החלטה בתיק בשא 111/05

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (עב 5106/03; עב 5107/03; עב 5108/03). פסק הדין ניתן ביום 21.10.2004, והומצא לב"כ המבקשת ביום 1.11.2004. בקשה להארכת מועד הוגשה ביום 27.12.2004.

2.      בפסק דין נשוא הבקשה, נדחו שלושה ערעורים שהגישה המבקשת בנוגע לרישום סירוב המתייחסים להפניותיה לעבודה בשלושה מועדים שונים. בפסק דין מפורט ומנומק דחה בית הדין את כל הערעורים שהוגשו על ידי המבקשת. עוד ציין בית הדין כי בפני בית הדין הוצג מסמך, לפיו המבקשת רשומה במחלקת הבטחת הכנסה משנת 98, והיא נשלחה ללמעלה ממאה מקומות עבודה, אליהם לא התקבלה מסיבות שונות. בית הדין הוסיף כי אופן התנהלות המבקשת ביחס לכל אחת מההפניות בתיקים נשוא התיקים המאוחדים והמסמך שהוצג בפניו, משליכים על הרושם הכללי הנוצר ביחס למידה בה עשתה המבקשת מאמצים כנים להשתלב במקומות העבודה אליהם נשלחה על ידי המשיב. בית הדין קמא  נמנע מלפסוק הוצאות כנגד המבקשת, אך ציין כי

"בנסיבות העניין, יש אולי כדי לעורר מחשבה שניה ביחס למדיניות הנקוטה בבתי הדין של אי פסיקת הוצאות כלל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי".

3.       נימוקי הבקשה הם:

3.1.   פסק הדין לא הומצא למבקשת.

3.2.   על פסק הדין נודע למבקשת ביום 9.11.2004, עת הגיעה לדיון אחר בבית הדין כנגד המוסד לביטוח לאומי.

3.3.   בהמשך לכך פנתה ללשכה לסיוע משפטי, ועניינה נמצא בבדיקה.

3.4.   עוד טענה המבקשת כי נפלו פגמים בהתנהלות בית הדין קמא בדיון בתביעתה, וכי לשכת השירות בעיר מגוריה מתנכלת לה "אחרי בדיקה ממשרדים גבוהים את העבירות שעשתה לשכת עבודה".

4.       המשיב התנגד לבקשה, מנימוקים אלה:

4.1.   עוד ביום 9.11.2004 קיבלה המבקשת את פסק הדין. בהתחשב בעובדה כי היתה מיוצגת, היתה יכולה להיוועץ עם בא כוחה בנוגע למועד הגשת הערעור.

4.2.   המבקשת לא הביאה "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת הערעור או לאיחור בהגשת בקשה להארכת מועד.

4.3.   סיכויי הערעור קלושים.

5.      ממסמכים נוספים שהגישה המבקשת לאחר הגשת הבקשה עולה כי במכתב מיום 10.3.2005 הודע לה מלשכת הסיוע המשפטי כי הוחלט שלא להעניק לה את השירות המשפטי המבוקש, בנימוק של "מחוסר סיכוי משפטי".

6.      לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה, אני קובעת כי בנסיבות המקרה הנדון, אין מקום להאריך את המועד להגשת ערעור, מנימוקים שיפורטו להלן.

7.       אמנם, בפסיקת בית דין זה, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון,   הוכר כ"טעם מיוחד" מצב של עיכוב בהסדרת הייצוג מקום בו בעל דין מעוניין בייצוג משפטי, וזכאי לייצוג כזה מאת הלשכה לסיוע משפטי.

ראו:

בש"א 1360/04 ניר לוי נ' המוסד לביטוח לאומי (החלטה מיום 10.11.2004).

בש"א 5591/04 - א רונן יורם נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' (החלטה מיום 29.6.2004).

בש"א 9667/02 דניאל מדינה נ' עמיגור ניהול נכסים בע"מ (החלטה מיום 4.12.2002).