות את הבקשה.

5.         המשיב מציין בתגובתו כי עד למועד עריכת התגובה ביום 25/7/05 עומד מניין השיקים המסורבים בחשבון 406838 על 20 שיקים ובפועל מוגבל המבקש בהגבלה חמורה מתאריך 21/7/05.

            באשר לחשבון 406854 טוען המשיב כי המבקש לא העלה כל טענה עניינית ואף לא צירף כל מסמך שיש בו לבסס את טענתו לפיה סורבו שיקים שלא כדין.

            המשיב טוען כי עיון בתדפיסי הבנק של המבקש ובתדפיס מניית השיקים שסורבו בשני החשבונות מצביע על כך כי השיקים סורבו כדין בהעדר יתרה מספקת בחשבון לצורך פרעונם.

6.         שבתי ועיינתי בתדפיסי הבנק של המבקש בחשבונות עו"ש 406838 ו-406854 ונוכחתי לראות כי חשבונותיו של המבקש התנהלו ביתרת חובה וחרגו אף מעבר למסגרת המאושרת שאושרה בחשבונו. כן נוכחתי לראות כי השיקים אשר סורבו על ידי המשיב אכן סורבו בהעדר יתרה מספקת בחשבונות לשם פרעונם.

            טענת המבקש לפיה נהג לבדוק את יתרת חשבונותיו לאחר משיכת שיקים מחשבונותיו ורק בדיעבד להפקיד סכומים לחשבונו לא רק שככלל אינה נתמכת על ידי תדפיס חשבונותיו של המבקש, אלא אינה מקובלת עלי כלל שכן שומה על המבקש, ככל בעל חשבון אחר, לדאוג לכך כי בעת הצגתם של שיקים מחשבונו לפרעון תימצא בחשבונו יתרה הולמת לפרעון השיקים.

7.         המבקש טען בפניי כי לנוכח העובדה שהמשיב פרע לא פעם שיקים בטרם סורבו השיקים, הגם שחרגו מיתרת חשבונו, היה עליו להמשיך ולפרוע את השיקים הנוספים אשר סורבו. טענתו זו של המבקש ביחס להסכם ו/או נוהג שכביכול התפתח בינו ובין המשיב נעדרה כל פירוט ולא ניתן ללמוד ממנה על אלו עובדות היא מבוססת והאם היא מבוססת על הסכם שכביכול נקשר בינו ובין עובדי המשיב ו/או על מנהג שהתפתח והופר. וכאמור, נטל הראיה להוכחת תוכן הסכם ו/או נוהג אשר כביכול נקשר בין המבקש והמשיב הוא על המבקש. ואולם, לאחר ששבתי ועיינתי בכתבי הטענות ובטיעוניו של המבקש, סבורה אני כי המבקש לא עמד בנטל זה.

            מעבר לעובדה כי המבקש לא העלה טענותיו בתצהיר, הרי טיעוניו אודות תוכן הסכם שנקשר בינו ובין המשיב טרם סירוב השיקים היתה סתמית, כללית ומתחמקת ולא היתה בה כלל התייחסות לשיק זה או אחר אשר כביכול לא סורב בהעדר יתרה מספקת מחמת הסכם או נוהג שנקשר וכן נעדר טיעונו התייחסות לשיחה מסויימת או לשמות עובדי המשיב אשר התחייבו איזו מההתחייבויות המעורפלות שהמבקש טען להן.

8.         כך גם לא ראיתי לקבל את טענתו של המבקש לפיה היתה על המשיב חובה ליידע את המבקש כי הופקדו שיקים שאין להם כיסוי מספיק בחשבונו וזאת מכוח תפקידו של המשיב להיות גם "היועץ הפיננסי ולא שליח להעברת כספים מצד לצד". סירוב המשיב לכבד את ראשון השיקים שניתנו מחשבונו של המבקש בהעדר יתרה מספקת מהווה לכל הדיעות אזהרה ברורה אשר מטבע הדברים יכול היה המבקש בעקבותיה לשנות דרכיו, אולם בפועל מאז סירוב ראשון השיקים, סורבו בחשבונותיו של המבקש מעל 25 שיקים נוספים. האחריות לקיום יתרות מספקות לפרעון השיקים שניתנו חלה על בעל החשבון ולא על המשיב ובודאי שלא חלה חובה כלשהי על המשיב לסייע למבקש בניהול חשבונותיו.

9.         לאור כל האמור, הנני דוחה את הבקשה.

10.        המבקש ישא בהוצאות הבקשה בסך של 3,500 ש"ח.

11.        מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"א באלול תשס"ה (25 בספטמבר 2005), בהעדר הצדדים.

_________________

                                                                                                                      ב. טאובר,  שופטת

הקלדנית: רויטל מ. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: