החלטה בתיק בשא 1162/06

בפני שתי בקשות, שהדיון בהן אוחד, האחת בש"א 1162/06, שהוגשה ע"י התובעים ( הנתבעים שכנגד) בתיק העיקרי, ת.א. 1232/02 (להלן: " התובעים"), ולפיה, עותרים התובעים למתן צו עשה שיחייב את המשיב מס' 1, הנתבע ( התובע שכנגד) בתיק העיקרי (להלן: " הנתבע") למסור לתובעים את החזקה בתחנת הדלק וכל הבנוי על חלק מהחלקות 11, 12 ו- 13 בגוש 15603, לרבות המסעדה וכל הבנוי והנטוע עליהם (להלן: " מתחם התחנה"), ולאסור עליו ועל עובדיו, שלוחיו, נציגיו ו/או כל הבא מכוחו מלהיכנס למתחם התחנה.

הבקשה השניה, בש"א 1213/06, הוגשה ע"י הנתבע,  ועניינה מתן הוראות משלימות לפסה"ד החלקי שניתן בתיק העיקרי ביום 16/6/05.

רקע

1.         במסגרת התיק העיקרי, הגישו התובעים כנגד הנתבע, תביעה למתן חשבונות בקשר לניהול תחנת הדלק המשותפת לשניהם, ולמסעדה לגביה טענו התובעים שגם היא נכללת בנכסים המשותפים של שניהם.

            הנתבע הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד. בתביעה שכנגד עתר הנתבע להורות על פירוק השותפות בעסק של ניהול והפעלת "תחנת תדלוק דור מג'אר", וכן על פירוק השיתוף שבין הצדדים במקרקעין המשותפים ביניהם ואשר מהווים חלקים מחלקות 11, 12 ו- 13 בגוש 15603.

2.         על סמך הסכמתם של ב"כ הצדדים, כפי שניתנה בדיון שהתקיים ביום 13/1/04, מונה המהנדס ושמאי המקרקעין מר דן ברלינר כמומחה מטעם ביהמ"ש על מנת שישום את שווי תחנת התדלוק והמסעדה, לרבות  המקרקעין עליהם מוקמות תחנת הדלק והמסעדה.

ע"פ חוות דעתו של השמאי, מר ברלינר, מיום 11/6/04 (התקבלה לתיק בית המשפט ביום 14/6/04) נקבע כי שווי תחנת התדלוק במצבה בעת עריכת השמאות עומד ע"ס 475,000 $, ושוויה של המסעדה ע"ס 170,000 $, ואילו שווי הנכס בשלימותו, דהיינו תחנת התדלוק יחד עם המסעדה, עומד ע"ס 600,000 $.

3.         לאחר שהמומחה מטעם ביהמ"ש, מר דן ברלינר, הגיש את חוות דעתו לעניין שווי תחנת התדלוק והמסעדה, לרבות המקרקעין עליהם בנויים, הסכימו תחילה הצדדים כי פירוק השותפות בתחנת התדלוק והמסעדה, לרבות פירוק השיתוף במקרקעין עליהם מוקמות תחנת התדלוק והמסעדה, ייעשה בדרך של מכירת הנכסים למרבה במחיר מבין שניהם. מאוחר יותר, ובדיון שהתקיים ביום 14/4/05, הגיעו הצדדים לידי הסכמה דיונית לפיה, כל אחד מהצדדים יהיה רשאי להפנות שאלות הבהרה לשמאי ברלינר, בעניין חוות דעתו בדבר שווי של תחנת התדלוק,  כמו כן, הסכימו ב"כ הצדדים להסמיך את ביהמ"ש לקבוע, לאחר שמיעת טיעוניהם מי הצד שירכוש את חלקו של הצד האחר ומה המחיר שעליו לשלם לו.

4.         לאחר קבלת תשובותיו של השמאי ברלינר לשאלות ההבהרה, שהופנו לו ע"י ב"כ הצדדים, ולאחר שמיעת טענותיהם של ב"כ שני הצדדים, ניתן ביום 16/6/05, פס"ד חלקי לפיו תפורק השותפות שבין הצדדים, באופן שהתובעים ירכשו את חלקן של הנתבע בנכסי השותפות, קרי בתחנת התדלוק והמסעדה, לרבות הקרקע עליה בנויה תחנת התדלוק והמסעדה, כאשר התמורה שעליהם לשלם לנתבע בגין תחנת התדלוק הינה 50% מהסך של 617,500 $, שהם 308,750 $ ו- 50% משווי המסעדה כפי שהוערכה ע"י השמאי ברלינר, דהיינו 87,500 $, בסה"כ 396,250 $ בשקלים על פי השער היציג של הדולר שיהיה ביום התשלום.

