החלטה בתיק בשא 11349/07

רקע

ביום 2.5.04 נכרת בין המשיבה, העוסקת בטיוב נתונים, למבקשת הסכם לפיו הקנתה המבקשת למשיבה זכות שימוש ברעיון ובפיתוחי רעיון לביצוע טיוב נתונים לנתוני עמיתי קרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר (להלן: "קרנות הפנסיה"). התמורה שאמורה הייתה המבקשת לקבל אמורה הייתה להיות מחושבת על ידי הצדדים בהתאם למנגנון חישוב עליו הוסכם. עוד נקבע בהסכם כי בהעדר הסכמה על התמורה לה זכאית המבקשת עד ליום 31.12.05, יכנס לתוקפו מינויו של מאיר הרנוי כבורר מוסכם לקביעת התמורה לה זכאית המבקשת (להלן: "ההסכם").

הצדדים להסכם לא הצליחו לגבש הסכמה באשר לתמורה המגיעה למבקשת מכוח ההסכם והמבקשת פנתה אל מאיר הרנוי וביקשה ממנו לקבוע את התמורה המגיעה לה מכוח ההסכם. המשיבה כפרה בסמכותו של מאיר הרנוי לשמש כבורר, והמבקשת עתרה לבית המשפט בבקשה להורות על המשך הליך הבוררות (בשא 8566/06) והבקשה נדחתה ביום 7.3.07.

ביום 6.7.06, בעיצומו של ההליך האמור הודיעה המשיבה למבקשת על ביטול ההסכם בטענה כי עובר לכריתת ההסכם הטעתה המבקשת את המשיבה בהציגה מצג שווא לפיו הרעיון לביצוע טיוב נתונים הינו מקורי ופותח על ידי מר פתחיה מנקין, ממייסדיה של המבקשת. בסמוך הגישה המשיבה לבית משפט השלום בתל אביב, תביעה כספית בה תבעה לחייב את המבקשת להשיב לה  200,000$.

בת.א 1834/07 עותרת המבקשת להצהיר כי ההסכם תקף, כי הודעת הביטול של המשיבה ניתנה שלא כדין וכי על המשיבה להתייצב בפני בורר לקביעת התמורה לה זכאית המבקשת מכוח ההסכם.

בבקשה שלפני עותרת המבקשת לצווי מניעה זמניים שיאסרו על המשיבה ו/או מי מטעמה:

א.      להשתמש בשיטת טיוב הנתונים הנהוגה כיום אצל המשיבה לצורך טיוב נתונים של כל גוף או אדם  מלבד קרנות הפנסיה.

ב.      לגלות ו/או להעביר ו/או ליישם את שיטת טיוב הנתונים הנהוגה כיום אצל המשיבה, לכל אדם או גוף מלבד קרנות הפנסיה.

ג.        לבצע כל פעולה שאינה מתיישבת עם איזו מהוראות סעיפים 3.1, 3.2 ו-3.3 להסכם.

דיון

א.      שיהוי

ההודעה על ביטול ההסכם נמסרה למבקשת ביום 6.7.06, וביום 30.10.06 הוגשה נגד המבקשת תביעה להשבת כספים שקיבלה על פי ההסכם המבוטל.

ביום 9.1.07 פנתה המבקשת אל המשיבה במכתב בו טענה כי  המשיבה פועלת בניגוד להסכם ודרשה מהמשיבה לפעול ליישום הוראות ההסכם בעניין סודיות המידע הגלום בשיטת הטיוב של המבקשת. במכתב תשובה מיום 14.1.07 דחתה המשיבה את טענות המבקשת.

המשיבה טוענת כי מהעבודה שהמבקשת לא מיהרה לפנות לבית המשפט בבקשה לסעד זמני עם קבלת ההודעה על ביטול ההסכם ואף לא בעת שגילתה את העובדות עליהן ביססה את דרישתה מיום  9.1.07, יש ללמוד שאין דחיפות בסעד הזמני המבוקש.

על כך משיבה המבקשת כי חליפת המכתבים בינה לבין המשיבה בינואר 2007, נסובה על כוונתה של המבקשת להעביר עבודות טיוב הנתונים של קרנות הפנסיה לגורמים חיצוניים, ולא על שיווק שיטת טיוב הנתונים לאחרים, כוונה אשר התגלתה למבקשת רק ביום 21.3.07. לפיכך, אין שיהוי בהגשת הבקשה.

עיון במכתבים שהוחלפו בין הצדדים בינואר 2007 מעלה כי כטענת המשיבה, חליפת המכתבים שהתנהלה בין בין בעלי הדין בינואר 2007 (נספחים י - יב), עסקה בכוונתה של המשיבה להעביר את עבודות טיוב הנתונים בקרנות הפנסיה לגופים חיצוניים, ולא בשיווק שיטת הטיוב. לפיכך, אין בחליפת המכתבים האמורה כדי ללמד שהמבקשת ידעה לפני יום 21.3.07 על כוונתה של המשיבה לשווק את שיטת הטיוב.

לפיכך, איני מקבל את טענת השיהוי.

ב.      מניעות ותוקף ההסכם

1.       בסעיף 3.9 להסכם (נספח א) נקבע:

"מניעות - החל מתום שנת עבודה של פתחיה מנקין בחברה (וכל עוד לא הודיעה החברה לדי.סי.אל אחרת ובכתב בתקופת השנה הראשונה), וכל עוד החברה מטייבת את נתוני עמיתי קרנות הפנסיה שבהסדר (אלא אם הפסיקה לטייב מטעמים שאינם קשורים בכדאיות השימוש ברעיון), תחשב די. בי. קיו כמי שמטייבת הנתונים על בסיס הרעיון של די.סי.אל והיא תהיה מנועה מלטעון ו/או להשמיע טענה שכביכול הטיוב שהיא מבצעת אינו מושתת על הרעיון ו/או כי הרעיון אינו שייך לדי.סי.אל ו/או כי הרעיון אינו מרכזי לפעילות החברה ו/או כי הרעיון הינו חלק קטן ו/או שולי בפתרון ו/או כי ברעיון אין ממש ו/או כי הרעיון הוא ציבורי ו/או כל טענה דומה אחרת."

בהודעת הביטול מיום 6.7.06 (נספח ב) טענה המשיבה כי: