החלטה בתיק בשא 11149/06

1.         בפניי בקשה ליתן צו, המורה למומחה מטעם בית-המשפט, ד"ר דוד אנג'ל (להלן: "ד"ר אנג'ל"), להתעלם מחוות דעתו של פרופ' סגל (להלן: "חוות-הדעת"), שמונה כמומחה מטעם בית-המשפט בתביעה על-פי פוליסת תאונות אישיות (ת.א. 1 1350/04) ומתשובות ההבהרה שנתן, ואשר הועברה לו על-ידי המשיבה, ולהורות על החזרתה למשיבה.

2.         לטענת המבקשת, חוות-הדעת של פרופ' סגל, אינה נכנסת בגדר ההגדרה של תקנה 132 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") כרשומה רפואית ו/או חוות דעת מטעם בעלי הדין,  המותרת להצגה בפני ד"ר אנג'ל, אלא מדובר בחוות דעת שנייה מטעם המשיבה, מבלי שניתנה למבקשת הזדמנות לעיין בה ו/או להגיש חוות דעת נגדית מטעמה. מה גם, שחוות הדעת ניתנה  בהליך שהמבקשת לא הייתה צד לו, וכל מטרתה להשפיע על שיקול דעתו העצמאי של ד"ר אנג'ל.

3.         לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות, היות ויש לראות בחוות דעתו של פרופ' סגל כחוות דעת מטעמה ועצם העובדה שמדובר בחוות-דעת, שניתנה בהליך אחר בו לא הייתה מעורבת המבקשת, אין בה כדי לגרוע מזכותה לעשות שימוש בחוות-דעת זו. חוות הדעת של פרופ' סגל עוסקת בתובעת, ובפגיעה שבגינה הוגש תיק, נשוא בקשה זו.

המצאת חוות-הדעת של פרופ' סגל לד"ר אנג'ל, אין בה כדי לפגוע בשיקול דעתו העצמאי של ד"ר אנג'ל. חוות דעתו של פרופ' סגל אינה שונה לעניין השפעתה, מחוות הדעת האחרות שהגישו הצדדים, ועל-כן,  אין ביסוס לטענה שדווקא היא תגרום להטייתו של ד"ר אנג'ל. 

4.         התביעה, נשוא בקשה זו, הינה כספית לתשלום פיצויים בגין הנזק שארע למשיבה ברגלה השמאלית ביום 2/3/03, עת התאמנה באולם ההתעמלות של המבקשת ונפלה במהלך אחד מתרגילי הקרקע, כאשר לא עמד לצידה מדריך ולא הונחו מזרוני הגנה כנדרש.

המבקשת צרפה מטעמה את חוות דעתו של ד"ר דוד קרת ואילו המשיבה צרפה מטעמה את חוות ד"ר ד"ר קליגמן. לאור הפער בין חוות דעת המומחים מונה ביום 15/3/06 ד"ר דוד אנג'ל כמומחה מטעם בית-המשפט.

דיון

5.         לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, נחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות.

6.         המבקשת טוענת כי, לא הייתה צד להליך (ת.א. 11350/04), שבמסגרתו מונה פרופ' סגל כמומחה מטעם בית-המשפט.

דין טענה זו להידחות, משני טעמים:

א.         המבקשת הייתה צד להליך שבמסגרתו מונה פרופ' סגל,  בהיותה נתבעת מס' 1 בתיק.

ב.         פרופ' סגל לא מונה כמומחה מטעם בית-המשפט, בת.א. 11350/04,  אלא היה מומחה מוסכם על-ידי הצדדים, וזאת כאמור על-ידי כב' השופט רניאל ביום 11/01/2006:

" הצדדים הודיעו שהסכימו על מומחה מוסכם ביניהם, בלי לוותר על חוות הדעת מטעמם. רשמתי לפני הודעה זו. כפי שהבהרתי בישיבת קדם המשפט, בשלב זה אינני ממנה מומחה מטעם בית המשפט במקרה שבו הצדדים אינם מוותרים על חוות דעת מטעמם. אין בכך כדי למנוע מהצדדים לפנות בהסכמה או באי הסכמה לכל מומחה שברצונם ולקבל ממנו חוות דעת. אני לא אמנה את המומחה הזה כמומחה מטעם בית המשפט. לפיכך, יפעלו הצדדים כרצונם".

7.         לגופו של עניין, תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, מאפשרת לבית המשפט למנות מומחה מטעמו לעניין המחלוקת שבין הצדדים.

חוות הדעת של פרופ' סגל,  במסגרת תיק 11350/04, בין שהינה חוות דעתו של מומחה מוסכם על-ידי הצדדים ובין אם היה ממונה על-ידי בית המשפט, כמוה ככל חוות דעת שהוצגה בפני ד"ר אנג'ל, והוא אינו כבול הן לאמור בה והן לאמור בכל חוות דעת אחרת.

אילולא לא כך היו פני הדברים, אסור היה להציג בפני כל מומחה שמונה מטעם בית-המשפט, חוות דעת, שכן תמיד היה קיים החשש, שדעתו תוטה לטובת אחת מחוות הדעת שהוצגו בפניו.

מחובת ד"ר אנג'ל להפעיל שיקול דעת עצמי על סמך מומחיותו, בקביעת דרגת הנכות של המשיבה.

8.         המבקשת טוענת, כי קריאה מדוקדקת של תקנה 132 לתקנות סדר הדין האזרחי, מלמדת כי, רק מומחה שנתן חוות-דעת מטעם בעל דין יכול להציג חוות דעתו בפני המומחה מטעם בית-המשפט. חוות דעת של פרופ' סגל, אינה נכנסת בהגדרה של תקנה זו, כחוות דעת מטעם בעל הדין או כרשומה רפואית.

דין טענה זו להידחות, היות וכאמור עסקינן, בחוות דעת של מומחה מוסכם על הצדדים ולא במומחה שמונה על-ידי בית-המשפט, ועל-כן ניתן לראותה כחוות דעת מטעם בעלי הדין.