החלטה בתיק בשא 10999/07

1.         בפניי בקשה לשינוי או לביטול הסדר נושים שאושר ביום 28.1.2007 כך שיינתן למבקש היתר להמשיך בהליכי תביעה כספית כנגד החברה.

2.         המבקש הוא קבלן לביצוע עבודות פיתוח וקווי ביוב. החברה העוסקת בעבודות בנייה זכתה במכרזים שונים לביצוע עבודות עבור מזמינים. כדי לממש את זכיותיה התקשרה החברה עם המבקש על מנת שיבצע עבורה עבודות שונות במסגרת הפרויקטים בהם זכתה. ברוב ההסכמים שנכרתו בין הצדדים קיבל על עצמו המבקש לבצע את כל עבודות המכרז תמורת 85% מהמחיר שאמורה הייתה החברה לקבל מהמזמינים.

3.         ביום 12.11.2001 הגישה החברה , לבית משפט השלום בקריות, תביעה נגד המבקש (ת.א. 6452/01), לתשלום סך של 748,718 ש"ח. התביעה ברובה מבוססת על תשלומי יתר ששילמה החברה למבקש. המבקש מצדו הגיש תביעה שכנגד על סך של 429,173 ש"ח. סכום זה הוא, לטענתו, יתרת חובה של החברה בגין העבודות שביצע עבורה. הדיון התנהל בפני כב' השופטת א' דגן, נשמעו ראיות, וניתן צו להגשת סיכומים.

4.         בטרם הגשת הסיכומים לבית משפט השלום הגישה החברה לבית משפט זה בקשה, על-פי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), למתן צו להקפאת כל ההליכים כנגדה. לבקשה צורפה רשימת כל ההליכים שהחברה צד להם, ותיק התביעה בבית משפט השלום נכלל ברשימה (תביעה מס' 18 ברשימה).

5.         ביום 8.8.2006 ניתן צו להקפאת כל ההליכים כנגד החברה למשך 30 יום. צו זה הוארך בהחלטתי מיום 5.9.2006, ובהחלטות נוספות לאחר מכן.

            בהחלטה מיום 5.9.2006 הוריתי לנאמן לפרסם הודעה המזמינה את נושי החברה להגיש הוכחות חוב, ונקבע מועד אחרון להגשתן.

6.         ביום 24.1.2007 הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר נושים (בש"א 1632/07). לבקשה צורף הסדר שאושר באספת הנושים מיום 11.1.2007. כן צורפה רשימה של תביעות החוב שהוגשו והחלטות הנאמן בתביעות אלו. המבקש לא הגיש תביעת חוב ולא נכלל ברשימת הנושים שהשתתפו באספה או שהצביעו בה.

            בשים לב לעמדת הנושים אושר ביום 28.1.2007 ההסדר המוצע, וזה קיבל תוקף של פסק דין כאמור בסעיף 350(ט) לחוק החברות.

7.         עוד ראוי לציין כי כבר ביום 28.9.2006 שלח בא כוח החברה הודעה ובקשה לבית משפט השלום ובה הודיע כי ניתן צו הקפאת הליכים לחברה. כן ביקש כי בית המשפט יורה על עיכוב ההליכים בתביעה שכנגד שהגיש המבקש. בעקבות הודעה זו ניתנה החלטת בית משפט השלום מיום 23.10.2006 לקבלת עמדת הנאמן והחלטה מיום 29.10.2006 בה מודיע בית המשפט כי עמדת הנאמן בדבר עיכוב ההליכים נרשמה.

            בהתאם להוראות בית משפט השלום שלחה החברה ביום 21.3.2007 עדכון על מצב ההליכים בבקשה להקפאת הליכים, וביום 22.3.2007, בעקבות אישור ההסדר, הורה בית משפט השלום על דחיית התביעה שכנגד שהגיש המבקש, ונקבע דיון לעניין הליכי התביעה שהגישה החברה.

8.         בעקבות החלטה אחרונה זו הגיש המבקש לבית משפט השלום בקשה לביטול ההחלטה בדבר דחייתה של התביעה שכנגד (בש"א 1158/07). ביום 1.7.2007 ביטל בית משפט השלום את החלטתו מיום 22.3.2007 ואפשר למבקש להגיש תגובה.

