החלטה בתיק בשא 1162/05

1.         ביום 11.09.98 נפגע המבקש בתאונת דרכים. אין חולק, כי מנגנון הפגיעה היה מסוג Dashboard Injury. מונה מומחה רפואי ד"ר אברהם ביין (להלן, "המומחה"), אשר בחוות דעתו מיום 06.01.03 כתב בפרק הסיכום והדיון: " . . . לא נמצאו ממצאים המותירים אחריהם נכות אורטופדית. הכאבים בקידמת הברך יכולים להתאים לגילו או כחלק ממחלת ה-F.M.F ממנה סובל הנ"ל ואשר בעברו גרמה לכאבי פרקים." לאחר משלוח שאלות הבהרה מטעם המבקש וחקירתו הנגדית של ד"ר ביין לפנינו ביקש המבקש לפסול את חוות דעתו, ולחילופין, למנות מומחה נוסף לבדיקת המבקש / התובע (למען הנוחות, להלן יכונה המבקש "התובע").

2.         הבקשה מלאה כרימון בטענות כנגד חוות דעתו של ד"ר ביין. נטען, שחוות הדעת לוקה בחסרים וכי בהיותה בת שני עמודים אינה אלא חוות דעת דלילה. נטען, שלא נרשמו בה מלוא תלונות התובע. עוד נטען, שלא נרשמו גילו של התובע ומנגנון הפגיעה בחוות הדעת. טענה נוספת כנגד חוות הדעת היא, שאין בה רישום הן ביחס לעמוד השדרה והן ביחס לברך שמאל אילו מישורים נבדקו ואילו טווחי תנועה נמצאו. זאת בייחוד לאור העובדה, שהבדיקה הפיזיקלית נערכה על ידי המומחה ללא אביזרי עזר, כגון סרט מדידה ומד-זווית. נטען, שבהעדר רישום פרטי הבדיקה הפיזיקלית מנע המומחה מבית-המשפט את האפשרות לבדוק את מסקנותיו. גם נטען, שאין התייחסות בחוות הדעת למצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה.

3.         המשיבות השיבו לטענות הרבות דלעיל, כי המבחן לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית-המשפט או למינוי מומחה נוסף באותו התחום הרפואי איננו טכני, אלא מהותי. טענו המשיבות, כי הליקויים בחוות-הדעת, עליהם הצביע ב"כ המבקש המלומד הם ליקויים טכניים. לדידי המשיבות, העיקר הוא קביעת המומחה בחוות-דעתו, שאין קשר סיבתי בין מצבה של ברכו השמאלית של התובע לבין התאונה. קביעה זו, כך נטען, מבוססת היטב במסמכים הרפואיים. כל אשר הוצג לבית המשפט, לטענת המשיבות, הוא תיעוד רפואי, המצביע על פגיעה קלה בברך שמאל, תיעוד מאוחר, הקשור לברך זו, עם ממצאים, הדומים לאלו של ד"ר ביין.

4.         סבורני, שאין ויכול להיות ספק, שאין מקום לפסול את חוות דעתו של המומחה. ידוע, כי "בית המשפט לא ימהר לפסול מומחה שכבר נתמנה, בודאי לא לאחר שכבר ניתנה חוות דעת מטעמו" [א' ריבלין תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, תש"ס) 586]. מה יכול להביא לפסילת מומחה מטעם בית- המשפט? לפי המלומד ריבלין, "רשימת הטעמים, המנויים בתקנה 17 לתקנות המומחים, להמרת המומחה שנתמנה באחר, אינה רשימה סגורה. הפסיקה הכירה בטעמים נוספים, לפסילת מומחה ובהם קיום חשש משוא פנים או ניגוד עניינים . . ." (א' ריבלין, שם, 587 - 588). ב-רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ"ו (4) 673, 678 (מול האות "ד") קבע כב' השופט אור (כתוארו אז): "פסילתו של מומחה רפואי על-ידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב . . ." במקרה דנן, לאחר חקירתו הנגדית של המומחה, לא השתכנעתי, שהחסרים הנטענים בחוות דעתו של ד"ר אברהם ביין נובעים מניגוד עניינים, משוא פנים או העדר תום לב. לכן,אין מקום לפסול את חוות דעתו של המומחה.

