החלטה בתיק בשא 11565/07

1.         בפניי בקשתו של עו"ד אופיר דידי, המנהל המיוחד לנכסי החייב (להלן: המנהל המיוחד), להתיר לו לחלק דיבידנד סופי לנושים אשר הגישו תביעות חוב נגד החייב, וכי החלוקה תתבצע באופן יחסי לסכומים הנטענים בתביעות החוב, ללא צורך בבדיקתן.

כן עותר המנהל המיוחד כי ישולם לו שכר טרחה בסך של 5,861.6 ש"ח בצירוף מע"מ והחזר הוצאות בסך 600 ש"ח, וכי תשולם לכנ"ר אגרת השגחה בסך 1,172.3 ש"ח.

2.         הרקע לבקשה :

א.ביום 11.6.06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב, לבקשתו, ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 1,000 ש"ח בחודש. לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו נגד החייב 7 תביעות חוב בסך כולל של 1,244,727 ש"ח, ללא חובות בדין קדימה. לדבריהחייב נפתחו נגדו 5 תיקי הוצל"פ, לא נערכו חקירות יכולת ונעשה איחוד תיקים.

ב.ביום 28.6.07 נדחתה בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל, מהנימוקים המפורטים בפסק הדין, והצו לכינוס נכסיו בוטל, כמו גם ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו את הארץ.

ג.מדו"ח שערך המנהל המיוחד עולה כי במהלך התקופה שממועד מתן צו הכינוס ועד לביטולו כאמור, הצטברו בקופת הכינוס כספים בסך של 29,308 ש"ח.

3.         הכנ"ר הודיע לבית המשפט כי לאחר חלוף המועד להגשת ערעור על פסק הדין מיום  28.6.07, אין לו התנגדות לאישור שכר הטרחה, ההוצאות ואגרת ההשגחה המבוקשים. באשר לכספים שהצטברו בקופת הכינוס, סבור הכנ"ר יש לנהוג במקרה זה כפי שנוהג הכנ"ר בכל התיקים האחרים בהם בוטל צו הכינוס, דהיינו, יש להורות על העברת הכספים, בניכוי שכר טרחת המנהל המיוחד והוצאותיו ושכר השגחת הכנ"ר, ללשכת ההוצל"פ בחיפה, אשר תחלקם בין נושיו של החייב המנהלים נגדו תיקי הוצל"פ בכל רחבי הארץ.

4.         השאלה הטעונה הכרעה בענייננו הינה באיזה אופן יש לחלק את הכספים שהצטברו בקופת הכינוס לנושים, לאחר שנדחתה בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל ובוטל הצו לכינוס נכסיו.

הצדדים סיכמו בכתב טענותיהם בשאלה זו.

            טענות הצדדים:            

5.         טענות המנהל המיוחד

א.לטענת המנהל המיוחד, יש לחלק את הכספים שהצטברו בקופת הכינוס בין כל הנושים שהגישו תביעות חוב, בין אם פתחו נגד החייב תיק הוצל"פ ובין אם לאו, ולכל הפחות לצמצם את החלוקה בין הנושים אשר הגישו תביעות חוב ואוחזים בפסק דין נגד החייב (אף אם לא פתחו, כאמור, בהליכי הוצל"פ).

ב.המנהל המיוחד סבור כי לצורך זכאות לקבלת דיבידנד לא נדרש כי הנושה יפתח תיק הוצל"פ נגד החייב. מרגע שניתן פסק דין נגד החייב, אין רלבנטיות לשאלה האם הנושה  פתח תיק הוצל"פ אם לאו, וזאת בייחוד בנסיבות בהן הימנעות הנושה מלנקוט בהליכי הוצל"פ נעוצה בהליכי הכינוס ובעיכוב ההליכים מכוחו של צו הכינוס. כך לדוגמא, הנושה בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק) אוחז בענייננו בפסק דין נגד החייב, אולם עקב מתן צו הכינוס ועיכובם של ההליכים שננקטו נגד החייב מכוחו, לא פתח הבנק תיק הוצל"פ, ואין כל סיבה כי יקופח.

ג.יתירה מכך, העברת כספים שהצטברו בקופת הכינוס ללשכת ההוצל"פ מזכה גם נושים שלא הגישו תביעות חוב, ואין סיבה שנושים אלו יזכו בקבלת דיבידנד במסגרת הליכי פשיטת רגל גם אם הליכים אלו בוטלו בסופו של יום.

6.         טענות הכנ"ר :

א.משבוטל הצו לכינוס נכסי החייב, דיני פשיטת הרגל אינם חלים על הכספים המצויים בקופת הכינוס, לרבות דיני הקדימה הקבועים בפקודה.

ב.בענייננו, תביעות החוב שהוגשו מעולם לא נבדקו ולא ייבדקו, ואין מקום להעדיף נושה שהגיש תביעת חוב על פני נושה שלא הגישה.    

ג.לשיטת הכנ"ר, יש להתייחס לצו הכינוס, במקרה כזה, כאל הליך ביניים, במהלכו נבדקו הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ולהיווצרות חובותיו. לאחר שהוכרע כי  אין החייב זכאי ליהנות מהגנתה של הפקודה מתבטל ההליך הזמני, וממועד ביטול הצו יש להחזיר את המצב לקדמותו, דהיינו יש לפעול כאילו מעולם לא התנהל הליך פשיטת רגל, ויש להעביר את הכספים שהצטברו בקופת הכינוס לטובת נושים שככל הנראה היו גובים כספים אלו בדרכים אחרות, במסגרת תיקי ההוצל"פ שפתחו נגד החייב.

ד.יש לנסות ולחלק את הכספים שהתקבלו במהלך הליך זה באופן שוויוני בין הנושים של החייב, כאילו לא היה הליך כלל. העובדה כי הבנק, מרשו של המנהל המיוחד, לא פתח תיק הוצל"פ וכנראה אין זה כלכלי בעיניו לפעול בדרך זו, לא צריכה להוות שיקול בענייננו. מכל מקום, בפני הבנק קיימת אפשרות לפתוח תיק הוצל"פ נגד החייב וליהנות אף הוא מחלוקתם של הכספים במסגרת זו.