החלטה בתיק בשא 11129/05

עניינה של החלטה זו, עתירת המבקשים, כי יבוטל היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום שניתן על ידי ביום 27.2.05 בבש"א 5280/05, לפיה התרתי את המצאת כתבי בי-דין בתיק זה למבקשים, אל מחוץ לתחומי מדינת ישראל.

בכתב התביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשים, בו עתרה לחיובם בתשלום הסך של 3,792,417 ש"ח, טענה המשיבה, שהיא חברה ישראלית, שהיא עוסקת בתחום הפרמצבטיקה ומשמשת או כמפיצה של מוצרים המיוצרים על ידי חברות בינלאומיות בתחומי ישראל.

נטען שהמבקשת מס' 1, חברה הולנדית, עומדת בראש קבוצה המכונה בכתב התביעה "קבוצת נומיקו", העוסקת בייצור ושיווק מזון רפואי ומזון תינוקות, לרבות תחת המותג NUTRICIA.

המבקשת מס' 2 חברה בקבוצת נומיקו, ועומדת בראש קבוצת החברות, המבקשות מס' 3 ו-4 נמנות על אותה קבוצה ואילו המבקש מס' 5 הינו מי שניהל חלק מהמשא ומתן עם המשיבה, ואיתו התנהל הקשר בין הצדדים, כשהמצגים שהוצגו במהלך המשא ומתן הוצגו בין היתר על ידו ועל ידי המבקש מס' 6, שהחליף אותו בשלב מסוים.

על פי הנטען, נכרת בין הצדדים במהלך שנת 2003 הסכם למתן זכויות שיווק והפצה בלעדיים למשיבה של מוצרים מסוימים.

נחתם, בהנחיית המבקשת מס' 1, מכתב כוונות על ידי המשיבה והמבקשת מס' 3, גם עבור יתר המבקשות במשרדי המבקשים בהולנד, מכתב כוונות בו מצאו ביטויים ל התאגידים הנזכרים בתובענה.

לאחר החתימה על מכתב הכוונות, החלו הצדדים לפעול בהתאם לתנאי התקשרות שהתגבשו בין הצדדים, באישור המבקשות מס' 1 ו-2.

עוד נטען שלא ברור אם המבקשת מס' 4, היא ישות קיימת אם לאו (כנראה שלא), אך שמה הופיע במסמכים השונים כנציגת המבקשות מס' 1-3.

כאמור הנטען הוא שבין הצדדים סוכמו תנאי התקשרות, התעוררו בעיות של כשרות כאלה ואחרות והוסכם על תאריך יעד להפצה בספמטבר 2003.

בין היתר נחתם מסמך הבנות ביחס לתקציב שיווק מסמך שנחתם בירושלים.

המשיבה הזמינה דוגמאות של מוצרים, פתחה מכתבי אשראי, חרף זאת לא סופקה הסחורה, למעט משלוח אווירי אחד ומשלוחים ימיים, שהגיעו כולם בין החודשים אוקטובר לדצמבר 2003.

בהמשך, שוב סוכמו התנאים בפגישה שנערכה בתורכיה, מכתב אשראי נוסף, המשיבה פעלה להכנת השוק, שכרה אנשי מקצוע, הוציאה הוצאות ונערכה לקיום ההסכם, אלא שבשלב מסוים, בתחילת שנת 2004, מחמת שינויים פרסונליים בקבוצת הנתבעות, בין היתר, כניסת המבקש מס' 6 במקום המבקש מס' 5, החלו נוצרים קשיים במערכת היחסים העסקית, בשלב מסוים גם התקיימה פגישה בישראל, שאז נמסר למשיבה שאין כוונה לקיים את ההתקשרות בין הצדדים, מאחר והמבקשים פועלים לשיווק מוצרים מקבילים באמצעות חברה בעלת אופי דומה.

בין הצדדים סוכם, באותה פגישה שנערכה בישראל, על כך שהמשיבה תפוצה בגין נזקיה, מכתב האשראי בוטל, ומוצרים ששווקו יאספו, אך המבקשים לא קיימו את חיוביהם.

בשלב מסוים התקיים משא ומתן בין הצדדים, בניסיון להגיע למשא ומתן, שלא צלח.

בסיכומה של התביעה, עתרה המשיבה לחיוב המבקשים לתשלום פיצויים בסך כולל של סכום התביעה.

במכוון הארכתי בתיאור העובדות, כפי שהובאו בכתב התביעה, משום שאלה חזרו ונשנו גם בבקשה, ומאחר ולא נשמעו חקירות על תצהירים, דומני שתיאור עובדתי זה, מכריע את הכף לחובת המבקשים, בכל הנוגע לשאלת ההמצאה.

אינני מתכוון להיכנס לויכוח שנתגלע בין הצדדים, בשאלה מה המשמעות שיש לייחס, אם בכלל, למהלך כפי שננקט בפתח הדיון שהתקיים לפני, במסגרתו, הודו המבקשים בסמכותו של בית משפט זה, ביחס למבקשת מס' 3.

המשיבה סבורה כי בנסיבות אלה, נשמט הבסיס מתחת לטענות המבקשים כלל ועיקר, המבקשים מנגד, סבורים שאין בטענה כל רבותא, אך לטעמי,  כאמור לעיל, אין לדברים משמעות מאחר וגם מהותית, יש להותיר את צו ההמצאה מחוץ לתחום על כנו.

בשתי הזדמנויות נטען עובדתית, שנערכו התקשרויות בין הצדדים, אך בעיקר הדברים ישימים ביחס להסדר שהושג על פי הנטען בהרצליה.