5.         נשאלת השאלה, אם יש מקום למנות מומחה רפואי נוסף על ד"ר ביין בתחום האורטופדיה. השיקולים המנחים לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף נקבעו ב-רע"א 337/02 הנ"ל. כדברי כב' השופט אור (כתוארו אז): "המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נדרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות-דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על כן בכל אותם מקרים שבהם חש  השופט. . . כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי לשיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהיה בידו, או כי לא יהיה זה ראוי להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות דעת של המומחה  הרפואי אשר מונה על-ידו" [רע"א 337/02, שם 676 (מול האותיות "ו" ו-"ז")].

עוד קבע כב' השופט אור (כתוארו אז) לעניין המבחן למינוי מומחה נוסף: "נזכור, שבתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, מינוי מומחים רפואיים נתון בידי בית-המשפט. לפיכך בכל מקרה שעלול להיגרם עוול על-ידי אי - מינוי מומחה רפואי, אפילו מומחה רפואי נוסף, נתונה בידי בית-המשפט הסמכות למנוע עוול כזה . . ." [רע"א 337/02 הנ"ל, שם, 677 (מול האות "ב")].

6.         אסקור עתה את הליקויים בחוות דעתו של ד"ר ביין.

א.         נטען, שהמומחה לא רשם את מלוא תלונות התובע. בניגוד למקרה, שנידון בת.א. (חי') 716/99 אבידור  נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, ואח' (לא פורסם), בתצהיר, התומך בבקשה המונחת לפנינו, התובע לא ציין ולו במילה אחת אילו תלונות, אשר השמיע בפני המומחה, לא נרשמו על-ידיו. ללמדך, כי לא הונחה התשתית העובדתית להוכחת טענת אי-רישום מלוא תלונות התובע.

ב.         בחוות הדעת לא נרשם מנגנון הפגיעה. כתוצאה מכך בחקירתו הנגדית העיד המומחה, כי אינו זוכר את מנגנון הפגיעה (עמ' 7 שורה 1 לפרטיכל). סבורני, שלמנגנון זה חשיבות בייחוד בניתוח הקשר הסיבתי בין הפגיעה לתאונה. כאן המקום להזכיר את תשובתו של המומחה לשאלה 8 לשאלות ההבהרה, שאילו מצא קשר סיבתי, היה מעניק לתובע 10% נכות על בסיס סעיף 35 1 ב' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) (תוספת), תשט"ז - 1956 (אם כי היתה נסיגה מסוימת מתשובתו זו בעמ' 10 שורות 6-8 לפרטיכל).

ג.          בחוות הדעת לא נרשם גילו של התובע.  ידע המומחה להעיד, שאין התובע בן 20 (עמ' 7 שורות 4-5 לפרטיכל) וציין בעדותו, שאם הוא כתב ש(הממצאים) כפי גילו, סימן, שגילו של התובע מופיע במחשב (עמ' 7 שורות 6-7 לפרטיכל). ואולם, לא ידע המומחה למסור בעדותו את גילו של התובע (עמ' 7 שורה 4 לפרטיכל). זאת על אף מסקנתו בחוות הדעת, ש"הכאבים בקידמת הברך יכולים להתאים לגילו".

ד.         בשורה של תשובות בחקירה הנגדית התברר, שהרישום של טווחי התנועה שנמדדו לוקה בחסר. זאת התוצאה של בדיקה, אשר נערכה ללא עזרים (עמ' 8 שורה 22 ואילך לפרטיכל). אעיר, כי מקשה על בית-המשפט להעביר את מסקנות המומחה תחת שבט ביקורתו (בהיות בית המשפט הפוסק האחרון גם בנושאים רפואיים במשפט), כשרישום הממצאים לוקה בחסר.

ה.         באשר להשוואת מצבו הרפואי של התובע לפני ואחרי התאונה, המומחה העיד, שאין הוא יודע, אם בתיעוד הרפואי משנת 1997 ועד התאונה התלונן התובע על ברכו אם לאו (עמ' 7 שורה 4 לפרטיכל). בשאלה 9 לשאלות ההבהרה נשאל המומחה: "האם נכון ליום בדיקתו על ידך היה זהה מצבו הרפואי והתפקודי של הנפגע למצבו הרפואי והתפקודי כפי שהיה עובר לתאונה?" בתשובה מעט משובשת מבחינה לשונית השיב המומחה, בעצם, שיכול להיות שכן ויכול להיות שלא: "בהסתמך על חוות הדעת הרפואית שנעשתה במיון בדיקת הברך ביום התאונה הייתה תקינה. יכול להיות שמצבו הרפואי של החולה ביום התאונה דומה ליום הפגיעה אך גם יכול להיות שהיה דומה ליום לפני התאונה. מסקנותי נעשו על פי המסמכים הרפואיים ולפי בדיקתי מיום 06.01.03." מן הראוי להדגיש את החשיבות בידיעתו של המומחה את מצבו הרפואי של התובע על-פי תיעוד רפואי מלפני התאונה ככל שניתן, שהרי מסקנתו בפרק הסיכום והדיון בחוות דעתו היתה, ש"הכאבים בקידמת הברך יכולים להתאים לגילו או כחלק ממחלת ה-F.M.F ממנה סובל הנ"ל ואשר בעברו גרמו לכאבי פרקים."

7.         נשאלת השאלה, אם יש בליקויים דלעיל בחוות דעתו של המומחה, כדי להביא למינוי מומחה נוסף. עיקר הדגש בטיעוני המשיבות הוא שהליקויים הם, כאמור, טכניים. לשיטת המשיבות, גם אם חסרו רישומי טווחי התנועה, לדוגמא, הרי כך או אחרת חיווה המומחה את דעתו, שאין קשר סיבתי בין הממצאים הרלוונטיים לבין התאונה, שאונתה לתובע. [כמו כן, הפנה בא-כוחן המלומד של המשיבות לתיעוד רפואי, המציין, בין היתר, את הטווח המלא בתנועת הברך (לדוגמא, ת/5, ההפניה לרנטגן של ד"ר מוראד מחמד מיום 25.2.00 וההפניה של ד"ר ראט לרופא המטפל מיום 26.8.01), וכן, לתאריך המאוחר של תחילת הפיזיותרפיה בברך.  יצויין, כי לא שמענו את התייחסות המומחה למלוא התיעוד הרפואי הזה בעת חקירתו לפנינו. וחבל].

בראותי את החסרים בחוות-הדעת של ד"ר ביין, בסופו של יום נותרתי עם הספק שמא החסרים בחוות הדעת מצביעים על מתודיקה לקויה, קרי הסקת מסקנות ללא הבסיס העובדתי המוצק והמפורט, כדי לאפשר לבית המשפט לבחון את נכונות המסקנות. זאת הן  בנושא הממצאים והן בנושא הקשר הסיבתי.

8.         לאור המקובץ, בית המשפט ימנה מומחה נוסף בתחום האורטופדיה. לכן, תוך 21 יום מהיום יודיעו ב"כ בעלי הדין המלומדים את פרטיו של מומחה מוסכם תוך ההצהרה, כי הם ומרשיהם אינם עובדים עם המומחה המוסכם או, לחילופין, את שמותיהם של מומחים, אשר הם מבקשים מבית המשפט להימנע מלמנותם.

            המזכירות תשגר עותק לבאי כוחם המלומדים של בעלי הדין.

            תיק זה יובא לעיוני ביום 1.6.05.

ניתנה היום א' באייר, תשס"ה ( 10 במאי 2005) בהעדר הצדדים