החלטה בתיק בשא 11018/07

המבקשים - המערערים בע"א 4648/07, עותרים למתן פטור מהפקדת ערבון לערעור, ערבון אשר הועמד על סך של 12,000 ש"ח.

הערעור הינו על פסק דינו של כבוד השופט רניאל, בבימ"ש השלום בחיפה (ככהונתו דאז), מיום 11.2.07, בו פסק ביהמ"ש (כתוצאה של תביעות הדדיות, אשר הוגשו ע"י הצדדים), כי על המבקשים לשלם למשיבים כ- 150,000 ש"ח, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ש"ח.

המבקשים, המיוצגים ע"י הלשכה לסיוע משפטי, טוענים, כי אין בידם אמצעים להפקדת הערבון, וכן, כי סיכויי הצלחת הערעור טובים.

לדבריהם, אי מתן הפטור המבוקש תנעל בפניהם את שעריו של ביהמ"ש, וזכות יסוד זו, של גישה לערכאות, תימצא נפגעת, במידה העולה על הנדרש, ושלא לתכלית ראויה, ואף תפגע בעקרון השוויון, באשר תיצור אפליה בין עני לעשיר.

אין צורך להכביר מילים בדבר זכות הגישה לערכאות, זכות אשר נקשרו לה כתרים רבים, ואף נאמר עליה כי נעלה היא על זכות יסוד - ע"א 733/95 - ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ . פ"ד נא(3), 577, עמ' 631-632.

אולם גם זכות זו איננה זכות מוחלטת, ויש לאזנה אל מול זכויות אחרות, לרבות זכותו של מי שזכה בדין בערכאה הראשונה, וברי כי אין חוסנה של זכות הגישה לערכאות בבימ"ש קמא, כחוסנה של זו בערכאת הערעור, שכן בהגיע המערער לערכאת הערעור הרי זה לאחר שכבר ניתן לו יומו בבימ"ש קמא.

עוד יש לומר, כי אין דין השיקולים למתן פטור מאגרה - שם עומד בעל הדין מול המדינה, כדין השיקולים למתן פטור מערבון לערעור - שם עומד בעל הדין אל מול יריבו, אשר כבר זכה בדין, ומבקש הוא להשיג על פסק הדין של בימ"ש קמא.

ענייננו כאן הינו בהבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד, אשר זכה בתביעתו בבימ"ש קמא. הפקדת הערבון נועדה להבטחת המשיבים שלא יצאו נפסדים בשל אי יכולתם לגבות את ההוצאות, אם וכאשר ייפסקו לטובתם. ראו: ע"א 2040/06 - רפי אלימלך ואח' נ' מיכל וחן רפפורט ,יורשי אריאל מסיקה ז''ל . תק-על 2006(3), 2575, עמ' 2576; בש"א (נצרת) 2600/05 - איסקוב מרתה נ' עיריית מגדל העמק . תק-מח 2005(3), 8142, עמ' 8144; בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2), 383, 386; ע"א 6517/00 בניטה ואח' נ' עמותת שערי ציון -דיור לקהל החרדי, תק-על 2000 (3), 2574.

באיזון הראוי בין האינטרסים של בעלי הדין יש, איפוא, ליתן, ראשית כל, משקל ליכולתו הכלכלית של מבקש הפטור, ובמסגרת זו יש לדרוש ממנו לפרט, פרט היטב, את יכולתו, ולצרף מסמכים המוכיחים טענותיו.

בענייננו מיוצג המבקש ע"י הלשכה לסיוע משפטי, ולפיכך, על פי האמור בתקנה 19(7) לתקנות  תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, פטורים המבקשים מתשלום אגרה. 

אמנם, יש בכך ראיה לכאורה גם לחוסר יכולתם להפקיד ערבון, אולם אין בכך, בהכרח, כדי ליתן להם פטור אוטומטי מהפקדת הערבון.

