החלטה בתיק בשא 11255/05

1.         בפני בקשה, בש"א 11255/05, שהודעה בצידה, אשר הוגשה מטעם ב"כ התובע, להלן: " המבקש" ביום 8.8.05 ובה עתר לקיום בדיקה חוזרת של המבקש על ידי מומחי בית המשפט, להלן: " הבקשה", כמבוקש ב בש"א 10559/05.

ב -בש"א 10559/05, להלן: " הבקשה הקודמת", אשר הוגשה לבית המשפט ביום 21.7.05, עתר ב"כ המבקש ל" הערכה מחודשת" של חוות דעתו המשלימה, להלן: "חוות הדעת", של ד"ר טל, מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנפשי, להלן: " המומחה הפסיכיאטרי", אשר הוגשה לבית המשפט ביום 16.3.05 וזאת נוכח ההתדרדרות במצבו הנפשי של המבקש עקב הפרידה מאישתו. כן צויינה שם ו"אומתה" על ידי תצהיר המבקש, הטענה כי חלה הרעה של ממש במצבו הרפואי של המבקש, בתחום הנפשי והאורטופדי גם יחד. לבקשה הקודמת לא צורף כל מסמך רפואי וכן לא התבקשה בה בדיקה מחודשת בתחום האורטופדי.

2.         בבקשה, שלא צורף לה תצהיר, חוזר ומציין ב"כ המבקש כי חלה החמרה של ממש במצבו הנפשי של המבקש ותמך את בקשתו בשני מסמכים, אך, כפי שיובהר בהמשך, חזר בו מהבקשה לבדיקה חוזרת בתחום הנפשי.  

3.         בית המשפט התבקש להורות לד"ר צינמן, המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, להלן: " המומחה האורטופדי", אשר חוות דעתו הוגשה לבית המשפט ביום 20.02.02, לערוך למבקש בדיקה חוזרת ובמסגרתה להתייחס " גם לרגל ימין", בה, לטענת המבקש, חלה החמרה מתמשכת כתוצאה ממאמץ רב המופעל עליה, נוכח הפגיעה הקשה ברגל שמאל שהיא אשר נגרמה, על פי הנטען, עקב התאונה ובגינה העריך המומחה האורטופדי את שיעורי נכותו האורטופדית של המבקש. בהקשר זה, לא למותר לציין כי בחוות דעתו לא מצא המומחה האורטופדי כל מגבלה או פגיעה ברגל ימין. כן מבוקש כי המומחה האורטופדי, יתייחס באותה בדיקה חוזרת " גם לעניין הניידות" משום שעקב ההחמרה במצבו האורטופדי של המבקש, הוא מוגבל אף יותר משהיה קודם.

            יש לציין כי לבקשה ולבקשה הקודמת לא צורף כל מסמך רפואי המאשש את טענותיו של המבקש אודות החמרה במצבו האורטופדי. טעם זה, כמו גם הטעם לפיו לא פירט המבקש את טענותיו לעניין ההחמרה במצב הרפואי של המבקש ואף לא צירף תצהיר, היוו, לטענת ב"כ המשיבות, טעמים מספיקים לדחות אף את בקשת המבקש בעניין הבדיקה החוזרת על ידי המומחה האורטופדי.

4.         ביום 7.12.05 (כשהתיק קבוע להמשך הוכחות ליום 22.12.05 - ר.ג.'), הגיש ב"כ המבקש לבית המשפט, ללא קבלת היתר ובניגוד לתקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, להלן: " התקנות", " הודעה על צרוף תיעוד" בה חזר על עיקר טענותיו ואף הרחיב במקצתן וכן צירף לה 3 מסמכים האמורים לתמוך בטענותיו לעניין ההחמרה במצבו האורטופדי. לקראת סיום טענותיו, הוסיף וציין ב"כ המבקש כי "כביטוי לרצוננו לסיים את התיק כמה שיותר מהר" הוא מוותר "על בדיקה חוזרת בתחום הנפשי". לאור הצהרה זו, אין מקום להידרש לבקשה לבדיקה חוזרת בתחום הנפשי.