9.         בעקבות החלטה זו פנה המבקש לבית משפט זה בבקשתו הנוכחית לביטול או לשינוי הסדר הנושים כך שתביעתו לבית משפט השלום לא תיחסם.

10.        המבקש סומך בקשתו זו על תקנה 36 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002 (להלן: "התקנות"), ולפיה ניתן לשנות או לבטל פשרה או הסדר באישור בית המשפט.

            המבקש טוען בבקשה כי החברה הטעתה את בית המשפט כאשר לא פירטה ברשימת הנושים וברשימת התביעות התלויות ועומדות כנגדה את תביעתו בבית משפט השלום. כן טען כי החברה והנאמן לא גילו למבקש את דבר קיומם של הליכי ההקפאה.

11.        החברה והנאמן מתנגדים לבקשה. כאמור, החברה מבהירה כי הצהירה על התביעה בבקשה לצו הקפאת הליכים. עוד טענה החברה כי דיווחה על ההליכים להקפאת הליכים לבית משפט השלום, כמפורט לעיל, והבקשות והחלטות בית המשפט הועברו גם למבקש. מכל מקום, נטען כי הודעה על צו ההקפאה פורסמה על-פי הוראות בית המשפט, לרבות המועד להגשת תביעות חוב. המבקש ידע, או לכל הפחות יכול היה לדעת, הן מהחלטות בית המשפט בתיק בית משפט השלום והן מהפרסום בעיתונות, על ההליכים בתיק זה, ויכול היה להגיש הוכחת חוב במועד, אולם לא עשה כן.

דיון

12.        הסדר נושים שאושר על-ידי בית משפט כמוהו כפסק דין של בית המשפט (תקנה 36 לתקנות). כך, למשל, ערעור על החלטת האישור הוא ערעור בזכות, כערעור על פסק דין (ע"א 9279/05 גרנות ארגון שיתופי אזורי - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ נ' קיבוץ החותרים, (לא פורסם, 25.4.06); ע"א 6947/03 שמעוני נ' קו-אופ הריבוע הכחול אגודה צרכנית שיתופית בע"מ, (לא פורסם, 24.12.03); רע"א 1135/06 ר.א.מ מהנדסים קבלנים בע"מ נ' עמותת שכונת קוטג'ים בשועפאט (בפירוק), (לא פורסם, 29.3.07). כך נפסק גם כי ניתן לאכוף הסדר פשרה בהליכי הוצאה לפועל (ע"א 96/87 דב פישלר, הנאמן בהסדר פשרה של נופים מפעל נ' יאה (יקיר) חברה להשקעות בע"מ, פ"ד מב (4) 793, 796).

13.        בהיותו פסק דין המאשר הסדר ניתן לתקוף אותו באותן דרכי תקיפה שבהן ניתן לתקוף פסק דין המאשר הסדר פשרה בהליך אזרחי (ראה י. זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 786). דרכי התקיפה הן כמובן ערעור, הפרה וכן בקשה לביטול בשל פגם שנפל בכריתת הסדר הפשרה.

14.          המייחד את הסדר הנושים מהסכם פשרה הוא בכך שהסדר הנושים אינו בהכרח פרי הסכמה של כל אחד ואחד מהנושים. כידוע, הסדר הנושים מובא לאישור אספת הנושים. אם זו אישרה את ההסדר, ניתן לכפותו גם על נושים שהתנגדו לו, וכל שכן על נושה שכלל לא התייצב לאספה ולא הביע עמדתו (ראה ע"א 456/84 ורשבסקי פרייליך פרסומאים בע"מ נ' נופים מפעלים כלכליים, פ"ד לח(3) 471, 475; ע"א 327/88 שקד קצף אדריכלים בע"מ נ' נופים מפעלים כלכליים בע"מ, פ"ד מה(1) 76; ע"א 6010/99 עו"ד דוד ששון כמנהל מיוחד של חברת תבור תעשיות שיש בע"מ (בפירוק) נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נו (1) 385, 398; ד"ר יחיאל בהט כפייה על קבוצה מתנגדת בהסדר על-פי סעיף 233 לפקודת החברות תשנ"ג  עיוני משפט יז 445).