החלטה בתיק בשא 11048/05

התובעת, החברה הלאומית לשכון בישראל בע"מ, הגישה תביעה לסילוק ידה של הנתבעת ושל נכדתה הקטינה ו/או מי מבניה ו/או כל צד ג' אשר מתגורר עמה בדירה בת שלושה חדרים וחצר הידועה גם כגוש 10860 חלקה 45 תת חלקה 1 בחיפה, ולהחזרת החזקה בה לתובעת כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ.

על פי כתב - התביעה מחזיקות הנתבעת ונכדתה בנכס מזה כמה שנים, שלא כדין, והריהן בגדר  מסיגות גבול כמשמעות המונח בסעיף 29 לפק' הנזיקין.

התובעת ניהלה בעבר הליכים נגד בנה של הנתבעת, ואקד בנימין, אשר פלש לנכס זמן מה לפני בנות - משפחתו, ואף הוציאה נגדו צו סילוק יד לפי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א - 1981. במהלך ביצוע הפינוי בחודש ינואר 2005 איפשר המבקש לאמו ולבתו להישאר בנכס ולהחזיק בו.

התובעת דורשת את סילוקן של האם והנכדה, בטענה כי משנפסק כי לבן אין כל זכויות בנכס, הרי שגם לקרובותיו אין כל זכות בו, מה גם שמי שהשכיר להן את הדירה היה חסר זכויות בה לחלוטין.

לכתב - התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.         נסח רישום מלישכת רישום המקרקעין של הדירה נשוא התביעה.

2.         החלטת כב' השופטת טאובר מיום 10.11.04.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהירה ובתצהירו של  אמיר גולן, ידידו של בחור בשם אלכס, המצהיר כי אותו אלכס רכש את הדירה מן התובעת, והשכיר אותה לנתבעת כדת וכדין.

הנתבעת מגוללת בתצהירה את השתלשלות העניינים לפיה חיפשה דירה להשכרה והגיעה לאדם בשם אלכס סיבורצב אשר השכיר לה ולבנה את הנכס נשוא התביעה.

חוזה - השכירות (נספח א' לבקשה) נערך על שם בנה של המבקשת ושמה שלה לא הוסף לו כדי לא לדחות את חתימת החוזה, ולאחר כניסתם לדירה ביצעו בה המבקשת ובנה שיפוצים נרחבים המסתכמים בסך של מעל 150,000 ש"ח.

נוכח דרישת התובעת לפינוי הדירה וצו הפינוי שהוצא על ידה, הגישו הנתבעת ובנה תביעה לסעד הצהרתי כי הם דיירים מוגנים עפ"י חוק הגנת הדייר (נוסח משולב) התש"ל - 1970, ולחילופין לחייב את חב' עמידר בתשלום נזקיהם.

בנה של המבקשת פונה כאמור מן הדירה מכוח צו סילוק יד שהוצא נגדו ע"י המשיבה, ואושר ע"י בית - המשפט בהחלטה מיום 10.11.04.

המבקשת טוענת כי היא בחזקת דיירת מוגנת לפי חוק הגנת הדייר, ולה זכויות קנייניות בדירה.

בחקירתה הנגדית אישרה המבקשת כי התשלום היחידי ששולם לאלכס, משכיר הדירה, הוא סך 3,000 דולר לשנת השכירות הראשונה, (250 דולר לחודש), וזאת  נוכח מצבה המוזנח של הדירה והצורך בביצוע תיקונים ושיפוצים רבים.

המבקשת טענה כי כל נסיונותיהם שלה ושל בנה לאתר את אלכס, שהשכיר להם את הדירה, עלו בתוהו, ולכן נבצר מהם להגיש תצהיר מטעמו ולהביאו כעד לטובתם.

עוד אמרה המבקשת כי "במודעות שאלכס פירסם ראינו שהוא המשכיר של הדירה. אני לא קניתי דירה, אלא שכרתי אותה ולכן לא בדקתי בשום מסמך רשמי אם הוא הבעלים של הדירה".

המבקשת הודתה כי אלכס לא הציג בפניה שום מסמך על היותו הבעלים של הדירה, או מסמך על כל זכות שהיא שיש לו בדירה.

חוזה - השכירות נחתם ל - 5 שנים החל מיום 1.4.02 וכלה ביום 30.3.07, כך שבכל מקרה על השוכרת לפנות את הדירה לא יאוחר ממועד זה.

בחוזה - השכירות מופיע אמנם סעיף אופציה ל - 10 שנות שכירות נוספות, אך זאת בתנאי שהשוכר יודיע למשכיר בכתב  90 יום לפני תום תקופת השכירות הראשונה על רצונו לממש את האופצייה.