5.         אתייחס להלן לשלושת המסמכים:

המסמך הראשון הוא מכתב הפנייה כללית לפיזיוטרפיה, מטעם רופא המשפחה, מיום 4.9.05. תחת הכותרת "תלונות" מצויין שם "ביקור מינהלי. דלדול שרירי קואדריספס וסובך הרגל". לא מצויין במסמך לאיזו רגל מכוונים הדברים. על רקע נסיבותיו של המבקש, אין כל יסוד להניח כי הכוונה לרגל ימין דווקא ולא שמאל, היא הרגל שעל-פי חוות דעת המומחה האורטופדי נפגעה בתאונה. די בעובדה שלא צויין לאיזה רגל מתיחס המסמך כדי לדחות את הבקשה לקבל את המסמך.

המסמך השני נושא כותרת " בקשת התחייבות" ל -"טיפול פיזיוטרפי פרטני", אף הוא מיום 4.9.05, שוב ללא פירוט נוסף, לאיזה הרגל הכוונה ודי בכך כדי לא לייחס למכתב שום משקל.

המסמך השלישי מיום 21.10.05 נושא אף הוא כותרת "הפנייה לפיזיותרפיה", הפעם מטעם ד"ר ברמן, רופא אורטופד ובו " האבחנה המשוערת" היא " INJURIES-RT-KNEE" ובעקבותיה נרשם בכתב יד, "12 טיפולים, חיזוק Quad, מומלץ על הידרוטרפיה".

מסמך זה מעלה את השאלה כיצד הוא יכול לתמוך בטענת ב"כ המבקש כי ההחמרה במצבה האורטופדי של רגל ימין מקורה ב" מאמץ מוגבר" מצידה, פרי ההכרח של המבקש לנוע באמצעות קביים. כיצד מאמץ מוגבר הכרוך בהפעלה מעבר לרגיל של רגל ימין מצריך טיפול פיזיוטרפי לחיזוק השרירים בה. על פני הדברים, ובהיעדר ראיה על כך שהמסמך השלישי מכוון לפציעות ברגל ימין דווקא, פציעות שלא אובחנו בחוות דעת המומחה האורטופדי, ואין בה -  בראיה, כל הסבר לקשר בין הצורך בפיזיוטרפיה לרגל ימין לבין התאונה, אינני מוכן לייחס לו משקל מספיק שיהיה בו כדי לקבל את הבקשה. 

6.         עוד נטען ב"הודעה על צירוף תיעוד" כי הבדיקה החוזרת שיערוך המומחה האורטופדי אף תחסוך מינוי מומחה נוסף לעניין צרכי הניידות של המבקש שכן בעקבותיה, כך הציע ב"כ המבקש, יופנה למומחה האורטופדי "מספר שאלות מוסכמות בתחום הניידות, שיקום, עזרה, מיזוג והזדקקות לניתוחים וטיפולים עתידיים". בתגובתו ל"הודעה על צירוף תיעוד", טען ב"כ המשיבות כי הוא מתנגד להפניית השאלות בנושאים אלה למומחה האורטופדי שכן אינן בתחום מומחיותו. אני מקבל את הטענה של ב"כ המשיבות באופן חלקי ואוסיף כי גם את המומחה היה מוסמך ויכול לענות על השאלות שמבקש עו"ד יונגר להפנות לו, לא  הייתי נעתר לבקשה מחמת האיחור בה הוגשה. קבלת הבקשה בשלב זה תחייב דחיית הדיון למועד אחר והדבר לא מקובל בהעדר הסבר מדוע הבקשה והמסמכים הוגשו באיחור רב.

7.         עם הגשת התגובה מטעם ב"כ המשיבות שלח ב"כ המבקש לבית המשפט, ביום 13.12.05,  ללא קבלת היתר, "תשובה לתגובת הנתבעות". אינני מכיר הליך דיוני שכזה, בו לבא-כוחו של מבקש בבקשת ביניים שמורה זכות להגיש כתבי טענות ללא סוף, במועדים שהוא בוחר. משפעל ב"כ המבקש בניגוד לסדרי הדין, אינני מתייחס לתגובתו האחרונה.

8.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית. 

ניתנה היום י"ד בכסלו, תשס"ו (15 בדצמבר 2005) בהעדר ב"כ הצדדים. המזכירות תמציא להם העתק החלטה זו בפקס.

ר. ג'רג'ורה, שופט

קלדנית: מאירה נ. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: