החלטה בתיק בשא 11659/07

בפניי בקשת המדינה (הנתבעת), לחייב את המשיבים (התובעים) בהפקדת ערובה להוצאות, לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות").

בכתב התביעה עותרים המשיבים לחיוב המבקשת בפיצויים בגין מותה של הקטינה מונא חמדי שחאדה אבו טורק ז"ל (להלן: " המנוחה"), אשר, על פי הנטען,  נורתה למוות ע"י חיילי צה"ל, ביום 22.4.04, בעת שחזרה מקניית ממתק בחנות הסמוכה לביתה. המשיבים 2 ו- 3 הינם הורי המנוחה. המשיבים טוענים, כי לאחר האירוע התנצל צה"ל על הריגתה של המנוחה.

המבקשת מכחישה, בכתב הגנתה, את נסיבות מותה של המנוחה וטוענת, כי מאחר שלכתב התביעה לא צורפה חוו"ד רפואית בדבר סיבת מותה של המנוחה, מנועים המשיבים מלהוכיח כל ענין שברפואה. כן טוענת המבקשת, כי לא ידוע לה על ההתנצלות הנטענת ומכחישה כל אחריות למותה של המנוחה וכן מכחישה היא כל חבות לפצות את המשיבים.

לטענתה, חיילי צה"ל הותקפו ברימונים, מטעני חבלה וטילי נ"ט והשיבו אש, כך שמדובר בפעולה מלחמתית.

המבקשת טוענת, כי די בכך שהמשיבים הינם תושבי האזור ואין בידם להצביע על נכסים במדינת ישראל, מהם תוכל המבקשת להיפרע הוצאותיה במקרה שהתובענה תידחה, כדי לחייבם בהפקדת ערובה, מה גם שאין  כיום אפשרות של אכיפת פסקי דין, או גביית הוצאות בשטחי האזור.

המבקשת עותרת לקביעת ערובה בסכום ריאלי, אשר יכסה את כל הוצאותיה, כמתחייב מלשון תקנה 519, ומצביעה על כך שמדובר בתביעה אשר הוגשה לביהמ"ש המחוזי, מכך נגזרות, לטענתה, גם ההוצאות הרבות אשר ייגרמו לה, עקב  ניהול ההגנה בתובענה זו והיא עותרת להטלת ערובה, בשיעור הולם.

ב"כ המשיבים טוען, כי הגשת הבקשות לחיוב בהפקדת ערובה, היא מדיניות פסולה של המבקשת, אשר מנסה למנוע בדרך זו, הגשת תביעות מסוג זה, תוך ניצול לרעה של תקנה 519 ועקיפת פסיקת ביהמ"ש בבג"צ 8276/05 - עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הביטחון  ומפנה גם להחלטות, בבקשות דומות לבקשה זו, אשר ניתנו ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה מפי כבוד השופטים עמית וג'רג'ורה, ובמיוחד להחלטת כבוד השופט ג'רג'ורה מיום 8.11.05 בבש"א 12488/03 (ת.א. 1413/99), אשר אמר, כי ביהמ"ש אינו רשאי להתעלם מפרקטיקה שלטונית המתגבשת לנגד עיניו.

ב"כ המשיבים טוען, כי ביום 22.4.04, לא היתה כל לחימה באזור בו נפגעה המנוחה. לתמיכה בטענתו הוא מפנה אל דוח פעולת אגודת עזה, הודעת דובר צה"ל ודוח האירועים בגזרה הצפונית של רצועת עזה, המצאת, לטענתו, הרחק מביתה של המנוחה.

עיינתי במסמכים הנ"ל וסבורה אני שלא ניתן להבין מהם את אשר נטען ע"י ב"כ המשיבים וכי לא ניתן לקבוע על פיהם וללא שמיעת ראיות, כי אין ממש בטענות ההגנה של המבקשת.

ב"כ המשיב טוען עוד, כי חיוב בהפקדת ערובה יסכל את אפשרות המשיבים לנהל את ההליך. לטענתו, בשם השמירה על מוסריותה של המדינה, יש לדון בכל התביעות, מסוג זה, ללא חיוב בהפקדת ערובה. ב"כ המשיבים מביא, כדוגמא, הוצאה של 600 מיליון ש"ח, אשר הוצאה, ע"י המדינה, לשם בניית גשר ולאחר מכן התברר, כי בשל חוסר תיאום בין משרדי הממשלה, נבנה הגשר שלא במקום ולכן היה צורך להזיזו ממקומו, וטוען כי עלות ניהול תביעות אלה נמוכה מכך.

באשר ליכולתם של המשיבים להפקיד ערובה טוען המשיב 2, בתצהירו אשר צורף לבקשה (ואשר לא נחתם, אם כי הוא נושא אישור של ב"כ המשיבים לפיו הוא תורגם על ידו), כי הוא חולה ומובטל ומתקיים מצדקה ומעזרה של משרד הרווחה.

דיון ;

מטרת תקנה 519 לתקנות והפסיקה אשר התייחסה אליה, הינה לאזן בין זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד חוקתית מן המעלה הראשונה - רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 650; רע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 29 ובין זכותו של הנתבע להבטיח הוצאותיו, למקרה שהתביעה תידחה.

המקרה המובהק לחיוב בערובה הוא, כאשר התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל ואין לו נכסים במדינה, מהם יוכל הנתבע להיפרע את הוצאותיו אם תידחה התביעה - רע"א 544/89 אויקל תעשיות  (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ פ"ד מד(1) 647.

כן ראו סיכום ההלכה, ברע"א 2146/04 - מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים . פ"ד נח(5), 865 ,עמ' 868-869.

במסגרת השיקולים, אשר על ביהמ"ש לשקול, הן לעניין עצם הטלת הערובה, והן לעניין גובהה, עליו לבחון, בנוסף לאפשרות הגבייה, גם את נסיבות האירוע ואת סיכויי התביעה על פי כתבי הטענות.

לבקשתו של ב"כ המשיבים, כי בתביעות מסוג זה לא יהא חיוב בערובה, אין יסוד. בקשה זו מנוגדת לפסיקת ביהמ"ש העליון והיא  אף איננה סבירה.

אינני מקבלת את הטענה, לפיה בשם מוסריותה של המדינה, יש לאפשר ניהול תביעות אלה ללא הבטחת הוצאות המדינה, למקרה שהתביעה תידחה.

פתיחת דלתות ביהמ"ש בפני תובעים, דהיינו - זכות הגישה לערכאות, הינה זכות יסוד "מן המעלה הראשונה" רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 650; רע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 29,  אולם, גם היא (כמו זכויות יסוד אחרות), אינה עומדת בבדידותה. אחיות לה זכויות אחרות, בין זכויות יסוד ובין זכויות פחותות מהן במעלה, ועל ביהמ"ש לאזן בין כל הזכויות "החיות" במרחבה של התובענה. כנגד המדינה מוגשות תביעות מסוגים שונים, ע"י תובעים שונים. אין מקום לכלל גורף, המנוגד לתקנות, לפיו בכל מקרה של תביעה כנגד המדינה אין לחייב בהפקדת ערובה וכך גם אין מקום לקבוע בפסיקה כלל כזה, במקרים כגון המקרה דנן.