החלטה בתיק בשא 11440/08

ההליך והבקשה:

1.         בתובענה העיקרית עותר המשיב למתן פס"ד הצהרתי אשר יצהיר שהתובע זכאי לקבל 1% ממניות החברה "קורל תל" בע"מ, היא הנתבעת מס' 1 (להלן: "החברה"), כאשר מניות אלה יופחתו באופן יחסי מהחזקותיהם של כל בעלי המניות בחברה.

2.         תחילה הוגשה התביעה בבימ"ש השלום (בת.א. 1733/08) ושם הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה ע"י הוספת בקשה למתן צו עשה, לפיו יורה ביהמ"ש לנתבעים להעביר לתובע 1% ממניות החברה (בש"א 4796/08), אשר טרם ניתנה בה החלטה.

3.         כמו כן, הוגשה בקשה לסילוק התובענה על הסף (בש"א 3606/08), בשל העדר סמכות עניינית ובשל עילות נוספות. כבוד השופט שר, בבימ"ש השלום, דן בשאלת הסמכות העניינית בלבד ובהחלטתו מיום 14.4.08 הורה על העברת הדיון אל בימ"ש זה.

הבקשה הנ"ל קיבלה, בבימ"ש זה, מס' חדש - 11440/08 וכן הוגשה בקשת הצטרפות ע"י נתבעים נוספים (בש"א 8321/08).

4.         המבקשים הגישו בקשה נוספת (בש"א 13111/08), בה עתרו להוצאת בקשת המשיב להשיב לתשובת המבקשים, לתגובתו. המבקשים מלינים על כך, שהמשיב נטל חירות לעצמו וצירף לבקשה את נוסח תשובתו (להלן: " התשובה הנוספת"), בטרם קיבל רשות להגישה.

5.         להלן שאר טעמי המבקשים לסילוק התביעה על הסף, בהתאם לתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן " התקנות"):

א.         התיישנות.

ב.         העדר יריבות בין המשיב לבין המבקשת מס' 2 (להלן: " ביאנקה").

ג.          מאחר שמדובר, למעשה, בבקשה להעברת 1% מהמניות, הרי מדובר בסעד שניתן להעריכו בכסף ולכן היה על המשיב לשלם אגרה בהתאם לשווי התביעה ולא לפי תובענה לסעד הצהרתי.

טענות הצדדים :

התיישנות-

6.         לטענת המבקשים, על פי כתב התביעה, צורף התובע לדירקטוריון הנתבעת 1 בשנת 1999 וכבר אז ניתנה לו, לטענתו, התחייבות שיקבל 1% ממניות החברה, עליה מושתתת תביעתו. לפיכך, לכל המאוחר, יש למנות את תקופת ההתיישנות, החל מחודש דצמבר 1999 ולכן המועד האחרון להגשת התביעה הינו דצמבר 2007, בעוד שהתביעה הוגשה ביום 17.1.08.

7.         המשיב טוען, בהסתמכו על סעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), שתחילת מרוץ ההתיישנות נדחית, כאשר לא ידועות לתובע כל העובדות המהוות את עילת התביעה.

ובלשון סעיף 8 לחוק:

"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

8.         המשיב טוען, שבמהלך חייו של המנוח, חזר האחרון על התחייבותו לרישום 1% ממניות החברה על שמו. לטענתו, הידיעה הברורה שהמניות לא יועברו על שמו, מהווה חלק מעילת התביעה ולכן יש למנות את תקופת ההתיישנות רק מהמועד בו הובהרה לו עובדה זו.

לשיטתו, מאחר שהמנוח נפטר רק באוקטובר 2002 ויורשיו התכחשו להתחייבותו רק לאחר פטירתו, יש למנות את תקופת ההתיישנות רק מאוקטובר 2002.

העדר יריבות בין המשיב לבין ביאנקה-

9.         המשיב טען בסעיף 4.2 לכתב התביעה, שביאנקה מחזיקה במניות החברה, באופן עקיף, באמצעות בנה, היינו באמצעות המבקש 3. לטענת המבקשים, מאחר שהמשיב לא הצביע על סימוכין או ראשית ראיה לביסוס טענה זו, הרי לאור תיקון מס' 3, התשס"ו-2006 לתקנה 75 לתקנות, בהעדר מסמך או ראיה אשר צורפה לכתב התביעה לתמיכה בטענה זו, נשמט הבסיס תחת עילת התביעה כנגד ביאנקה ויש לדחותה על הסף.