החלטה בתיק בשא 1149/05

1.         ביום 25.1.05 עתרה המבקשת לצו מניעה זמני נגד המשיבים, למען לא יעבירו זכויות בנכס, הידוע כחלקה 12 בגוש 6523 בנצרת (להלן: "הנכס"). הבקשה הוגשה מטעם המבקשת, אולם על ייפוי הכח מטעמה הוטבע חותמה בצירוף חתימתו של מר מוריס קרדוש - שהינו אחד ממנהליה.

2.         לטענת המבקשת, התקשר המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב") בהסכם למכירת הנכס לבנותיו, המשיבות מס' 1 - 4. הנכס אמנם נרשם בלשכת רישום המקרקעין על שם המשיב, אולם על פי הרישום, בעלותו של המשיב הינה "בשם חברת קרדוש ושות' בע"מ". על כן טוענת המבקשת, מפי מר מוריס קרדוש, כי הנכס שייך לה בפועל, כפי שמעיד על כך הרישום.

המבקשת מצרפת, לתצהיר התומך בבקשה, את נסח הרישום של הנכס וכן יפוי כח, ממנו ניתן ללמוד, כי הנכס נמכר למבקשת בשנת 1949 ממר מנסור תאופיק קרדוש. כמו כן הוצג פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בתיק המרצה 209/77, בו פסק בית המשפט המחוזי (כב' השופט נ. הווארי) ביום 24.11.77, כי לוח הזכויות לגבי הנכס יתוקן, באופן שהנכס יירשם על שם המשיב מס' 1 בשם המבקשת.

3.         המשיב הגיש תגובה ארוכה ומפורטת, ממנה עולות טענותיו, לפיהן הוא רכש עבור עצמו את הנכס בשנת 1958. לטענתו, יפוי הכח משנת 1949 לא נועד אלא להבטחת הלוואה כלשהיא שנטל מנסור תאופיק קרדוש, כפי שעולה מפרשנותו המילולית של ייפוי כח זה, כאשר זכויותיו נרכשו כדין בשנת 1958. מוסיף בא כוחו המלומד של המשיב ומציין, כי הרכישה נעשתה כדין, כפי העולה מנסח הרישום ההסטורי אשר הוצג על ידו, כנספח לתצהירו של המשיב, תמורת סך 1,500 לירות.

אף כאשר נערך הסדר המקרקעין לגבי הנכס, לא תבעה - החברה המבקשת זכויות בנכס זה. לטענת בא כוחו של המשיב, בשנת 1977 הסכים המשיב לתיקון לוח הזכויות, שכן האמין באחיו - מוריס וזאת כיון שהיה חולה וקיים היה חשש כי החברה לא תוכל להמשיך ולנהל את המפעל שנבנה על הנכס, וקיבלה ממנו רשות להשתמש בו, שכן יש לו רק בנות בלבד, אשר עלולות היו להפוך ליורשותיו. אציין, כי לא הצלחתי לירד לחיקרה של טענה זו.

4.         טענה נוספת שבפי המשיבים הינה, כי מר מוריס קרדוש אינו מוסמך לייצג את המבקשת, שכן הוא רק אחד ממנהליה, והוא לא הוסמך על ידי מועצת המנהלים לפנות לבית המשפט בשמה ולהטביע את חותמה על יפוי הכח מטעמה. כך חרג מר מוריס קרדוש מסמכויותיו שבהתאם לתקנון החברה.

מטעם זה, אף טוענים המשיבים, כי גם כתב ההתחייבות העצמית שניתן מטעם המבקשת במסגרת בקשתה לצו מניעה זמני, פגום אף הוא.

5.         יש לזכור, כי נמצאים אנו בשלב המקדמי של בקשה לצו מניעה זמני. בשלב זה, לא יבוא בית המשפט ויברר את העובדות לגופן, אחת לאחת. די אם יוכח בפני בית המשפט, כי למבקשת זכויות לכאורה בנכס, על מנת שיתן צו מניעה זמני, אשר מטרתו לשמר את מצב הדברים הקיים עד להכרעה בתביעה העיקרית.

כל טענותיהם של המשיבים באשר לזכויות בנכס, ככל שתהיינה ראויות, הרי, לטעמי, המקום לבירורן הינו במסגרת הדיון בתובענה העיקרית.

דייני, בשלב זה, אם אקבע, כי לכאורה החברה הינה בעלת הזכויות בנכס.

6.         זכויותיה של החברה עולות הן מנסח הרישום והן מפסק דינו של בית משפט זה, בתיק המרצה 209/77. משני מסמכים אלה עולה כאמור כי המשיב מחזיק בנכס כנאמן עבור החברה. ואם בכך לא סגי, הרי מונח לפני אף חוזה מכירת הנכס (ראה נספח ד' לבקשה), אשר נערך בין המשיב מס' 1 לבין בנותיו, ובו נרשם כי המוכרת, בלשון נקבה, הינה "אסעד אסעד קרדוש, בשם חברת כרדוש ושות' בע"מ". חוזה זה מלמד על כך כי אף המשיב מס' 1 עצמו התקשר בחוזה בשם המבקשת. מכאן שקיימת לנו הודיית בעל דין בכתב, לפיה מלמד המשיב מס' 1 על עצמו כמי שהתקשר בשם המבקשת, שהינה בעלת הזכויות בנכס, כפי המוגדר במבוא לאותו חוזה.

בנסיבות אלה, הרי אף מבלי להתייחס ליפוי הכח משנת 1949 שהוצג לעיוני, הרי נחה דעתי, כי לכאורה, הזכויות בנכס שייכות למבקשת ומכאן שמן הראוי לשמור עליהם ולמנוע , בשלב זה, את העברתן למשיבות מס' 2-4 - העברה אשר עלולה לסכל וליתר את הדיון בתובענה העיקרית.

7.         נתתי דעתי אף לטענות המשיבים, לפיהן פעל מר מוריס קרדוש ללא סמכות. נכון אמנם כי על פי תקנות החברה, מועצת המנהלים תסמיך את המנהל המוסמך לחתום בשם החברה כעולה מסעיפים 75 ו-84 לתקנות החברה. יש לציין, כי המשיב מסכים שמר מוריס קרדוש הינו ממנהלי החברה, אולם לטענתו לא היה מוסמך לחתום בשמה, שכן לא ניתנה החלטה, המסמיכה אותו כאמור, על ידי מועצת מנהליה של החברה. אציין, כי אכן מר מוריס קרדוש לא צירף לבקשה כל החלטה של מועצת המנהלים, אולם לפי המפורט בסעיף 3 לתצהירו, לחברה מונו שלושה מנהלים, שהינם המשיב מס' 1, מר מוריס קרדוש, והמנוח סמיר קרדוש, אשר הלך לעולמו. משנפטר המנוח סמיר קרדוש לבית עולמו, נותרו ממילא שני מנהלים בחברה, שהינם מוריס והמשיב מס' 1. על כן, אין ספק כי מועצת המנהלים נקלעה למבוי סתום, לפחות בכל הנוגע לעניינים נשוא התביעה דנן.

8.         בשלב זה, לא הוצג בפני כל פרוטוקול מישיבת מועצת המנהלים, המלמד על כך כי נתקבלה החלטה, הקובעת את זכויות החתימה בשם החברה. על כן, לכאורה, אין החברה יכולה לנהל את ענייניה כלל בנסיבות הקיימות.

9.         לטעמי, אין ספק כי פעילותו הנוכחית של מר מוריס קרדוש הינה לטובתה של החברה. העברת נכס, אשר לכאורה שייך לחברה, פוגעת בזכויותיה, מקטינה את נכסיה, ובעקיפין פוגעת אף בבעלי מניותיה, אשר כתוצאה מכך ירד ערכן של מניותיה, בהן הם מחזיקים. על פי סעיף 191 לחוק החברות תשנ"ט-1999, רשאי בעל מניות לפנות לבית המשפט ליתן הוראות הנראות לו, לשם מניעת קיפוח של בעלי המניות בניהול ענייניה של החברה.

ראוי לציין כי על פי סעיף 193 לחוק, אף בעל שליטה וכח הכרעה בחברה, חייב לפעול בהגינות כלפי החברה. דין הפרה של חובת ההגינות, כדין הפרת חובת האמונים של נושא משרה. 

בנסיבות אלה, כאשר החברה עלולה להפסיד מנכסיה עקב פעילותו החד צדדית של מנהל ממנהליה, סבורני כי המנהלים האחרים, שהינם אף בעלי מניות, רשאים לפעול כל פעולה דחופה לשם הגנה על זכויותיה, ולפנות אף לשם כך לבית המשפט בבקשה הולמת.

10.        מאידך, אין ספק כי פעילותו של המשיב מס' 1, נוגדת את האינטרסים של החברה. הואיל והמשיב מס' 1 ומר מוריס קרדוש, הינם מנהליה היחידים של החברה, הרי, לכאורה, המנהל היחיד, הפועל בהתאם לאנטרסים של החברה, הינו מר מוריס קרדוש. יש לזכור כי חובתם של הדירקטורים הינה לפעול לטובת החברה בכללותה. משהפר אחד הדירקטורים את חובתו, זכאי השני לפעול לטובת החברה (ראה פלמן, דיני חברות בישראל, להלכה ולמעשה, מהדורה רביעית מורחבת ומעודכנת בעריכת ד"ר הדרה בר מור, חלק שני, הוצאת כרטא, תשנ"ד-1994 בעמ' 617 ואילך).

אף על פי הוראת סעיף 56 (ב) לחוק החברות, ניתן לקבל את אישור החברה בדיעבד לפעולה בחריגה מהרשאה, כאשר אישרור זה יינתן בידי האורגן המוסמך לתת את ההרשאה  - שהינו מועצת מנהלי החברה. על כן, ניתן לרפא את הפגם שנפל בחתימתו של מר מוריס קרדוש.