כמו כן, נקבע בפסה"ד החלקי כי על התובעים להפקיד בקופת בית המשפט את הסכום הנ"ל תוך 30 יום, שאם לא יעשו כן תעבור, כמוסכם על הצדדים, הזכות לרכישה לנתבע, אשר יהיה זכאי לרכוש את חלקם של התובעים בסכום האמור בהפחתה של 5%, ואז יהיה על הנתבע להפקיד את הסכום תוך 30 יום בקופת בית המשפט ואם גם הוא לא יעשה כן, תחזור הזכות לרכישת נכסי השותפות לתובעים, תוך הפחתה נוספת של 5% מהסכום, וכך חוזר חלילה עד שהצד שיהיה זכאי לרכוש את חלקו של הצד האחר על פי המנגנון הנ"ל יעמוד בתנאי ויפקיד את מלוא התמורה במועד שנקבע.

התובעים הפקידו את הסכום כפי שנקבע בפסה"ד, ובהחלטה מיום 3/8/05, נקבע כי התובעים מילאו אחרי פסה"ד החלקי לאחר שהפקידו בשתי הפקדות נפרדות את מלוא הסכום שנקבע בפסה"ד החלקי.

עוד נקבע באותה החלטה, כי הנתבע צודק בטענתו וכי הסכום שהופקד הינו לפני מע"מ, וכי יהיה על התובעים לשלם לנתבע את סכום המע"מ החל על סכום זה, אולם זאת עליו לעשות כשישוחרר הסכום (במלואו או בחלקו) לנתבע וזה יוציא חשבונית מס כחוק.

5.      על פסה"ד החלקי הגיש הנתבע ערעור ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 8054/05 ורע"א 9383/05) ובית המשפט העליון פסק ביום 6/12/05 בזו הלשון:

"בשלב זה קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה יימחקו  הערעור ובקשת רשות הערעור תוך שכל צד שומר על מלוא טענותיו וזאת על מנת שבית משפט קמא ישלים את מלאכתו ויכריע בכל השאלות הצריכות לעניין. למען הסר ספק יודגש כי לכל צד שמורות מלוא הטענות בקשר להליכים עד כה. עוד מוסכם כי בשלב זה יופעלו תחנת הדלק והמסעדה במתכונת בהם הם מופעלים עתה. אולם אם יתארך הדיון המשלים בבית משפט קמא מעבר ל- 6 חודשים מהיום, יהא רשאי עו"ד שינפלד להגיש לבית משפט קמא בקשה מתאימה בעניין זה".

בטרם יגיע המועד שנקבע להמשך דיון בתיק,  הגישו התובעים תחילה את בקשתם, בש"א 1162/06 הנ"ל למתן צו עשה כמצוין לעיל, וזמן קצר לאחר מכן, הגיש הנתבע את הבקשה, בש"א 1213/06 שעניינה, כאמור, מתן הוראות משלימות לפסה"ד החלקי. כאמור, הדיון בשתי הבקשות אוחד בהסכמת הצדדים.

6.         בפתח הדיון בבקשות המאוחדות, הודיע ב"כ התובעים, עו"ד שינפלד, כי הבקשה שהוגשה על ידו בשם התובעים, מתיתרת, זאת לאור בקשתו של הנתבע למתן הוראות משלימות, שהיא יותר מפורטת. על כן, ובשים לב לעמדת התובעים מבקשה זו, ולהסכמתם העקרונית לחלק לא מבוטל מההוראות שנתבקשו ע"י הנתבע, מתוך מטרה להביא למימושו של פסק הדין החלקי, אני מורה על מחיקת הבקשה, בש"א 1162/06.

אם כן, מה שעומד על הפרק לדיון ולהכרעה הינו בקשתו של הנתבע למתן הוראות משלימות לפסה"ד החלקי.

ההוראות המשלימות המבוקשות בבקשה ע"י הנתבע

7.         ההוראות המשלימות להן עותר הנתבע בבקשתו, בש"א 1213/06, הינן כמפורט להלן:

א.        להורות לתובעים לסלק על אתר את מחצית מיתרת החובות בחשבון השותפות בבנק ערבי ישראלי סניף מג'אר, חשבון 60700/94, העומדים נכון ליום 31/12/05 ע"ס 841,167 ש"ח.

בנוסף, להורות לתובעים לגרום לשחרור הנתבע מכל הערבויות ו/או הבטוחות שהנתבע העמיד לטובת בנק ערבי ישראלי בקשר עם האשראים שהבנק העמיד לצורך ניהול עסקי תחנת התדלוק.