החלטה בתיק בשא 11102/05

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין מיום 11.7.05 אשר ניתן בהעדר המבקש ולפיו הוכרזה החייבת פושטת רגל וניתן לה הפטר לאלתר מחובותיה על פי סעיף 18ה(א)(ד3) לפקודת פשיטת הרגל (להלן: " פסק הדין").

2.         המבקש הינו נושה אשר הגיש תביעת חוב כנגד החייבת על סך 40,335 ש"ח. לטענתו, הוא לא ידע על מועד הדיון ולכן לא התייצב לדיון בו ניתן פסק הדין ולפיכך מבקש הוא לבטלו. המבקש אינו טוען כנגד הכרזת המשיבה פושטת רגל אלא רק כנגד מתן ההפטר לאלתר.

3.         לטענת המבקש, אין ליתן למשיבה הפטר שכן המשיבה הינה אישה צעירה, בעלת כושר השתכרות, ואשר הכנסותיה עולות על הוצאותיה במידה המאפשרת לה לפרוע את חובותיה לנושים בפריסה לתשלומים ובאמצעות הסדר נושים. לפיכך, יש לחייבה בתשלום סכומים נוספים טרם מתן הפטר. עוד טען המבקש  כי לחייבת דירת מגורים, בשיתוף עם בעלה לשעבר, אשר מהווה נכס ממנו ניתן להיפרע.

4.         המשיבה וב"כ הכונ"ר מתנגדים לבקשה.

לטענת הכונ"ר, מועד הדיון בבקשת החייבת להכריזה פושטת רגל פורסם, תוך ציון כי ייערך דיון אף בעניין ההפטר. לפיכך, אין למבקש להלין אלא על עצמו על כי לא התייצב לדיון ולא טען את טענותיו.

5.         המשיבה חוזרת על טענות הכונ"ר ומוסיפה כי כי אף לגופו של עניין יכולתה הכלכלית הינה מזערית. לטענתה, היא פוטרה מעבודתה באוגוסט 2005 וכיום איננה עובדת. הכנסתה מורכבת מסך 1,500 ש"ח קצבת הבטחת הכנסה, 993 ש"ח אשר משולמים על ידי המל"ל עבור מזונות בנה, 120 ש"ח קצבת ילדים וכן כ- 530 ש"ח בחודש סיוע בדיור מאת משרד הבינוי והשיכון. הכנסה בשיעור דומה היוותה בסיס לקביעת גובה התשלומים אשר הושתו עליה עם מתן צו הכינוס, בסך 200 ש"ח לחודש. תשלומים אלה מעידים על העדר יכולת כלכלית והעדר תועלת לנושים מהמשך הליכי פשיטת הרגל.  

לגבי דירת המגורים הבהירה החייבת כי העבירה את הזכויות בדירה ללא תמורה לבעלה לשעבר. כן צירפה מסמכים לפיהם חוב המשכנתא, לרבות חוב הפיגורים, עולה באופן משמעותי על ערך הדירה.

דיון

6.         הגם שהמבקש זומן לדיון ולא התייצב (בשל תקלה), יש עדיין מקום לבחון האם מן הראוי לבטל את צו ההפטר משיקולי צדק. בחינה כזו מעלה כי אין מקום לבטל את צו ההפטר.

7.         ככלל, העיקרון הגלום ביסודו של צו ההפטר הינו הכרה באינטרס הלגיטמי של פושט הרגל אשר נקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרעם,לפתוח דף חדש בחייו.

מאחר ומתן הפטר לחייב המשחרר אותו מחובותיו, פוגע בזכות הקניין של הנושים, על בית המשפט הדן בבקשה להפטר, לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים המוגנת לפי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול בדונו בבקשת החייב למתן צו הפטר, על בית המשפט להביא בחשבון את התנהגותו של החייב לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכונס הרשמי; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת לנושים בהמשכת הליכי פשיטת הרגל (ש. לוין, א. גרוניס - פשיטת רגל (מהדורה שניה) עמ' 193).

8.         במקרה הנדון ניתן ההפטר לאלתר מייד לאחר הכרזת החייבת פושטת רגל, וזאת בהיעדר כל התנגדות מצד הנושים. שוכנעתי, גם לאחר שמיעת טענת המבקש, כי בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, יש להותיר את צו ההפטר על כנו.

9.         ככלל, על חייב להתאמץ להגדיל את הכנסתו ולשלם לקופת הכינוס סכומים משמעותיים טרם מתן ההפטר. יחד עם זאת, כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו.

במקרה שלפנינו, החייבת הינה גרושה, אם חד הורית המטופלת בילד בן 7 הסובל מבעיות נפשיות ומטופל בהתאם. חובותיה נוצרו, במידה רבה, עקב משיכת שיקים מחשבונה על ידי בעלה לשעבר, ללא אישורה.

לחייבת אין רכוש, היא משלמת דמי שכירות צנועים בסך  250$ לחודש, ומתקיימת מהכנסה נמוכה ללא צבירת חובות נוספים (הכנסה הכוללת של החייבת מקצבאות מאת המוסד לביטוח לאומי וסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון הינה בגובה כ- 3,000 ש"ח לחודש).

לא נטענה כל טענה כי החייבת נהגה שלא בתום לב בשלב כלשהו במהלך הליכי פשיטת הרגל, ב"כ הכונ"ר תומך במתן ההפטר, והתועלת אשר תצמח לנושים מהמשך קיומם של הליכי פשיטת הרגל קטנה.

ראה בעניין זה:

"תשלום עתי, מדי חודש בחודשו רק יחמיר את מצבה הקשה ממילא מחד, ולא יועיל באופן משמעותי לנושים הגדולים, מאידך. אמנם נכון, גם לסכום קטן המשולם לנושים יש משמעות, אך לא באופן המצדיק המשכת הליכי הגביה היקרים על-ידי ביהמ"ש ובפיקוח הכונס הרשמי, הליכים שאין בהם טעם ממשי בנסיבות האמורות ( פש"ר (ירושלים) 156/97, ניצנית ליאון נ' הכונס הרשמי, תק-מח 98(2), 1925 ,עמ' 1928).

10.        בנסיבות אלו, מאחר והמבקש זומן כדין לדיון בו ניתן צו ההפטר; העדר תועלת לנושים בהמשך ההליך; התנהגות החייבת לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל; מצבה הכלכלי כיום ובעתיד הנראה לעין; מצבו הרפואי של בנה ולאור מגמת הפקודה כפי שהובאה לעיל, שוכנעתי כי אין לבטל את ההחלטה למתן צו הפטר ויש לאפשר לחייבת לפתוח דף חדש בחייה.