החלטה בתיק בשא 11113/06

1.       מבוא

ביום 4.11.98 נפגע המבקש בתאונת דרכים. כתוצאה מכך, טען המבקש, הוא סבל מחבלה קשה בשורש כף יד ימין. לטענתו, הוא סבל מכאבים עזים בידו וטופל טיפול שמרני בפיזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק וסד סטטי. כל אלה לא הביאו להטבה במצבו.

            המבקש עבר סדרה של בדיקות. ביום 19.10.2000 הוא נבדק על ידי ד"ר שאול גולדשטיין, מומחה בכירורגיה אורטופדית. ד"ר גולדשטיין כתב כי -

"לדבריו (היינו, לדברי המבקש. ע.ג.) ב- 4.11.98 היה מעורב בתאונת דרכים - עבודה עם חבלה ביד ימין. בגלל כאבים ממושכים בשורש כף היד בוצע בירור במסגרת קופ"ח שכלל מיפוי עצם (15.11.98) (...).

בוצע ב- 20.9.00 U.S. של שורש היה שפוענח כמתאים לאנוריזמה טרומבותית של עורק הרדיאלי.

הנ"ל מופנה לייעוץ רופא כלי דם ולשקול ביצוע אנגיוגרפיה תחת CT (...)".

            המבקש טען כי ביום 21.11.2000, תוך כדי בדיקת אנגיוגרפיה, ארע לו אירוע מוחי עם המיפרזה ימנית, דיסארטריה והפרעות בתנועות העיניים. עקב כך הופסקה הבדיקה.

            בעקבות האירוע האמור אושפז המבקש במחלקה הנוירולוגית בבית החולים בני ציון מיום 21.11.00 עד ליום 29.11.00 ולאחר מכן הועבר למחלקת שיקום עד ליום 28.12.00.

            ביום 31.7.01 אושפז המבקש במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה עד ליום 10.8.01 בשל כאבי ראש, חולשה כללית, חוסר תפקוד וחוסר תחושה בגפיים מימין. כן סבל המבקש, לטענתו, מירידה קוגניטיבית משמעותית.

            המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה. ברם, הוועדות הרפואיות לא דנו במצבו של המבקש לאחר האירוע המוחי שעבר. הואיל וכך עתר המבקש לאפשר לו להביא ראיות לסתור את קביעות הועדות הרפואיות של המל"ל. בית משפט השלום נענה לבקשתו ומינה את ד"ר בלה גרוס כמומחית בתחום הנוירולוגי.

            ד"ר בלה גרוס בדקה את המבקש וקבעה כי למבקש נכות בשיעור 50% בגין המיפרזיס בינוני מימין, ונכות בשיעור 20% בגין ירידה קוגניטיבית.

            ד"ר גרוס ציינה כי -

"בבדיקתו הנוירולוגית במרפאתי נמצאו סימנים של דמנציה קשה, חוסר התמצאות לחלוטין בזמן ובמקום ופגיעה קשה בזכרון ובתפקוד היום יומי והמיפרזיס בינוני מימין. הנכות בגין ממצאים אלה היא 100% אך היא נובעת מאוטמים נוספים ומדימום במוח שארע במשך השנים".

                   בסיכום חוות דעתה כתבה ד"ר גרוס לאמור:

"1.       יש קשר סיבתי בין ביצוע האגיוגרפיה לבין האירוע המוחי שארע בעת ביצוע הבדיקה.

2.         לתובע היו גורמי סיכון לאירוע מוחי, אולם סמיכות הופעת האירוע המוחי לאנגיוגרפיה, מקום השבץ המוחי, העדר מחלה טרשתית מפושטת בכלי דם גדולים בעת האירוע ו- CT מוח תקין מחזקים את ההנחה שמדובר באירוע תסחיפי שקרוב לודאי הופיע כסיבוך של אגיוגרפיה של עורק ברכיאלי. (...).

3.         לגבי השאלה של עו"ד שחר גולן (ממשרד בא כח המשיבים. ע.ג.): "האם יש קשר בין האנוריזמה הטרומבוטית בעורק רדיאלי לבין התאונה?" - שאלה זו צריכה להיות מופנית לכירורג כלי דם והיא לא בתחום מומחיותי".

בבקשה שלפני עותר המבקש להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום השיקום כדי שזה ייתן את חוות דעתו ויקבע את המשך הטיפול הדרוש לו.

בא כח המשיבים מתנגד לבקשה.