החלטה בתיק בשא 11029/04

בפני בקשה לעיון חוזר בצו הפטר, שניתן בבש"א 12267/03, על ידי כבוד השופט עודד גרשון ביום 30.6.04. הכונ"ר מבקש לבטל ו/או להשהות ו/או להתלות את הצו. הבקשה שבפניי הוגשה ביום 5.7.04, קרי 5 ימים לאחר מתן הצו, נשוא הדיון.

כעולה מהבקשה ומהדיון שהתקיים בפניי ביום 23.3.05, הבקשה של הכונ"ר מבוססת על מידע חדש שלא הובא בפני ביהמ"ש בעת מתן הצו.

מידע זה אשר הגיע לכונ"ר מאחד הנושים, האגודה הישראלית להלוואות (להלן, הנושה), 3 ימים לפני הדיון בצו, מצביע על ניצול לרעה של הליך פשיטת הרגל, שמתבטא ברמת חיים גבוהה של המשיב. מידע זה מצטרף להתנגדות שהובעה ע"י אותו נושה ביום מתן צו ההפטר.

לטענת הכונ"ר, עקב תקלה משרדית, המכתב לא הובא לידיעת ביהמ"ש, לגישתו, אילו מסמך זה היה מוצג בדיון, אזי ביהמ"ש היה דוחה את מועד מתן ההחלטה, עד לבירור העובדות שהועלו במכתב הנושה.

חקירה שבוצעה ע"י המוציא לפועל, בסמוך למועד הדיון, העלתה כי המשיב קנה מקרר חדש. בנוסף על כך, בביתו נמצאו: מחשב חדש עם חיבור לאינטרנט, צלחת לווין ושתי טלויזיות, כמו כן, החייב הצהיר שהוא עושה שימוש ברכב שחנה מול ביתו, רכב שרשום על שם בנו. עוד נטען, כי המשיב ביצע עבודות צבע בביתו.

במהלך הדיון, הופיעה באת כוח הנושה - האגודה הישראלית להלוואות, שעל סמך המידע שנמסר על ידיה ביקש הכונ"ר לבטל את צו ההפטר.

לטענתה, הם נושים מכוח שטר חוב שחתום על ידי החייב. כאשר ניתן צו הכינוס נגד המשיב, הם פנו לערבים, אבל אז הם גילו שאין ביכולת הערבים לשלם, היות והראשון התברר כחסר בית, השני היה קורבן שהופל בפח והשלישי נמלט לאמריקה.

עוד היא ציינה, שהמדובר בעמותה שנותנת הלוואות ללא ריבית והצמדה ואשר נועדה לעזור לאנשים במצוקה. המשיב קיבל הלוואה על סך 3,000 ש"ח, בתור עולה חדש במטרה להקים עסק.

החייב לא שילם מאומה על חשבון החוב, ולטענת הנושה כנראה שלא היה לו כל רצון לשלם מלכתחילה, בהתבסס על סוג הערבים שהוא הביא.

באת כוח הנושה מבקשת שהצו להפטר לא יחול על תיק ההוצל"פ ועל שטר החוב, ואזי היא לא תתנגד להיפטר, לחלופין היא מבקשת להוציא את תיק ההוצל"פ מהליך הפש"ר.

באת כוחה של הערבה, הצטרפה לטענותיה של הנושה, והוסיפה שמרשתה הנה שכנה של המשיב, והיא מבחינה בו נוהג ברכב כל יום על אף שהרכב רשום על שם בנו. במסגרת ההסדר, הערבה משלמת סך של 500 ש"ח, בגין חוב המשיב לנושה.

במהלך הדיון הכונ"ר חזר על בקשתו לעיון חוזר, בהתאם לסעיף 181 לפקודה וביקש לבטל את צו ההפטר והוסיף, שלא ברור למה החייב צריך מחשב חדש ואינטרנט שעה שהוא טוען  שהוא חי מקיצבה על סך של 2,000 ש"ח, מתוכה הוא משלם 1,300 ש"ח למשכנתא.

באת כוחו של המשיב, דחתה את הטענה בעניין רמת החיים הגבוהה של המשיב. לעניין, הרכב  נטען שהוא שייך לבנו של המשיב, שעובד כנהג משאית ועל כן המשיב נצפה לעיתים רחוקות נוהג ברכב.

עוד נטען, שהנושה לא הופיעה באף ישיבת נושים, מניעיה של הגב' לובוב - הערבה, נובעים מנקמה, והטענות שמועלות על ידה אינן נכונות. כמו כן, ציינה שמצבו הרפואי של המשיב אינו משביע רצון.

בסוף הדיון, אפשרתי לצדדים להגיש את סיכומיהם בעניין זה בכתב, להלן אתייחס בקצרה לעמדות הצדדים כפי שהובעו בסיכומים אלו:

הכונ"ר הפנה, לפסיקה רבה שאשוב ואתייחס אליה בהמשך, לפיה, עת מתגלות נסיבות חמורות, על בית המשפט לשוב ולעיין בהחלטותיו שניתנו כאילו שלא ניתנו. כמו כן, הוא הפנה לפסיקה שדנה בסמכותו של  ביהמ"ש לשוב ולעיין בצווים שהוא נותן, סמכות זו רחבה היא, לטעמו.

הנושה, הצטרפה לעמדת הכונ"ר והוסיפה, כי לאורך כל הליך הפש"ר המשיב לא שיתף פעולה עם הכונ"ר, כמו כן, עלו ספקות ביחס לתום ליבו של המשיב.

הנושה הוסיפה וטענה, שהעובדות החדשות לא היו ידועות לה, והיא נחשפה להם מפי הערבה,  רק לאחר שהיא נדרשה לשלם, דבר שמסביר את התנגדותה הכללית שהובעה בדיון למתן צו ההפטר.

לסיכום, הנושה מוסיפה וטוענת, כי תקנת הציבור מחייבת את ביטול הצו, שכן המשיב תכנן מראש לצבור את החובות ולהכנס להליך פשיטת הרגל.