המשיבים טוענים בבקשתם, כי אין באישור הלשכה לסיוע משפטי, כדי לפטור את המבקשים מצירוף המסמכים הרלבנטיים לבקשתם לפטור מערבון בערעור, וממחישים הם טענה זו, בצרפם לתשובתם מסמכים מתיק ההוצאה לפועל אשר נפתח כנגד המבקשים, לצורך גביית סכום פסק הדין, אשר טרם שולם עד היום.

בין היתר, מפנים המשיבים אל תצהירו של המבקש, אשר הוגש ללשכת ההוצל"פ, בה הצהיר המבקש כי את דירת מגוריהם נאלצו המבקשים למכור, וכי הם משלמים "לבעל הבית" 1,000 ש"ח לחודש, ואל כך שהתברר, בחקירה שעכרו המשיבים, כי הדירה לא נמכרה אלא הועברה ללא תמורה (כפי שעולה מנסח רישום המקרקעין, בו נרשם "מכר ללא תמורה" ביום 1.4.2004), וכי הנעבר הינו לא אחר מאשר בנם של המבקשים.

עוד מצביעים המשיבים על כך, שלמרות שהדירה הועברה ללא תמורה, טוענים המבקשים שהם משלמים ל"קונה" סך של 1,000 ש"ח לחודש, עבור מגוריהם בדירה, אולם סכום זה לא נראה בדפי חשבון הבנק אשר המציאו ללשכת ההוצל"פ, ולא ברור כיצד, אם בכלל, הוא משולם.

כן מצביעים המשיבים על כך שמדפי חשבון בנק של המבקש, מסוף שנת 2006, אשר הוגשו ללשכת ההוצל"פ (ולא צורפו לבקשה), עולים סימני שאלה קשים באשר ליתרת הפתיחה וחיוב עבור איתוראן, כאשר המבקשים אינם מציינים כי ברשותם רכב כלשהו.

עוד טוענים המשיבים, כי המבקשים לא ציינו מדוע אין ילדיהם יכולים לסייע להם, למרות שלהם ארבעה ילדים בגילאים 37-31 ובת בת 20, ורק ציינו, באופן כללי, כי אין להם בני משפחה שיכולים לסייע.

על רקע האמור לעיל אני מקבלת את טענת המשיבים, לפיה המבקש לא פרש בתצהירו תשתית עובדתית וראייתית, כנדרש ממי שמבקש פטור מהפקדת ערבון בערעור, ולא עמד בחובת ההוכחה המוטלת עליו, להוכיח כי הוא אינו יכול לגייס כספים לשם  כך - ע"א 1983/00 - רות שטיין נ' יוסף אבני . תק-על 2000(3), 538 ו- רע"א 1739/00 - יעקב סדיק נ' בנק לאומי לישראל בע''מ . תק-על 2000(2), 1706); בש"א (באר-שבע) 4369/05 - אמיר בלוקים שיווק (1995) בע"מ ואח' נ' שמשון סיקסיק ובניו בע"מ.

די בכך כדי לדחות את הבקשה, אף ללא בחינת סיכויי הערעור, שכן ללא המצאת פרטים מהימנים על הכנסת המבקש וכן על רכושו, הנתמכים במסמכים, לא ניתן לשקול מתן פטור מערבון - ע"א 7411/98 אבנר בורוכוב נ' אליהו טל; רע"א 2598/99 ימין ומרים כהן נ' שמשון ונחמה נח .תק-על 2000(1), 242;  אמיר בש"א 128/89 מצא נ' מצא.

עם זאת, לאחר שקראתי את פסק הדין ואת כתב הערעור, ולאור כך שהערעור מופנה, בעיקרו, לא כנגד קביעות מהימנות (אשר בהן אין בימ"ש שלערעור נוטה להתערב), אלא כנגד קביעות המבוססות על חוו"ד מומחי שני הצדדים ואף מעלה טענות משפטיות, סבורתני שהאיזון הנכון יושג בהפחתת סכום הערבון לכדי סך של 8,000 ש"ח.