החלטה בתיק בשא 10944/05

לפני בקשת התנגדות לביצוע 2 שטרי חוב ע"ס 50,000 ש"ח כ"א וזמן פרעונם 28.3.05.

מקורה של הבקשה בבקשה בטענת פרעתי  שהוגשה ביום 18.5.05 בלשכת ההוצל"פ בתל-אביב ואשר עפ"י החלטת כב' ראש ההוצל"פ הפכה להיות בקשת התנגדות לביצוע שטר.

מטעם המבקשים הוגש תצהירו של מר שמואל פרומר-המבקש מס' 2.

לטענת המבקש לא הוצגו השטרות לפרעון ולא נשלחה הודעת חילול.

המבקש מפנה להסכם שנחתם בין הצדדים ביום 9.6.04 בו נקצב סכום החוב בסך 250,000 ש"ח וסוכם כי החוב יוחזר בשיקים, תשלומים והחזר סחורה.

המבקש מצהיר כי מיום ההסכם לא נרכשה סחורה כלשהי מהמשיבה.

השטרות נשוא הבקשה ניתנו לבטחון ההסכם והזכות לפרעונם לא קמה היות והמבקשים פרעו את מלוא התחייבותם עפ"י ההסכם וזאת בהתאם לדף ריכוז ותעודות החזר בסך 201,309 ש"ח והעברת תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי בסך 36,768 ש"ח.

כמו-כן נפרעו שיקים שנמסרו וסה"כ שולם סך 262,077 ש"ח העולה על סכום ההסכם.

המבקש נחקר על תצהירו והצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

בסיכומיו חוזר ב"כ המבקשים על הטענות שבתצהיר ובבקשה וטוען כי הטענות בדבר מתן שיקים, החזר סחורה והעברות בכרטיסי אשראי לא נסתרו, כי המבקש לא נשאל בדבר חישוב ערך הפריטים שהוחזר וכי אין בתשובת המבקש כי "קרוב לוודאי" שההחזרים כללו גם פריטים שהגיעו למבקשת 1 לאחר חתימת ההסכם כדי לפגוע בהגנה הלכאורית, שכן יש להוכיח שאכן פריטים מסויימים הועברו לאחר חתימת ההסכם ובשלב זה אין תשתית ראייתית שכך היה.

ב"כ המבקשים מפנה בסיכומיו לפסיקה הנוגעת למתן רשות להגן כנגד שטרות בטחון.

ב"כ המשיבה טוען כי ע"מ לקבל את הבקשה על המבקשים להראות בשלב זה שאין הם חייבים מאומה ואם יתברר שהם חייבים ואפילו שקל אחד, אזי דין הבקשה לדחות, מכאן, די בכך שהתברר בחקירה הנגדית שהמחאות שנמסרו בשנה האחרונה לא כובדו ע"מ לדחות הבקשה.

אם בידי המבקשים כיום מלאי כלשהו, הרי מלאי זה מהווה את החוב וגם כאן אין ליתן רשות להגן.

שקלתי את טענות הצדדים ומצאתי כי נוכח ההלכות הקיימות ומגבלותיו הקשות של ההליך, אין מנוס מליתן רשות להגן אך כנגד הפקדה ראויה.

המבקשים מתבססים על ההסכם ונותנים לו פרשנות הנוחה להם, ברם ספק רב אם פרשנות זו היא אכן זו שמשקפת את אומד דעתם של הצדדים בעת חתימתו.

ההסכם אינו נוקב באופן מפורש ומפורט בחוב בסך 250,000 ש"ח, הוא לא קובע מהו המועד אליו רלוונטי "החוב" והוא מדבר על "חוב" "שאינו מכוסה עדיין בשיקים".

סעיף 5 להסכם מדבר על סך אובליגו בסך 250,000 ש"ח אך אין הדבר מחייב שזהו סכום החוב שבין הצדדים.

המבקשים לא צירפו לבקשתם העתק מכרטסת מסודרת וכרונולוגית ממנה ניתן להיווכח שאכן ביום חתימת ההסכם היה החוב 250,000 ש"ח, דבר שהיה יכול לחזק את פרשנותם להסכם.

מאידך, אין אפשרות בשלב זה לשלול לחלוטין פרשנות זו ואין ספק כי ע"מ לקבוע למה התכוונו הצדדים בעת החתימה ומה היה החוב יש צורך בשמיעת גרסה גם מטעם המשיבה.