החלטה בתיק בשא 1127/06

1.       המבקשים מס' 1 עד 4  בבקשה זו, להלן: " התובעים",  הגישו תובענה לתיקון לוח הזכויות, תיק הסדר מעיליא/972, להלן: " התביעה" המבוססת על עילה לפי ס' 93 לפקודת הסדר זכויות בקרקעין [נוסח חדש], תשנ"ט-1969, להלן: " הפקודה", בנוגע לחלקות קרקע המפורטות בנספח לכתב התביעה, להלן: " החלקות". המשיבים מס' 1 עד 4, להלן: "המשיבים", והמשיבות מס' 5 - 8, להלן: "המשיבות", בבקשה זו וכולם ביחד יקראו להלן: " הנתבעים", היו, יחד עם צדדים אחרים (שאינם רלוונטיים להליך זה) הנתבעים בתביעה.  

2.       הנתבעים הגישו ביום 11.3.03 בקשה, בש"א 3702/03, למחיקת התביעה או דחייתה על הסף. ביום 3.1.06 קיבל בית המשפט את בקשת הנתבעים והורה כמבוקש, להלן: " פסק הדין".

3.       ביום 16.1.06 הגישו התובעים, שהיו מיוצגים ע"י עו"ד סאדר ומנסור בקשה זו, בש"א 1127/06, להלן: " הבקשה לעיכוב", " לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שיוגש על פסק הדין וכן להותיר על כנו את צו המניעה שהוטל במסגרת התובענה", שניתן ביום 7.12.00 במסגרת בש"א 53/00, להלן: " צו המניעה" או " הצו הפורמלי".

4.       ביום 5.2.06 הגיש עו"ד סמואל דכואר הודעה לבית המשפט על שינוי ייצוג וכתובת (כמפורט בכותרת להחלטה), והודיע כי הוא החליף את עורכי הדין מנסור וסאדר בייצוג התובעים.

5.       כפי שהדבר עולה מהכותרת של ההחלטה, המשיבים מיוצגים ע"י  עו"ד פ. סלמן ואח' בעוד המשיבות, למעט אחת, מיוצגות ע"י עו"ד א. פרח.

ביום 16.2.06 הגיש עו"ד פרח הודעה לבית המשפט לפיה מרשתו, הגב' עאידה אליאס יוסף אל מועלם (נחאס), שחררה אותו מהמשך ייצוגה וצירף מכתב ששלחה אליו ביום 13.2.06.

אני מקבל את הבקשה ומשחרר את עו"ד פרח מהמשך ייצוגה של הגב' עאידה.

6.       ביום 10.1.06 הגיש עו"ד פרח בקשה, בש"א 783/06, שהיא למעשה כמעט חזרה על בקשה קודמת בש"א 7401/04, לביטול רישום הערת האזהרה וצווי המניעה אשר נרשמו בלשכת רישום המקרקעין בנצרת על החלקות אשר ניתנו עד מתן פסק הדין בהליך זה ו בבש"א 783/06 ביקש גם ביטול צווי המניעה שניתנו במסגרת בש"א 53/00.

ביום 19.1.06 הגיש עו"ד פרח, בשם המשיבות, תגובה לבקשת העיכוב.

ביום 9.2.06, (החותמת " נתקבל" אינה כל כך ברורה), הגיש עו"ד דכואר תגובה לבקשת המשיבות בבש"א 783/06 וכן את תשובת התובעים לתגובת המשיבות בבקשת העיכוב.  

 ביום 12.2.06 הגיש ב"כ המשיבים תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

7.       לפני שאדון בטענות הצדדים אבקש להביע את מורת רוחי מכך שב"כ הצדדים אינם מקפידים על רישום הצדדים בכותרת לבקשותיהם בצורה מסודרת, דבר שהטריד את בית המשפט: כך למשל הבקשה לעיכוב שהוגשה ע"י עו"ד סאדר ומנסור או מי ממשרדיהם, מתחילה ברישום עזבון  המנוח סוהיל אליאס, ז"ל, כמס' 1, המיוצג ע"י הנתבעים מס' 2, 3 ו-4 ואחר כך קופץ למספר 6-12 כשהוא מוסיף ומציין כי הנתבעות מס' 7,6,5 ו-8 מיוצגות ע"י עו"ד פרח, בעוד שברשימה של המבקשים אין בכלל ציון של מס' 5. תרם לבלבול ולאי סדר גם עו"ד דכואר שהגיש את ההודעה על שינוי הייצוג ובכותרתה רשם מיספור שונה לגמרי, ואחרון אחרון עו"ד סלמן, אף הוא רשם מיספור שונה. צר לי מאוד להעיר, שעורכי דין ותיקים גורמים לאי סדר כזה. מי שמבקש לעכב ביצוע פסק דין חייב לעשות זאת על פי הכותרת שבפסק הדין ולא לעשות לעצמו סדר משלו, ולא אוסיף.

ועוד הערה, בהודעה על שינוי ייצוג הוסיף עו"ד דכואר לשם של הגב' רינה אליאס (אל מועלם) את השם "סבאג", [אגב הכתיב הנכון הוא " סבאע'"], ולשם של עאידה אל מועלם, הוסיף את השם "נחאס". יכול להיות שאלו השמות הנכונים, אבל אי אפשר לעשות את התיקון של השם בצורה כפי שנעשה, להכניס ישר לכותרת בניגוד לכל הבקשות הקודמות שהוגשו ובאף אחת מהן לא נרשם שם המשפחה. זוהי דרך פסולה לתקן שם בעל דין. אם יש צורך לתקן את השם צריך לעשות זאת בדרך המקובלת.

שקלתי אם לא לחייב את כל אחד מבאי כח הצדדים באופן אישי בהוצאות לטובת אוצר המדינה כתוצאה מאי הסדר שיצרו, אך לאחר שיקול הסתפקתי בהערה זו בתקווה שאכן יקפידו בעתיד על סדר אחיד בהגשת בקשותיהם בבית המשפט.

הבקשה לעיכוב  ביצוע וסעד זמני בערעור

8.       אקדים ואעיר כי ב"כ התובעים, עוה"ד מנסור וסאדר מצד אחד ועו"ד דכואר מצד שני, לא הבחינו בכתבי טענותיהם במידה מספקת, בין שני העניינים השונים להם עתרו בבקשתם:

הלכה למעשה, אין הבקשה לעיכוב מתייחסת רק לעיכוב ביצועו של פסק הדין. עד כמה שעניינה של הבקשה בעיכוב חיוב תשלומם של הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בגין דחיית התובענה, אמנם עניין לנו בבקשה לעיכוב ביצוע. סמכותו של בית המשפט להכריע בחלק זה של הבקשה, מוסדרת בתקנות 467 ו 469 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, להלן: ה" תקנות". וזאת יש להדגיש - זולת החיוב בהוצאות ובשכ"ט, אין פסק הדין כולל כל הוראה אופרטיבית שניתן לעכב את מימושה. לעניין זה יפים דברי כב' השופט חשין, אשר נאמרו בהקשר אחר, בבש"א 2496/92 ברנמילר אברהם ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי .תק-על 92(2), 2126:

"ככל שבקשת המערערים סומכת עצמה אל תקנות סדר-הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, שעניינן הסדר עיכוב ביצועה של החלטה שבערעור - והן תקנות 466 עד 470 - אין לצוות על עיכוב מן הטעם הפשוט שאין כלל החלטה הניתנת לעיכוב. ניתן לעכב ביצועה של החלטה המורה על עשייה או על פעילות כלשהן, ואילו בענייננו לא הוחלט אלא לדחות את בקשת המערערים. החלטה זו אינה צורכת כל ביצוע וממילא אין מה לעכב בה."

משכך, בחלק הנותר של הבקשה, לא עותרים ב"כ התובעים לעיכוב ביצועו של פסק הדין אלא בקשתם היא שבית המשפט יעניק להם סעד זמני לתקופת הערעור, משפקע צו המניעה הזמני עם מתן פסק הדין, ראו והשוו, תקנה 370(1) לתקנות וס' 3 לצו הפורמאלי, אותו צו מניעה שאסר על הנתבעים לעשות כל פעולה משפטית בחלקות שהזכויות בהן עמדו למחלוקת, עד למתן פסק הדין הסופי בתובענה.