החלטה בתיק בשא 11586/06

1.         בפני ארבע התנגדויות אשר הדיון בהן אוחד:

-           בש"א 6805/06 שהוגשה בתיק הוצל"פ 1-06-23423-01, במסגרתו הוגשו לביצוע שיק על סך 15,000 ש"ח שזמן פרעונו 20.3.04 ושלושה שיקים נוספים על סך 10,000 ש"ח כל אחד, ואשר זמן פרעונם בין החודשים נובמבר 2005 ו - פברואר 2006, כנגד קניון שפרעם בע"מ (להלן: " המבקשת") ומר יוסף מהנא (להלן: " המבקש"), אשר לפי הנטען חתם עליהם כערב;

-           בש"א 6807/06 שהוגשה בתיק הוצל"פ 4-06-23426-01, במסגרתו הוגשו לביצוע 2 שיקים בסכום של 20,470 ש"ח, אשר זמן פרעונם לחודשים נובמבר ודצמבר 2005, נגד המבקשת;

-           בש"א 11586/06 שהוגשה בתיק הוצל"פ 8-06-47448-01, שם הוגשו לביצוע 3 שיקים על סך כולל של 33,000 ש"ח שמועד פרעונם לחודשים אפריל ומאי 2006 נגד המבקשת;

-                     בש"א 12693/06 שהוגשה בתיק הוצל"פ 9-06-47465-01, שם הוגש לביצוע שיק על סך 16,000 ש"ח שמועד פרעונו 31.3.06 נגד המבקשת;

הדיון בהתנגדויות נערך בפניי ביום 11.1.07, המבקש, אשר הינו מנהל המבקשת, נחקר על תצהיריו וב"כ בעלי הדין סיכמו את טענותיהם בעל פה.

במסגרת הדיון הוסכם כי המבקש יקבל רשות להתגונן במסגרת בש"א 6805/06, בכל הנוגע לטענה כי החתימה על גב השיקים אינה שלו.

2.         בבש"א 6805/06 טענה המבקשת כי לגבי השיק על סך 15,000 ש"ח נמסרו שלושה שיקים חלופיים אשר נפרעו. לתמיכה בטענה זו הוצגה קבלה על שלושה שיקים ע"ס 5,000 ש"ח כל אחד לחודשים מאי עד יוני 2004. אכן הקבלה אינה מתייחסת לשיק שהוגש לביצוע ואינה מזכירה אותו, אולם טענה זו לא נסתרה ובשלב זה של דיון בהתנגדות די בצגת הגנה אפשרית, ואין להיכנס לשאלה כיצד תוכח בהמשך או לשאלת מהימנותה.

            אשר על כן, לגבי שיק זה, מתקבלת ההתנגדות.

3.         כנגד השיקים האחרים טענה המבקשת במסגרת אותה התנגדות כי מדובר בתשלומים עודפים, אשר ניתנו עוד בטרם נערכה ההתחשבנות בין בעלי הדין, ומבלי להביא בחשבון סחורה שהוחזרה בידי המבקשת.

            טענות זהות, ולמעשה בקשה זהה הוגשה במסגרת בש"א 6807/06.

            במסגרת בש"א 11586/06 טענה המבקשת כי לאחר שחזרו השיקים החזירה למשיב סחורה בשווי של 33,000 ש"ח כנגד שיקים אלה ובמקום לפרוע אותם .

            במסגרת בש"א 12693/06 הועלו טענות זהות, אולם שם נטען כי ערך הסחורה שהוחזרה היה 16,000 ש"ח.

            את הטענות אלה מצאתי לנכון לדחות.

4.          כל הטענות שלעיל אינן עומדות במידת הפירוט הנדרשת מהמבקש רשות להתגונן כפי שחזרו ועמדו עליה  בתי המשפט ואזכיר רק את ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, וע"א 248/89 החברה הכלכלית למוסיקה נ' Warner Home Video , כשתי דוגמאות מני רבות.

             באשר לטענות כי מסירת השיקים הייתה לפני עריכת ההתחשבנות בין בעלי הדין, היה על המבקשת לפרט מתי נמסרו השיקים, מתי נערכה ההתחשבנות ומתי הוברר לו כי שילם מעבר לנדרש. גם אם אין על המבקשת חובה להציג בשלב זה את פירוט ההתחשבנות ואת המסמכים המאשרים את הטענה, עדיין חובה למסור פרטים לביסוס ההגנה, ואין די באמירה כללית.

5.          כך גם באשר לטענה בשתי ההתנגדויות האחרות כי המבקשת החזירה סחורה כנגד השיקים אשר חוללו. ראשית, טענה זו עומדת בסתירה לטענה בהתנגדויות האחרות. אם במסגרת ההתחשבנות התברר כי המבקשת אינה חייבת למשיב דבר, ואינה חייבת לפרוע את השיקים שנמסרו בשנת 2005 או בתחילת 2006, הכיצד זה נמסרו שיקים נוספים בשנת 2006 ? כמו כן, קיימת סתירה בין הטענות בשתי ההתנגדויות הנ"ל בינן לבין עצמן. באחת נאמר כי הסחורה שהוחזרה הייתה בשווי של 33,000 ש"ח ובשנייה נאמר כי הסחורה שהוחזרה הייתה בשווי של 16,000 ש"ח.

             המבקשת לא הסבירה מתי נערכה הבדיקה והחזרת הסחורה, ואולם מובן כי הדבר נעשה לפני הגשת השיקים לביצוע. לפיכך ברור כי ההפרדה בין קבוצות השיקים הינה מלאכותית ונותרה אך ורק בכדי להקים הגנה לכאורה כנגד כל אחת מבקשות הביצוע.

             מעבר לסתירות, הרי שאף בקשות אלה אינן מפורטות במידה הנדרשת. כאמור לעיל בשלב זה אין צורך להוכיח את הטענה אולם בוודאי שיש צורך לפרטה. החזרת סחורה בהיקף כולל של כחמישים אלף ש"ח, הינה כמות נכבדת ובוודאי שהייתה חובה לפרט מתי הוחזרה הסחורה וכיצד ואין די באמירה כללית כפי שנאמרה.