החלטה בתיק בשא 10980/05

התובעת, חברה העוסקת בין היתר בניהולן, החזקתן ובטיפול בהשכרתן של יחידות דיור, הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת לסילוק ידה מן הדירה הנמצאת ברח' שפרינצק 1/8 בנהריה, ולתשלום דמי שכירות, דמי שירותים והוצאות נלוות בסך 13,171.49 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה - 10.5.05.

לכתב - התביעה צורף חוזה השכירות ודף חשבון מיום 14.4.05 המראה את יתרת - החוב.

במהלך הדיון הודיעה באת - כוח המשיבה כי לפנים משורת הדין חוזרת בה המשיבה מתביעת הפינוי והחזרת החזקה, אך שומרת לעצמה את הזכות לתבוע בעתיד את פינוי המושכר במדה ותמצא זאת לנכון.

על פי כתב - התביעה נחתם ביום 16.3.03 חוזה - שכירות בלתי - מוגנת בין הצדדים שעניינו השכרת דירה הנמצאת ברח' שפרינצק 1/8 בנהריה.

לטענת התובעת לא עומדת הנתבעת בהתחייבויותיה הכספיות בהתאם לחוזה - השכירות ומפגרת בתשלום דמי שכירות ודמי שירותים כמפורט בהעתק דף חשבון - נספח ב' לכתב - התביעה.

הנתבעת הגישה בקשה מפורטת למתן רשות להתגונן הנתמכת בתצהיר מפורט אף הוא הנתמך במסמכים רבים. ואולם מאחר שהמשיבה חזרה בה לעת עתה מתביעת הפינוי והחזרת החזקה בדירה, הרי שחלקים גדולים מן התצהיר המתייחסים לתביעת הפינוי אינם רלבנטיים עוד.

כמו כן אין רלבנטיות במסגרת תביעה זו לבקשות המבקשת הנוגעות להחלפת הדירה או לכל נושא אחר, מלבד טענותיה לגבי הסכום הנתבע ממנה בתביעה הכספית.

הסעיפים הרלבנטיים בתצהיר המבקשת לענין התביעה הכספית הם סעיף 8 על כל סעיפיו הקטנים, סעיף 9 ס"ק א', סעיפים 14-13, וכן הסעיפים הנוגעים לגינון, הוצאות משפט (שכ"ט עו"ד), (אגרות), אחזקה, ושירותים טכניים.

בסעיף 8 ה' לתצהירה, מודה המבקשת בפה מלא: "עקב התנהגות התובעת, החליטה הנתבעת לחדול ולשלם את דמי השכירות, והכל במטרה שהדבר יגיע למשרד השיכון ו/או להתערבות בית - המשפט".

ומהי התנהגות התובעת, שהנתבעת כה מתקוממת נגדה?

על פי סעיף 8 לתצהיר, הצטבר חוב למבקשת, והוגשה בקשה למחיקת החוב שהיה בסך של למעלה מ - 11,570 ש"ח. לאחר דיון בועדות שונות, ניתנה החלטה לפיה "הנתבעת תדאג לשלם 12 תשלומים רצופים בסך דמי השכירות שהם - 161 ש"ח לערך, ובתום 12 חודשים, החוב שהיה קיים יבוטל".

המבקשת טוענת כי לאחר שהוחלט על הסדר התשלומים, היא החלה לשלם ועמדה בהסדר במשך  11 חודשים רצופים. לדבריה, מאחר שלא נמסר לה כל מסמך המעיד כי בתום 12 תשלומים יימחק החוב, פנתה בסוף 11/03 לפקיד הסניף וביקשה להמציא לה העתק מהחלטת הועדה.

לטענתה, אותו פקיד סירב לבקשתה אך היה מוכן לציין את שנכתב בהחלטת הועדה: "לאחר שהוא עשה זאת, הוא החליט לשנות את המלה הכתובה שם, וציין במסמך את המלה ("להקפיא") במקום המלה ("לבטל")". כך המבקשת.

בנספח ת/12 אותו צרפה המבקשת (מיום מיום 19.1.03) מופיעה החלטת הועדה העליונה, לפיה נכתב "להקפיא" ולא "לבטל". על כל פנים ב"כ המשיבה טוען כי על פי מסמכיה של המבקשת עצמה, היא לא עמדה בהסדר אלא שילמה עבור 10 חודשים בלבד במקום 12. המבקשת מודה כי

חדלה לשלם בסוף 11/03, וכך לא שולם שובר התשלום ביום 1.12.03, (נספח ת/11), וכמו כן בנספח ת/10 חסרה קבלה עבור חודש 2/03.

הנה כי כן, טוען ב"כ המשיבה, המבקשת לא עמדה בתנאי שהוצב בפניה להקפאת חובה.  לא ברור מדוע החליטה המבקשת באופן חד - צדדי להפסיק לשלם, שכן תשלום רצוף במשך 12 חודשים, היה מיטיב עמה, בהתאם להחלטת הועדה.

צודק ב"כ המשיבה כי במצב דברים זה, ומשלא עמדה המבקשת בתנאי ההחלטה, אין לה להלין אלא על עצמה. ב"כ המשיבה מדגיש כי מדובר בתשלומים בגין חוב קודם של המבקשת, כאשר משרד הבינוי והשיכון וכן המשיבה באו לקראתה, ולפנים משורת הדין ערכו הסדר לפיו תשלם המבקשת סכום זעום של כ - 161 ש"ח לחודש, ובתמורה לתשלום הסך הנ"ל במשך 12 חודשים רצופים, יוקפא חובה. היא לא עמדה בתנאי זה, ולא זו בלבד, אלא הפסיקה לחלוטין את תשלום דמי השכירות מחודש 11/03 ואילך.

התביעה הוגשה ביום 10.5.05, ומכאן שלדברי המבקשת עצמה לא שולמו דמי שכירות לאורך תקופה זו המשתרעת על מעל שנה וחצי. המבקשת טוענת כי כשבאה לשלם, נאמר לה שתשלומיה יקוזזו מן החוב שאותו לטענתה יש למחוק, ועקב כך נמנעה מלשלם עד כה. זו אינה טענת הגנה.

על המבקשת היה להמשיך ולשלם את תשלומיה למשיבה, גם אם המבקשת עומדת על דעתה שאין לחייבה בחוב שנמחק או הוקפא. את דמי השכירות יש להמשיך ולשלם כסידרם, ללא קשר לויכוח שיש למבקשת עם המשיבה בנוגע לחובות העבר.