החלטה בתיק בשא 1131/06

א.         ביום 16.1.06 הגישה הנתבעת מס' 1 בקשה זו המונחת בפניי למתן צו אשר יורה לממונה על הרישום הפלילי במשטרת ישראל להמציא את המרשם הפלילי של מר שמעון מלול ומר גולן פלאח, בצירוף תעודת עובד ציבור. 

במהלך מתן עדותו בבית המשפט ביום 10.1.06 נתן מר גולן פלאח הסכמתו לגילוי המרשם הפלילי. לעומתו, מר שמעון מלול לא נתן הסכמה דומה, והעיד כי יש לו עבר פלילי, אך בשמונה השנים האחרונות לא היה מעורב בעבירות.

ב.         ביום 18.1.06 החלטתי להיעתר לבקשתה של הנתבעת מס' 1 בכל הנוגע למר גולן פלאח, ואילו ביחס למר שמעון מלול ביקשתי לקבל את תגובתו של עו"ד רונן אוחנה, המייצג בתיק זה את הצד השלישי מר מאור מלול, שהוא אחיו של מר שמעון מלול.

ג.          ביום 22.1.06 הודיע ב"כ הנתבעת מס' 3 (קרנית) כי הוא מסכים לבקשה בתנאי שהעיון יהיה בגליון ההרשעות הפליליות בלבד, אך לא במרשם עצמו, הואיל במרשם מופיעים גם חשדות שעלו בתיקים שנסגרו.

ד.         ביום 24.1.06 ולאור התנגדות ב"כ הצד השלישי, לרבות גם התנגדות מר שמעון מלול, ולבקשת הנתבעת מס' 1 להורות על גילוי המרשם הפלילי של מר שמעון מלול בשמונה השנים האחרונות, הגישה הנתבעת מס' 1 את תגובתה בה עתרה לגילוי כל המרשם הפלילי של מר שמעון מלול.

ה.         טוענת הנתבעת מס' 1 שהשאלה המרכזית בעניין זה שבפנינו, היא מהימנות העדים, ומכיוון שמר שמעון מלול העיד שאמנם יש לו עבר פלילי, אך בשמונה השנים האחרונות הוא לא היה מעורב בעבירות, יש לאפשר לנתבעת מס' 1 לבחון את עברו הפלילי של מר שמעון מלול, והאם המידע שנמסר מפיו שאין לו מעורבות בפלילים בשמונה השנים האחרונות הוא מהימן.

התנגדות מר שמעון מלול להמצאת המרשם הפלילי שלו מחזקת את עמדתה של הנתבעת מס' 1 שיש לאפשר המצאת מלוא המירשם הפלילי לגביו, וכן בשים לב להיותו בעל אינטרס בתוצאות המשפט בשל מעורבות אחיו מאור כצד השלישי בתיק זה, וכתובע בתובענה שהוא עצמו הגיש בבימ"ש השלום בנתניה.

ו.          טוענת הנתבעת מס' 1 כי על אף סעיף 3 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א - 1981, (להלן: "החוק"), הקובע שהמרשם הפלילי חסוי, סעיף 5(א) לאותו חוק קובע כי מידע המצוי במרשם הפלילי יימסר לרשויות ולבעלי התפקידים המנויים בתוספת הראשונה. בין יתר הרשויות נקבע כי בית המשפט יוכל לעיין במרשם אם הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון או נדרש למהימנות עד, ובעל דין ביקש את הגילוי.

ז.          בענייננו, טוענת הנתבעת מס' 1, שהגילוי מהותי הואיל והוא יאפשר לאמת את גרסת מר שמעון מלול בעדותו בפני בית המשפט, הואיל וההליך שבפנינו מתנהל בשאלת החבות, ועניין מהימנות העדים הוא מהותי לתיק.

הנתבעת מס' 1 מסתמכת על האמור בבג"צ 233/85 אל-הוזייל ואח' נ' משטרת ישראל ואח', פ"ד לט(4), 124, שם נקבע כי מותר לשאול עד בחקירה נגדית על הרשעותיו הקודמות ובמקרה של הכחשה ניתן גם לסתור את עדותו על ידי הגשת מסמך.

ח.         כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיותו של העד, מציעה הנתבעת מס' 1 שהמרשם הפלילי של שמעון מלול יומצא במעטפה סגורה, כאשר אך ורק הצדדים בתיק זה יוכלו לעיין בו במסגרת הדיון ולהגישו כראיה. כמו כן יכול בית המשפט לקבוע כי חל איסור פרסום על המרשם עצמו וכי ייאסר על הצדדים לעשות במידע זה שימוש כלשהו שלא במסגרת המשפט.

ט.         הנתבעת מס' 1 מפנה לאמור בבש"פ 4481/00 יחזקאלי נ' מדינת ישראל פ"ד נד(5) 245, וכן לאמור בת.א. (מחוזי חיפה) 688/02 החסוי בן הרואה נ' טארק בדיר, תק-מח 2002(4), 2277, ובש"א 1053/04 (שלום רחובות) שקורי נ' בנק לאומי, שם התאפשר העיון במרשם הפלילי של אביהם ודודם של המבקשים, שטענו כי חתימותיהם כערבים זוייפו, לגירסתם.

י.          מר שמעון מלול טען בתגובתו לבית המשפט, מיום 23.1.06, באמצעות עוה"ד אוחנה,  כי המרשם הפלילי  אינו רלוונטי למשפט, אין הוא בעל דין במשפט, ולאחר שמסר עדותו הרי שהוא מילא את חובתו כעד, והתנגדותו היא להמצאת המרשם הפלילי ביחס לכל תקופה שהיא.

י"א.      העקרון המנחה בכל הנוגע למרשם הפלילי הינו סעיף 3 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- 1981

"3.       סייג למסירה

המרשם יהיה חסוי ולא ימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה".

יחד עם זאת, וכפי שטוענת הנתבעת מס' 1, ניתן למסור מידע מן המרשם כאמור, בין היתר, בסעיף 5(א) לחוק הנ"ל:

"5.       מסירת מידע לרשויות ולבעלי תפקידים

(א)       המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה".