החלטה בתיק בשא 11399/06

1. המבקש-התובע הגיש תובענה לפיצוי כספי וצווי עשה נגד אחד בשם "עמאד הלון - שיש קבב אסלי ת.ז. *********". בכתב התביעה נטען כי הנתבע פתח שתי חנויות בקומת קרקע של בניין מגורים ברחוב שבתאי לוי 9 בחיפה, התחבר למערכת המים של התובע שלא כדין ובנה ארובה על קיר הבניין ללא היתר או רשות לצורך הפעלת עסק לממכר בשרים ומזנון בשרים על האש. התובע הינו הבעלים של יחידות מגורים באותו בנין.

2.         ביום 9.5.06, ניתן פסק דין בהעדר התייצבות. על פי תצהירים שהוגשו מטעמו, זכה התובע למלוא הסעדים שביקש: פיצוי בסך 47,500 ש"ח, צו לפינוי וסילוק התחברות הנתבע מרשת המים השייכת לתובע וכן סילוק הארובה והמתקנים הנלווים שהותקנו על קיר הבניין. בנסיבות העניין נקבע כי את צווי העשה יש לקיים תוך 3 ימים מיום פסק הדין. 

3.         התובע ביקש לאכוף את פסק הדין באמצעות ההוצאה לפועל וביום 12.5.06 ניתנה החלטה על ידי יו"ר הוצאה לפועל כי אם לא ימלא הנתבע-החייב אחר צווי המניעה או צווי העשה, ספק אם ניתן לבצעם במסגרת תיק הוצאה לפועל ועל התובע- הזוכה לשקול את צעדיו, כגון פניה להליכי ביזיון בית משפט.

4.         ביום 29.6.06, הוגשה בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט על פיה ביקש התובע להורות לנתבע-המשיב לבצע את צווי העשה שניתנו במסגרת פסק הדין. הנתבע נמנע תחילה להופיע לדיון בעניינו ורק לאחר הוצאת צו הבאה הגיע להיחקר.

5.         בחקירתו טען הנתבע כי מספר תעודת הזהות הרשומה ליד שמו בתביעה אינו שלו. לשאלה אם בזמן מן הזמנים היה הבעלים של מסעדה בשם שיש קבב אסלי ענה כי הוא עובד אצל בנו בחנות הבשר (הכוונה לחנות הבשר באותו מקום) וכי לא היה הבעלים של מסעדה בשם זה. כאשר נשאל לזהות בעל מספר תעודת הזהות ענה שהוא מניח שזה של בעלת הבית של שיש קבב בשם רומיה רימונדה שהיתה לדבריו בעלת הבית של המקום עד ליולי 2006.  לטענתו, המקום נסגר לאחר מכן. באשר לחנות הבשר ענה כי היא שייכת לבנו אליאס הלון. הנתבע טען כי הוא עובד אצל בנו באטליז משנת 2002 והעסק תמיד היה על שם בנו. באשר לארובה טען הנתבע שהיא נמצאת מזה כארבע שנים והותקנה על ידי הבעלים הקודמים, אחד בשם כמיל ריחני. לטענתו, לא נעשה שימוש בארובה על ידי האטליז כיום. בנוסף, טען הנתבע כי אין לו עניין בארובה וגם לבנו אין עניין בארובה (עמ' 4). באשר לחיבור לרשת המים, טען הנתבע שאין הוא נוטל מים מהצינור של הבניין אלא מבניין אחר הנמצא מאחור כי מי שחיבר הצינור עליו התלונן התובע, הם שכנים אחרים.

6.         בעת הדיון בבקשת הבזיון הודה הנתבע כי הוא עובד מזה תקופה ארוכה בבניין בעסק ממנו יוצאת הארובה אך העלה טענות מטענות שונות לעניין העדר אחריותו והעדר בעלותו על העסק, ועל מתקניו השונים. טענות הנתבע שייכות לשלב המשפט ולא לשלב ביצוע פסק הדין. בחירתו של הנתבע שלא להתייצב הובילה לכך שניתן פסק דין הניתן לאכיפה נגדו. לכאורה, נוצר מצב בו נמצא הנתבע כעת חייב בכספים ואחראי לביצוע צו עשה עבור עניינים ודברים שהוא טוען שאינם באחריותו. דא עקא, לנתבע ניתנה הזדמנות להעלות טענותיו אך הוא בחר שלא לעשות כן. שלב האכיפה אינו השלב המתאים לכך, בייחוד כאשר לא מדובר בטעות על פני הדברים, מעדותו ברור שלנתבע תפקיד בעסק, הוא נמצא שם ועובד בו תקופה ארוכה כאשר חלוקת האחריות בינו לבין בנו היתה נתונה לבירור.

7.         בקשה של בזיון בית המשפט עוסקת אך בביצוע פסק דין שניתן ולא עם נכונות תוצאת הפסק. יוער כי התובע לא זכה בפסק דין על בסיס טענותיו בלבד, אלא בהסתמך על תצהירו. הנתבע, משיקולים השמורים עמו, בחר במודע שלא להופיע ולהעלות טענות שהעסק והארובה אינם שייכים לו וכי הוא אינו אלא עובד שכיר אצל בנו. מקומן של טענות אלה הינו בשלב ההוכחות, שהינו השלב המתאים לבדיקתן ולא בשלב האכיפה.

8.         "את העמדה העוינת כלפי הסרבן, המנסה לתקוף את ההחלטה אותה הוא מבזה, ניתן להסביר על ידי שני כללים שונים. האחד נובע מתורת מעשה בית דין והוא בעל תכולה כלל משפטית... הכלל הראשון אוסר על העלאת טענות כלפי שירותו של פסק דין, שלא על דרך האפשרויות הסטטוריות המוגבלות בזמן ובטריבונל (בעיקר הערעור או הבקשה לביטול); שאחרת, יבולע לעקרון הסופיות. פסק הדין הוא בלתי פגיע ( invulnerable ) אלא אם כן הוא כה פגום או בטל מיסודו שאז ניתן להראות זאת גם אגב התדיינות אחרת; מה שקרוי התקפה עקיפה ..." (א' ארנון, ביזיון בית המשפט על ידי אי ציות, הוצאת הסתדרות הסטודנטים של האונ' העברית, תשכ"ה-1965, עמ' 298-299).

9.         אשר על כן, אני מקבל את הבקשה וקובע כי אכן המשיב לא קיים את פסק הדין. הנתבע ישלם קנס יומי בסך 500 ש"ח עד שיסיר את הארובה מהבניין ויראה אישור שהתנתק מרשת המים של התובע או שהמים ממקור מאושר אחר וזאת החל מיום 2.2.07. אין מקום למתן צו בנוגע לחיוב הכספי שניתן לבצעו באמצעות ההוצאה לפועל.

10.        המשיב ישלם למבקשת הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.

            המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"ג בשבט, תשס"ז (1 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.

קלדנית: שרה

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: