החלטה בתיק בשא 11556/08

1. כנגד החייב ניתן פסק דין על ידי בית משפט שלום בת"א ביום 29.1.08.

פסק הדין ניתן במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר, אשר הגיש הבנק נגד מספר נתבעים.

החייב לא הגיש בקשת רשות להגן כנגד אותה תביעה.

בגין פסק דין הוצאה לחייב התראת פשיטת רגל.

בהתנגדות נאמר על ידי החייב כי הוא הבעלים של חברה, אשר היתה אחת הנתבעות במסגרת התביעה שהגיש הבנק, העוסקת ביבוא שירות והתקנה של מערכות קול.

במהלך כל פעילותה, מאז שנת 87', ניהלה החברה את חשבון הבנק שלה בסניף יהודה המכבי של הבנק. הבנק העניק לחברה מסגרות אשראי וערבויות בנקאיות לצורך השתתפות במכרזים.

כאשר הגיע מנהל חדש לסניף הבנק, חל שינוי בהתנהגות הבנק אשר החל בלחצים להקטנת מסגרות האשראי ודרש להביא כספים ממקומות חיצוניים.

החייב העלה טענות נוספות כנגד הבנק, על פיהן אילץ אותו הבנק להתפטר מהחברה ולעשות שימוש בכספי הפיצויים לטובת חובות החברה. החייב אף נדרש, לטענתו, לקחת הלוואה נוספת שמטרתה להקטין את מסגרת העו"ש של החברה.

החברה שילמה לדברי החייב ריביות בסכומי עתק ולמרות זאת הקטינה החברה את גובה האשראי.

כאשר לא יכלה החברה לעבוד יותר באופן תקין, הודיע החייב לבנק על הפסקת הפעילות וביקש להגיע להסדר לכיסוי יתרת החובה לבנק.

לדברי החייב, התנהל מו"מ ארוך וסוכמו תנאי ההסדר אשר אושרו על ידי מקבלי ההחלטות בהנהלה. אולם, הבנק חזר בו מאותה הסכמה לאור זאת שנודע לו שהוגשה תביעה כנגד החייב והחברה על ידי בנק דיסקונט.

לאחר מכן נערכו פגישות נוספות אולם בסופו של דבר הוגשה התביעה נשוא הליכי הפש"ר כנגד החייב.

החייב גם טען גם לאחר הגשת התביעה המשיך בניסיון לנהל מו"מ, הבנק הסכים להצעת הסדר בסכום של 430,000 ש"ח אך חזר בו מהסכמתו.

הבנק גרם לנזק בלתי הפיך לחייב ובכוונתו לתבוע את הבנק בגין אותם נזקים.

2. במסגרת הדיון אשר התקיים במעמד הצדדים, ויתר הבנק על חקירתו של החייב.

החייב חזר בטיעוניו על חלק ניכר באמור בהתנגדות ואף הוסיף ופירט באריכות את האירועים אשר קדמו להגשת התביעה על ידי הבנק, החל משנת 2006 ואילך, ואת  ההסדרים אשר נעשו בינו לבין שותפו בחברה.

החייב טען שהוא עשה הכל כדי להחזיר לבנק את מה שהוא חייב. אולם, הבנק ניהל איתו מו"מ תוך כדי הערמת קשיים וכל בקשה אשר ביקש נענתה בשלילה.

לדבר החייב, לא הגיש בקשת רשות להתגונן כנגד התביעה שכן הבנק פעל כנגדו בחוסר תום לב כאשר התנהל מו"מ. עם זאת, אישר החייב כי ידע שהוגשה נגדו תביעה במהלך ניהול המו"מ עם הבנק.

בסופו של דבר טען החייב כי הבנק הרס לו את העסק ואין מקום לדרוש ממנו את סכום פסק הדין.