החלטה בתיק בשא 1137/05

א.         ההליך:

1.         זו בקשה למתן סעדים זמניים, לפיהם יחויבו המשיבים להפקיד ערבות בנקאית לטובת מדינת ישראל, משרד התמ"ס וכן לצו האוסר על שניהם לקבל כל החלטה בחברה - המבקשת מס' 2 (להלן: "ADP") ו/או לשנות את המצב הקיים בחברה זו, ללא הסכמת המבקש.

2.         המבקש מס' 1 (שיכונה בהמשך "המבקש") הינו בעל מניות ומנהלה של "חברת X2B מרכז תקשורת בע"מ" (להלן: "X2B") חברה העוסקת בתפעול וניהול מרכז תקשורת, מאגרי מידע, שיווק ישיר וכיוצא באלה. במקביל הקים המבקש 1 את חברת ADP, שנועדה אף היא לעסוק בעיסוקים אלה, ולהעביר לרשותה את עסקיה של X2B.

3.         לפי המפורט בתצהיר התומך בבקשה, פעל המבקש מול גופים ממשלתיים שונים, לצורך קידום עסקיהן של שתי החברות והקמת מרכזי תקשורת, המיועדים לפעול בקרב בני המגזר הערבי, תוך קבלת מענקים ממשלתיים. על פי החלטת ממשלה אושרה תוכנית ובמסגרתה סיוע למרכזים כאמור, וביניהם מרכז שיקום בעיר הכרמל (עוספיה - דלית אל כרמל), כאשר בחודש מרץ 2004 פרסמה הממשלה מכרז להקמת מרכז תקשורת כאמור.

4.         המבקש טרח לחפש משקיעים לעסקי החברות, במגמה להשיג מימון לחברת ADP, אשר אמורה היתה לבוא בנעליה של חברת X2B, ולגשת למכרז הממשלתי, לצורך הקמת מרכז תקשורת בעיר הכרמל, אשר אמור היה להתבסס על המתקנים הקיימים של X2B.

במסגרת מאמצים אלה, פגש המבקש את המשיבים, והציע להם לרכוש 2/3 ממניות ADP.

5.         ביום 21.4.04 נחתם מזכר הבנות בין המבקש ושתי החברות מצד אחד, לבין שני המשיבים (נספח 19 לתצהיר המבקש). על פי מזכר זה, הביעו המשיבים את רצונם לרכוש 2/3 ממניות ADP תמורת סך 1,659,375 ש"ח, שיושקעו על ידי כל אחד מהם בנפרד בחברה. המבקש התחייב להעביר את כל נכסי X2B תמורת סך כולל של 1,800,000 ש"ח, אשר ישולמו עבור החובות שצברה X2B - לאחר שחובות אלה יאומתו על ידי המשיבים, כאשר המבקש יהא אחראי ליתרת חובותיה של X2B, תוך שהוא נוטל על עצמו לדאוג לכך, כי יתרת חובות אלה לא תגרום כל פגיעה ל-ADP, עקב עיקולים ובקשות למימוש שעבודים, אשר עלולים היו נושי X2B להגיש נגדה (בסעיף 7 למזכר ההבנות). כן התחייבה ADP לשלם ל- X2B בגין עבודות שתבצע עבורה עד לעריכת ההסכם הסופי.

מזכר ההבנות כלל אף הוראות נוספות, אולם אלה אינן רלוונטיות להחלטה זו.

6.         בין הצדדים התנהלו, בחודש מאי 2004, מגעים באשר לאמדן חובותיה של X2B וכן באשר לסכום שעל ADP לשלם לה. על תוצאות מגעים אלה ומשמעם חלוקים כיום הצדדים ביניהם.

על כך בהמשך.

7.         חברת ADP זכתה במכרז, שפרסם משרד התמ"ס להקמת מרכז שירות ותמיכה טלפוני. בעקבות זכייה זו נחתם הסכם בין ADP לממשלת ישראל, לפיו תקים החברה את המרכז האמור, ובתמורה תזכה למענקי סיוע נדיבים מן הממשלה.

כחלק מתנאי החוזה היה על ADP למסור לממשלת ישראל ערבות בנקאית על סך 150,000 ש"ח.

8.         בחודש ספטמבר 2004 פנו המבקשים למשיבים, והודיעום על הזכייה במרכז, תוך דרישה להפקיד סך 1,659,375 ש"ח. הפקדה זו, נדרשה, בין היתר, על מנת שהחברה תוכל לממן את הערבות הבנקאית הנדרשת.

9.         המשיב 1 הגיב, בשם שני המשיבים, על דרישה זו של המבקש במכתב ארוך ומפורט, בו העלה שלל טענות כנגד המבקש, כאשר בסופו של דבר, טען כי המבקש ביטל את מזכר ההבנות בעצמו תוך שהוא מבקש כי המשיבים לא יתבעוהו.

נראה, כי מכתב זה לא הגיע לידי המבקש מסיבות טכניות.

(ר' נספח 4 לתגובת המשיבים).

10.        ביום 31.12.04 קיבלה ADP הסכם חתום על ידי משרד התמ"ס (נספח 25 לתצהיר המבקש).

לטענת המבקש, הוא קיים את מלוא חיוביו על פי מזכר ההבנות, ואף העביר, ביום 17.1.05, באופן חד-צדדי, 2/3 מן המניות ב- ADP למשיבים.

לטענתו, התחייבה ADP למסור ערבות על סך 150,000 ש"ח לממשלת ישראל, לא יאוחר מיום 20.2.05. אם לא יומצא כתב ערבות זאת, עלולים כל המעורבים למצוא עצמם עומדים בפני שוקת שבורה, שכן במידה ולא תופקד הערבות, עלולה ממשלת ישראל שלא ליתן ל- ADP את הסיוע המובטח בסך 6,000,000 ש"ח.

על כן, עתר המבקש לבית המשפט כי יחייב את המשיבים למסור, ממקורותיהם - הם, כתב ערבות בנקאית.