החלטה בתיק בשא 11702/05

התובע בת.א. 1343/00 הגיש תביעה נגד הנתבעות לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, ביום 1/12/04, כתוצאה ועקב עבודתו אצל הנתבעת מס' 2.

המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה אם התאונה היא תאונת דרכים כמשמעותה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, או תאונת עבודה לפי פקודת הנזיקין. בשלב מסויים הגיעו ב"כ התובע וב"כ הנתבעת מס' 1, להלן: " סהר", להסדר פשרה, לפיו לקחה סהר על עצמה את האחריות לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו. ביום 28/6/05 הגישו הודעה על הסכם פשרה. בהסכם הפשרה לא הייתה שום התייחסות לנתבעות מס' 2 ו-3, להלן: "הנתבעות".

לאחר שסהר קבלה על עצמה את האחריות לפצות את התובע, הגישו הנתבעות ביום 13/12/04 בקשה, בש"א 18428/04, למתן פסק דין הדוחה את התביעה נגדן ולחייב את סהר בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד. בבקשה זו לא ניתנה החלטה. בשלב יותר מאוחר, הגיש ב"כ סהר, בקשה להארכת המועד להגשת סיכומים בשאלת החיוב בהוצאות. בית המשפט נעתר לבקשה אך הסיכומים לא הוגשו עד ליום מתן החלטה ביום 8/8/05.

ביום 19/7/05 הגישו הנתבעות בקשה נוספת, בש"א 10465/05, ובה ביקשו שבית המשפט ייתן פסק דין על דחיית התביעה כנגדן ופסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד. בבקשה זו פירט ב"כ הנתבעות את השתלשלות העניינים עד מועד הגשת הבקשה והצביעו על כך שסהר לא הגישה תגובות לבקשה, על אף הארכות המועד שניתנו לה ע"י בית המשפט. בנסיבות אלה, טען ב"כ הנתבעות, שיש להעתר לבקשתן, לדחות את התביעה כנגדן ולחייב את סהר בהוצאות ושכ"ט עו"ד מהנימוקים שפורטו בבקשה, דהיינו: התביעה נגדן נדחתה לאחר שמיעת ראיות (חקירת התובע) והגשת סיכומים בכתב בשאלת החבות, דבר שגרם להם הוצאות וטירחה.

ביום 8/8/05, בהעדר תגובה מטעם ב"כ סהר, קבלתי את בקשת הנתבעות, דחיתי את התביעה נגדן וחייבתי את סהר בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

ביום 23/8/05 הגיש ב"כ סהר, בקשה, בש"א 11702/05, לעיון חוזר בהחלטתי מיום 8/8/05. לטענתו, שלח תגובה עוד ביום 1.8.05 ולאור האמור בתגובת סהר מתבקש ביהמ"ש לדחות בקשת הנתבעות לחיוב בהוצאות לאור הפשרה אליה הגיעו התובע וסהר בתיק.

מעיון בתיק, לא מצאתי שום תגובה מטעם סהר לעניין הבקשה לחיוב בהוצאות. ביקשתי מהמזכירות לברר אם בכל זאת הגיעה בקשה כזו ובטעות לא תוייקה בתיק. מהמזכירות הודיעו לי כי אצלם לא היה שום מסמך כאמור בבקשת ב"כ סהר. בכל זאת בקשתי מהמזכיר להתקשר למשרד ב"כ סהר ולברר את העניין. ביום 5.9.05 המזכירות הניחה בפניי מזכר לפיו ביום 8.9.05יופיע בפניי ב"כ סהר בתיק אחר, ויסביר את העניין. עוד צויין בפתק אחר מיום 5.9.05 כי התגובה נשלחה בדואר עוד ביום 1.8.05 וחזרו על  ההודעה כי ביום 8.9.05 יופיע בפניי ב"כ סהר.

הישיבה שהייתה קבועה ליום 8.9.05. בוטלה מאז לא הופיע בפניי אף אחד ממשרד ב"כ סהר. ביום 8.9.05 הגישו ב"כ הנתבעות תגובה לבקשתו של ב"כ סהר לעיון חוזר ובה טענו כי אין להעתר לבקשה לעיון חוזר מאחר והבקשה של הנתבעות לפסיקת הוצאות הוגשה ביום 13.12.04 ואילו התגובה בעניין זה הוגשה רק ביום 1.8.05 ולכן אין להעתר לבקשה.

סקרתי את השתלשלות העניינים, דבר שגרם בזבוז זמן רב. אעיר כאן כי הייתי מעדיף לשמוע את הראיות בתיק עצמו מאשר להתחיל לבדוק כל מיני בקשות שהוגשו ולסקור אותן בהחלטה זו. אינני מוכן לעיין מחדש בהחלטתי מיום 8.8.05 מאחר והתגובה שנשלחה כביכול לביהמ"ש לא הגיעה לתיק ביהמ"ש. מי ששולח חומר לביהמ"ש צריך לוודא שהחומר אכן מגיע לביהמ"ש או לפחות להציג קבלה או אישור שאכן החומר נשלח בדרך שתבטיח את הגעתו לביהמ"ש. בהעדר אישור כזה, יניח ביהמ"ש כי החומר לא נשלח גם אם בפועל בעל הדין שלח את החומר אך לא הגיע לביהמ"ש.

גם לגופו של העניין לא מצאתי הצדקה לשנות את החלטתי. סהר הגיעה להסדר פשרה עם ב"כ התובע, ולקחה על עצמה את האחריות לפיצויים לאחר שנשמעו טענות והוגשו סיכומים. בעל דין שתביעה נגדו נדחתה או נמחקה זכאי לקבל הוצאות ושכ"ט בגין ההליך ש"הוכנס" אליו אך בסופו של דבר נדחה נגדו.

אכן נכון הוא שבדרך כלל כשמגיעים לפשרה לא עומדים על פסיקת הוצאות בגין ההליך שננקט. לדעתי כל עניין יישקל לפי נסיבותיו אך אין בפסיקה שצורפה לבקשה לעיון חוזר כדי להצדיק אי פסיקת הוצאות בענייננו.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום ט' באלול, תשס"ה (13 בספטמבר 2005) במעמד ב"כ הצדדים.  המזכירות תמציא להם העתק החלטה זו בדואר רשום כמקובל.

                                                                                 ר. ג'רג'ורה, שופט

הקלדנית: רבקה אזצא'י

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: