החלטה בתיק בשא 11048/07

בפניי בקשה לסילוק התובענה העיקרית (אשר הוגשה בת.א. 453/07) על הסף, כנגד הנתבעים 2-11 (להלן: " המבקשים"), בטענה לפיה אין כתב התובענה מגלה עילה כנגד המבקשים ואף אין יריבות בין הצדדים.

בכתב התביעה  נטען כי הנתבעת 1 (להלן: " סלקום"), הפרה זכויות יוצרים של התובעות, וכי המבקשים 2-11 הינם בעלי המניות של החברה. בסעיף 25 לתובענה נטען, כי הנתבעים (בטעות נרשם "התובעים"), השתמשו בשבע השנים האחרונות בלפחות 56 יצירות השייכות לתובעות, תוך הפרה, ביודעין ובמכוון, של זכויות היוצרים שלהן.

בבקשה דנן טוענים המבקשים, כי אין בעצם היותם חברי מועצת המנהלים של סלקום, כדי להקים עילה או יריבות בין המשיבות למבקשים, ומפנים אל החלטת כבוד הרשם רניאל, מיום 3.7.07, בעניינה של נתבעת אחרת, שהינה אחת מבעלי המניות של סלקום.

המשיבים טוענים כי דין הבקשה דחייה, בין מחמת שלא צורף לה תצהיר, בין מחמת שלא פורט בה התפקיד אשר מבצע כל אחד מהמבקשים בסלקום ו/או זיקתו אליה, ובין לגופו של ענין, באשר התובענה  מייחסת למבקשים, ביצוע עוולות נזיקיות.

אין מקום לדחות את הבקשה בשל העדר תצהיר, כפי הנטען בתגובה;

תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 דורשת צירוף תצהיר "לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה". משאין הבקשה נסמכת על עובדות נוספות, אלא על האמור בכתב התביעה, פשיטא, שאין צורך בצירוף תצהיר.

בחינת השאלה אם כתב התביעה מגלה עילת תביעה כנגד מי מהנתבעים או אם קיימת יריבות בין הצדדים, נעשית על פי האמור בכתב התביעה, ומטעם זה גם אין לקבל את טענת המשיבים, לפיה היה על המבקשים לפרט, בבקשתם, מהי זיקתו של כל אחד מהם לסלקום ומה תפקידו בה.  בהליך זה, של הבקשה לסילוק על הסף, לא חלה עליהם חובה כזו.

לגופו של ענין לא אוכל, להחיל את עמדת חברי, כבוד הרשם רניאל, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטתו, בנוגע לנתבעת 5, על המבקשים אשר בפניי;

סעיף 13 לפקודת זכות יוצרים (להלן: " הפקודה"), קובע את אחריותו הפלילית של נושא משרה בתאגיד, וס"ק (ג) מגדיר "נושא משרה" כ:

" מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה." (ההדגשות, כאן ובהמשך, אינן במקור)

סעיף 13 הנ"ל אינו קובע אחריות אזרחית, אולם, כאמור, המשיבים טוענים בתשובתם, לאחריות נזיקית , באמרם, כי "הוכחת אחריותם של מנהלי תאגיד מכח סעיף 13 די בה כדי לעמוד בנטל הוכחתה של הפרת חובה חקוקה ו/או רשלנות של מנהלי התאגיד, מה שיקים להם אחריות אזרחית."

זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ולא במהרה יורה ביהמ"ש על סילוק תובענה על הסף. "ההלכה מכירה בכך שתפקידו של בית המשפט הוא להכריע בסכסוך שבין צדדים, ואין נועלים את שעריו של בית המשפט בפני תובע המבקש לו סעד, אלא מטעמים כבדי משקל" - בש"א (תל-אביב-יפו) 24186/05 - בנק אגוד לישראל בע"מ נ' עזבון המנוחים יוסף אייזן ז"ל וכרמלה אייזן ז"ל, המפנה אל דברים שנאמרו, בענין זה, בע"א 733/95, ארפל אלומיניום נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577.

בע"א 335/78 - יוסף שאלתיאל. ואח' נ' אריה שני . פ"ד לו(2), 151, עמ' 155-156, הבהיר כבוד השופט לוין את הזהירות היתרה בה על ביהמ"ש לנהוג עת  שוקל הוא בקשה לסילוק תובענה על הסף, וראוי להביא דבריו, כלשונם:

" המדובר בסעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על-פי העובדות והטענות העולות מתביעתו (ע"א 109/49). דחייה של תביעה על הסף תיעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד היה דינו - להידחות (ע"א 716/75).

עוד אומר כב' השו לוין, כי מחיקה על הסף תיעשה "רק במקום שברור הוא ונעלה מכל ספק, שכל הדיונים והטענות והמענות הרגילות יהיו לשווא, באשר התביעה לגופה אין לה יסוד, וחסרים בה התבן והלבנים להקים נדבכים על בסיסה (המ' 87/51).

"...כאשר למצב העובדתי והמשפטי, כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על-ידי בעלי הדין, יש פנים לכאן ולכאן, וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף (ע"א 788/76). בית המשפט לא ידחה תביעה על הסף, אפילו במקרים שעל-פי כתבי הטענות כמות שהם היה מקום לעשות כן, אם ניתן לרפא את כתב הטענות על ידי הוספת פרטים בדרך של תיקון (ע"א 716/75 הנ"ל)."

ומן הכלל אל הפרט - אל הבקשה דנן;

המשיבים טוענים, בתשובתם, כי המבקשים אחראים כלפיהם אחריות נזיקית, ישירה (שלא מכח הרמת מסך ההתאגדות), הן מכח עוולת הרשלנות, והן מכח הפרת זכות היוצרים, שכן הם נכללים בהגדרת "נושא משרה" על פי סעיף 13 לפקודה. סעיף זה כולל, בהגדרת נושא המשרה, גם "שותף", ואין, איפוא, לשלול, על הסף, אחריותו של בעל מניות בחברה, בגין סעיף זה, מכח עוולה של הפרת חובה חקוקה.

אמנם, ראוי היה שהטענות בדבר אחריות נזיקית, בין בעוולת הרשלנות, ובין בעוולה של הפרת חובה חקוקה, ייטענו בתובענה, במפורש, אולם גם בניסוחה הנוכחי של התובענה, אין לומר שאין היא מגלה, כלל, עילה, לאור האמור בסעיפים 25 ו- 26 לתובענה, המייחסים למבקשים (בכלל כל הנתבעים), אחריות ישירה וביצוע עוולה אזרחית, מה גם שכתב התביעה ניתן לתיקון, ע"י ציון העוולות הספציפיות המיוחסות למבקשים.