החלטה בתיק בשא 11358/05

1.       התובע, יליד 26.6.85, עותר בבקשתו שלפני לכך שהמשיבות 1 ו- 2 תחויבנה לשלם לו "תשלום תכוף" לפי סימן ב' לפרק ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן - " חוק הפיצויים").

          המבקש טוען, כי על פי הנתונים המובאים על ידו בבקשתו, יש לפסוק לזכותו תשלום תכוף בסך 15,000 ש"ח מידי חודש בחודשו.

2.       התובע נפגע בתאונת עבודה, כמשמעות הדבר בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995, ובעקבות התאונה התעורר הצורך לקטוע את רגלו השמאלית מתחת לברך. התובע הגיש תביעה לקביעת דרגת נכותו למוסד לביטוח לאומי, אך עד עתה הטיפול בתביעתו טרם הסתיים. לטענת התובע, מאז אירעה התאונה, בתאריך 30.12.04, לא קיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי אלא דמי פגיעה עבור שלושה חודשים בלבד, ונוכח פגיעתו הקשה, צרכיו מרובים ודחופים.

3.       בבקשתו שלפני (המשמשת באחת גם כתצהירו של המבקש) תיאר המבקש את התאונה באופן הבא:

"התאונה אירעה בתאריך 30.12.04 כאשר עבד במוסך מקמל שלמה. התובע התבקש להביא מצבר עם כבלים לצורך הטענת המלגזה והכנתה למעביד להכניס אותה לתוך תחום המוסך. המכונאי ראפת חיבר את המצבר והכבלים וביקש מהתובע לסובב את הסוויץ'. התובע סובב את הסוויץ' וע"י כך התניע את המלגזה, ופתאום המלגזה התחילה לנסוע ועלתה על רגלו של התובע. התובע התהפך לאחור ואיבד את ההכרה (להלן - "התאונה")."

          בשלב הנוכחי באי כוח המשיבים לא חקרו את המבקש על תצהירו, אך הודיעו כי הם חולקים על תיאורו. ב"כ המשיבה מס' 1 טען כי טרם עלה בידי המשיבה מס' 1 לברר את כל העובדות הצריכות לעניין, אך רמז, כי מהמידע שאסף עד כה, סיפור התאונה שונה מזה המוצג על ידי התובע.

          מכל מקום, לצורך הדיון בבקשה שלפני אתייחס לתיאור התאונה כפי שהוא מובא מפי התובע, וברור, כי עת יגיע מועדו של הדיון בתיק העיקרי, יוכל כל צד להוכיח את גרסתו ולנסות להפריך את גרסתו של הצד שכנגד.

4.       סעיף 5ב'(א) לחוק הפיצויים מורה אותנו כדבר הבא:

"סבר בית המשפט כי לכאורה זכאי המבקש לפיצויים לפי חוק זה, רשאי הוא להחליט שישולם לו תשלום תכוף; ..."

          השאלה העיקרית המתעוררת בבקשה שלפני היא השאלה, האם זכאי המבקש, לכאורה, לפיצויים לפי חוק הפיצויים. והיה אם אגיע למסקנה, כי המבקש אינו זכאי לכאורה לפיצויים לפי חוק הפיצויים, כי אז דין הבקשה להידחות.

          ואכן, מהטעמים שאביא להלן, הנני סבור, כי לכאורה התובע זכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים.

5.       התשובה לשאלה המוצגת לעיל כרוכה בפרשנות שיש ליתן להגדרות השונות שבסעיף 1 לחוק הפיצויים, ואלה פורשו ופורטו בפסק הדין המנחה ברע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 532, שם נקבעו הצעדים שיש לצעוד לקראת סיווג תאונה מסוימת כ"תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים.

          בשלב הראשון יש לבחון האם התאונה, כפי שתוארה על ידי המבקש, מקיימת את "ההגדרה הבסיסית". בחינה זו מחייבת התייחסות להגדרת "שימוש ברכב מנועי". אין סיבה שאניח שהמלגזה אינה "רכב מנועי" כמשמעות הדבר בחוק הפיצויים (וראה: רע"א 613/95 קרנית נ' עופר נחום, פ"ד נ"א(4) 659). עם זאת, הנני סבור שהתאונה לא אירעה עקב "שימוש ברכב מנועי" על חלופותיו השונות הקבועות בחוק הפיצויים, ועל כן, ההגדרה הבסיסית אינה מתקיימת.

          בשלב השני יש לבחון האם מתקיימת אחת מתוך שלוש החזקות החלוטות המרבות, הקבועות בהגדרת "תאונת דרכים". בעניין זה הנני סבור, שהתאונה, מקיימת את החזקה החלוטה המרבה השלישית, היינו כי התאונה נגרמה "עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב", וזאת מבלי שהמלגזה שינתה את יעודה המקורי.

          עתה נותר השלב השלישי, והוא לבחון האם מתקיימת החזקה החלוטה הממעטת, והנני סבור כי חזקה זו אינה חלה במקרה שלפנינו.

          על כן, לכאורה נראה שהתאונה בה נפגע המבקש היא "תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק הפיצויים.

6.       שקלתי האם אין מקום להשוות את המקרה שלפני, בו המלגזה נסעה מבלי שאיש ישב ליד ההגה למצב של הידרדרות כלי רכב, דבר המקיים את הגדרת "שימוש ברכב מנועי", ואולם, להבדיל מהידרדרות של רכב, הנגרמת בשל כוח הכובד הטבעי, הגורם לכלי הרכב לנוע בעצמו ממקום מסוים למקום נמוך ממנו, במקרה שלפני תנועת כלי הרכב נגרמה כתוצאה מכך שהמבקש היה זה שהתניע את מנועו, ועל כורחך אתה מגיע למסקנה, כי נסיעת המלגזה בעת שפגעה במבקש, נעשתה אגב ניצול הכוח המיכני שלה.

          בדרך כלל השימוש הרגיל בכלי הרכב הוא "נסיעה ברכב", ושימוש זה נכנס לגדר ההגדרה הבסיסית וממילא בולע את הצורך להתייחס לחזקה החלוטה המרבה שעניינה ניצול הכוח המיכני המסיע את הרכב. אך הנה לפני מקרה, בו לא התקיימה "נסיעה ברכב" אך כן התקיים ניצול הכח המיכני שלו.

7.       אין מחלוקת שהמבקש היה זה שהתניע את המלגזה (בין אם ישב עליה ובין אם עשה זאת בעודו עומד לצידה), ואף אין מחלוקת שבידי התובע אין רישיון נהיגה לנהוג או להפעיל מלגזה. טענת המבקש היא, כי לעובד שהיה לצדו, המכונאי ראפת, היה רישיון נהיגה לנהוג ולהפעיל מלגזה. ואולם, טענה זו של המבקש אינו יכולה לעמוד. כלום ייתכן שאדם הנוהג בכלי רכב מנועי מבלי שיש בידו רישיון נהיגה כחוק יצא ידי חובתו רק משום שלצדו יושב אדם שיש לו רישיון נהיגה? התשובה השלילית לשאלה רטורית זו ברורה מאליה.