החלטה בתיק בשא 11436/05

1.         המבקשים, הם נתבעים מס' 1-2 בתביעה העיקרית, עותרים לסילוק התביעה אשר הגישה נגדם משיבה מס' 1 (להלן: "חברת צוילני"), שהינה אחת משתי התובעות בתביעה העיקרית, יחד עם חברת א.ח.מ.ב. ניהול ואחזקות (1994) בע"מ (להלן: "תובעת מס' 2"), על הסף , וזאת בטענה של העדר יריבות ביניהם.

2.         תמצית הטענות המפורטות בכתב התביעה הינן כדלקמן:

א.         חברת צוילני מבצעת באמצעות תובעת מס' 2 עבודות אחזקה בבניין שברח' תל-אביב 11, חיפה (להלן: "הבניין").

ב.         בבניין קיימת חנות (להלן: "החנות") אשר הזכויות בה נמכרו על-ידי חברת פ.ד.ד חברה לבניין ומגורים בע"מ (להלן: "חברת פדד") לחברת גנזל מוצרים לבנייה (1990) בע"מ (להלן: "חברת גנזל") וזאת בהתאם להסכם מיום 13/6/93 (להלן: "ההסכם הראשון").

בסעיף 8 להסכם הראשון נקבע כי חברת גנזל תחתום על חוזה ניהול לאספקת שירותי אחזקה של הבניין באמצעות חברת אחזקה בה יבחר המוכר, חברת פדד, ובסעיף 12 (ב) ו-(ד) לאותו הסכם נקבע כי במידה וחברת גנזל תמכור את החנות, יהיה עליה להודיע לקונה על כל האמור בהסכם הראשון ובמיוחד לעניין חובת ההשתתפות בתשלום דמי אחזקה שוטפים וכן לצרף נוסח ההסכם הראשון לכל הסכם עתידי לפיו תמכור חברת גנזל את החנות לאחרים.

ג.          חברת פדד מינתה שתי  חברות, חברת פנידר וחברת נאות הבונים, לניהול הבניין ,אולם, ביום 1/7/99 שתי אלה המחו את זכויותיהן בניהול הבניין לחברת צויליני והודיעו על כך ,בין היתר, למבקשים.

ד.         המבקשים התמנו ככונסי נכסים על זכויותיה של חברת גנזל בחנות ובהתאם לכך הם באו בנעליה. במסגרת תפקידם זה מכרו המבקשים את החנות לנתבעים מס' 3-4 בתביעה העיקרית (להלן: "הקונים") וזאת מבלי לידע אותם על קיום חברת ניהול לבניין וחובתם לשאת בעלות הניהול היחסית לחנות וכן מבלי לצרף העתק מההסכם הראשון להסכם המכר שנערך עם הקונים (להלן: "ההסכם השני").

ה.         הקונים מצידם דחו את הדרישה לחתום עם חברת צויליני על הסכם לתשלום חלקם היחסי בגין ניהול הבניין וזאת בנימוק כי עובר לחתימת ההסכם השני לא נמסר להם כי עליהם לחתום על חוזה ניהול או כי הבניין מתוחזק על-ידי חברת ניהול.

ו.          בעבר הגישה תובעת מס' 2 לבית משפט השלום בחיפה תביעה ב-ת"א 2684/00 נגד המבקשים לתשלום דמי ניהול בגין החנות ובתביעה פורט קיום ההסכם הראשון והחובה לשלם דמי ניהול ואחזקה. על כן המבקשים ידעו זמן רב לפני מכירת החנות כי הבניין מתוחזק על-ידי חברת אחזקה וכי על הקונים לשאת בעלות דמי הניהול בבניין.

ז.          מכאן התביעה, הן נגד המבקשים והן נגד הקונים לתשלום דמי ניהול.

3.         בבקשה נטען כי לא נחתם כל הסכם ניהול בין חברת פדד לבין חברת גנזל, אף באם התחייבה האחרונה לשלם לחברת פדד דמי ניהול, טענה המוכחשת, לא מוטלת על המבקשים חובה לשלמם והם לא התחייבו להעביר למשיבה מס' 2 ביצוע התחייבות שממילא חברת גנזל לא נטלה על עצמה, חברת ציוליני מינתה עצמה כתובעת ולא ברור מכוח מה יש לה עילת תביעה נגד המבקשים, שכן, לא נוצרו יחסים משפטיים כלשהם בין חברת ציוליני לבין המבקשים המזכים אותה בהגשת התביעה. 

4.         פתח דבר, יצויין שככל הנראה נפלה טעות בכותרת הבקשה לעניין שמה של משיבה מס' 2, שכן, במקום תובעת מס' 2 צויין שמו של אחד הקונים.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובכתבי הטענות שבתיק העיקרי, נחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה על הסף.

6.         במתן החלטה לסילוק התביעה על הסף, על בית המשפט להניח כי התובע יוכיח את כל הטענות שבעובדה המפורטות בכתב התביעה ולא תידון השאלה האם יש בידי התובע ראיות טובות ומספקות להוכחת טענותיו העובדתיות.

7.         כאמור, בכתב התביעה נטען כי חברת פדד מינתה את חברת פנידר ונאות הבנים כחברות ניהול לבניין ואלה המחו זכויותיהן לחברת ציוליני. טענה זו בזיקה להוראות סעיפים 8 ו-12(ב) להסכם (התחייבות חברת גנזל לחתום על הסכם ניהול באמצעות חברה בה תבחר חברת פדד וכן לצרף את ההסכם הראשון להסכם עתידי למכירת החנות) יוצרים, על פני הדברים, זכות תביעה של חברת ציוליני כנגד המבקשים.

8.         באמור בסעיף 7 לעיל, לא נעלמה מעיניי העובדה כי בהתאם לנספח ב' לכתב התביעה, חברת פנדר וחברת נאות הבנים הודיעו כי תובעת מס' 2 היא זו אשר תנהל את הבניין ואין באותו מכתב זכר לחברת ציוליני.

            יצויין כי טענה זו לא הועלתה בבקשה, ומכל מקום, כאמור לעיל, נקודת המוצא היא שכל העובדות הנטענות בכתב התביעה, הינן נכונות.

9.         אף באם תאמר כי המבקשים לא התחייבו להעביר לתובעת מס' 2 ביצוע התחייבות שחברת גנזל, כביכול, נטלה על עצמה אין הדבר מעלה או מוריד, שכן,  השאלה המרכזית שיש לדון ולהכריע בה, היא, האם על המבקשת מוטלת חובה ליידע את הקונים בדבר קיומם של ההוראות בסעיפים 8 ו-12(ג) להסכם הראשון ובאם כן, האם הם הפרו חובה זו, כל זאת מתוקף תפקידם ככונסי נכסים ואשר כנטען בתביעה באו בנעליה של חברת גנזל. עניין זה ידון ויוכרע במסגרת התביעה ולא ניתן להכריע בו בשלב מקדמי זה.

10.        לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.