החלטה בתיק בשא 11102/05

1.       ביום 2.6.03 הגיש התובע-המשיב תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתקופת עבודתו אצל הנתבעת.  התובע בחר משום מה בתביעתו שלא להגדיר את מועד היווצרות העילה, כך למשל תאר בסעיף 4 לתביעתו כי לקה במחלת אסטמה בגינה הוגשה תביעתו "מספר שנים לפני שנת 1999).

2.       המבקשת -הנתבעת בפתיחת כתב הגנתה בקשה לדחות התביעה מחמת התיישנות שכן לטענתה מחלת האסטמה היתה ידועה לתובע כבר בשנת 1993 , דהיינו 10 שנים לפני הגשת תביעתו. בהמשך אף הגישה המבקשת בקשה ספיציפית לדחיית התביעה (בש"א 11102/05) שההכרעה בה התעכבה בשל התעלמות התובע מהחלטות  בית המשפט לרבות ההחלטה להגשת תצהיר מטעמו המפרט נסיבות האירוע וכשכבר קוימה ההחלטה הוגש התצהיר עם מספר שגוי וכנראה מבלי שהעתקו הועבר לצד השני שביקש לסלק התביעה מחוסר מעש ( בש"א 6399/06).

3.       המבקשתטוענת  שיש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות, המבקשת מסתמכת על הוראות סעיף 5 ו-6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח -1958 (להלן: חוק ההתיישנות), ועל סעיף 89 לפקודת הנזיקין. המבקשת מבססת טענותיה בעיקר על ממצאים שנקבעו בחוות דעתו של המומחה פרופ' רובין מטעמה, הקובעת כי מחלת האסטמה התפתחה אצל המשיב  על רקע קונסטיטוציוני ולא תעסוקתי מאז שנת 1982 כשהמחלה במצבה הנטען באה לידי ביטוי לכל המאוחר החל מהשנים 1992-1993.

4.       המבקשת מסתמכת גם על מסמכים רפואיים מתיקו הרפואי של המשיב המעידים לטענתה על המועד בו "התגלה" הנזק למשיב ועל המועד בו אובחן המשיב כחולה אסטמה וזאת משנת 80 בערך. אי לכך המבקשת טוענת שהתביעה התיישנה.

5.       המשיב מתנגד לבקשה ובהסתמכו על רשימה ארוכה של פסקי דין, טוען כי התביעה טרם התיישנה הוא מסתמך על סעיפים 5 ו- 6 לחוק ההתיישנות ועל סעיף 89 לפקודה ולחילופין מטעמי זהירות על סעיף 8 לחוק ההתיישנות המתייחס למועד גילוי הקשר הסיבתי בין הנזק לבין מעשיה או מחדליה של המבקשת.

6.       המשיב טוען כי קשה להצביע על נקודת זמן מסוימת בה התגבש הנזק מאחר וכל שניתן ללמוד מהמסמכים הרפואיים הוא שכתוצאה מחשיפה ממושכת של המשיב במהלך עבודתו לחומרים כימיים, לפרקים סובל מסימפטומים כאלה  ואחרים של המחלה ובמידה שלא מנעה ממנו להמשיך ולהשתכר למחייתו ועדיין באופן שניתן להצביע עליו כעל נזק מגובש, אי לכך יש לספור לטענתו את מניין הימים מהיום בו חדל המשיב לעבוד היינו משנת 1999.

       דיון

7.       עיון בתצהירו של התובע מראה כי מסיבות שאינן ברורות לי ממשיך התובע לשמור בסוד את מועד היווצרות עילתו,  בסעיף 3 לתצהיר הוא מתאר כי בשנת 99 הופסקה עבודתו וכי הוא חלה במחלת אסטמה "זמן מה קודם לכן". האם לא ברור לתובע כי הוא התבקש לתת תצהיר בעקבות טענת התיישנות ולמילים "זמן מה קודם לכן" אין כל משמעות ובכך נפגעת היכולת לברר המחלוקת בנושא זה. 

8.       גם בהמשך לתצהירו בסעיף 10 משתמש התובע במושגים מעורפלים ללא ציון תאריכים, אך משתמע -אם כי לא בצורה מפורשת כי ייתכן ונודע לתובע על מחלתו רק בשנת 97 או 98.

9.       מועד גילוי הנזק לראשונה לתובע  כמו גם מועד גרימת הנזק הינם מועדים מהותים להכרעה בשאלת ההתיישנות, מועדים אלו נותרים טעונים בירור עובדתי.

10.   הדרך בה נקט התובע מונעת למעשה בירור עניני בשאלת ההתיישנות ולא יועילו טענות משפטיות בהעדר תשתית עובדתית ברורה.  גם נסיונו של התובע במסגרת כתב תשובה שהגיש- לתאר עילתו כעילה הנוצרת מידי יום, הינה בשאלה מתחום המומחיות שלא נתמכת בחוות דעת של מומחה, (לתביעה צורפה חוות דעת של רופא תעסוקתי שאין בה התייחסות לשאלה זו ויש בה מרכיבים רבים שנראים כמיועדים לתביעה מסוג אחר, לכך אוסיף כי משום מה המומחה לא מצא לנכון לקבוע שיעור נכות רפואית לתובע).

11.   עיון בבקשת הנתבעת כמו גם במסמכים הרפואיים אליהם היא מפנה, מראה כי בתיק זה מחלוקת עובדתית באשר למועד ארוע הנזק והתגלותו. מאחר ולתובע זכות יסוד חוקתית לקבלת "יומו" בבית משפט, לא אכריע בשלב זה בשאלת ההתיישנות והנושא ישאר למועד מתאים לאחר שמיעת עדי התובע לרבות חקירתו הנגדית.

12.   אשר על כן ההכרעה בבקשה תעשה לכל המאוחר בעת  מתן פסק הדין ואז גם ייקבעו ההוצאות בגין הבקשה.

13.   על מנת לקדם בירור התיק הנני מורה כי תוך 45 יום מהיום יגיש התובע את כל עדויותיו-חוות הדעת שבכוונתו להסתמך עליהם ותצהירים. כל העדויות הראשיות מטעם התובע תוגשנה בדרך של תצהיר ובהעדר החלטה אחרת, על המצהירים להופיע לבית המשפט, למועד שיקבע להוכחות.  

14.   לתצהירי העדים יצורף תיק מסמכים, אשר בדעת התובע להפכם למוצגים.

15.   במידה והתובע ירצה לזמן למועד שמיעת ראיות, במקרה שייקבע מועד שכזה, עדים נוספים שאינם בשליטתו, ידאג לצרף לתצהיריו את רשימת העדים, תוכן עדותם וכן יפרט מדוע לא ניתן להגיש תצהיר מטעמם. שום דבר מהאמור בתצהירים לא יחרוג מגדר העובדות שהמצהירים יכולים להעיד עליהם מידיעתם האישית ולתצהירים יצורפו אך ורק מסמכים אשר ניתן היה להגישם באמצעות המצהירים אילו היו מוסרים עדותם בעל פה במהלך המשפט.

16.   קדם משפט ייערך ביום 12.7.06 שעה 8:30.

ניתנה היום כ"ט בניסן, תשס"ו (27 באפריל 2006)

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים