החלטה בתיק בשא 1094/06

זוהי בקשה של המפרק לשכר ביניים לתקופה מ-1/1/04 ועד 31/12/05 שהוגשה עוד ביום 16/1/06. תגובת הכנ"ר הוגשה ב-20/4/06 ותשובת המבקש לתגובה נמסרה ב-9/5/06. 

בקשת המפרק לתשלום 273,677 ש"ח בתוספת מע"מ, סכום המורכב משכר מימוש, בסך כולל של 185,814 ש"ח, שכר ניהול בסך כולל של 24,707 ש"ח, וכן תוספת מאמץ מיוחד בשיעור של 30%, וכמפורט בנספחי הבקשה.

מתגובת הכנ"ר נגלית מחלוקת מהותית בין באת כח הכנ"ר למפרק, במיוחד באשר למאמץ מיוחד, כשלדעתה צריך להיקבע רק בסוף ההליכים עבור ניהול התיק מתחילתו ועד סופו, כשבעבר כבר אושר למפרק מאמץ מיוחד בגובה של למעלה מחצי מליון ש"ח; וכן תשלומים בסכום העולה על 1 מליון ש"ח שאושר לעורכי דין חיצוניים שעסקו בנושאים שונים שהיו קשורים לפירוק המהווים כ-40% משכר טרחת המפרק שאושר עד כה (ללא התשלום בגין מאמץ מיוחד).

המפרק טוען כי באת כח הכנ"ר "הגדישה את הסאה בנטלה חירות להטחת האשמות משוללות יסוד כלפיו" בנושאים בהם ניתנו כבר החלטות, עליהן לא מצאה באת כח הכנ"ר לבקש עיון חוזר או להגיש ערעור. לדבריו טענותיה הן בסטייה מהסכם שגובש בין המפרק לכנ"ר בעניין שיעור שכר הטרחה והצורך להיזקק ליועצים חיצוניים בנושאים המורכבים והמיוחדים שהיו קשורים במסת הנכסים של החברות שבפירוק, התייעצות שהניבה פירות לקופת הפירוק ושרתה את אינטרס הנושים.

עוד הדגיש המפרק את הסכמת הבנקים, הנושים המובטחים, לתשלום שכר טרחה לפי בקשתו, כפי שהסכימו לבקשות קודמות, כאשר לתשלום האמור יש השפעה ישירה על סכום הדיבידנד שיחולק לנושים המובטחים, בסופו של יום.

אני נעתרת לבקשה ומאשרת את השכר, על מרכיביו השונים.

כמפורט בבקשה, עניינה בשכר לתקופה בת שנתיים, במהלכה מומשו מקרקעין וציוד ונגבו דמי שכירות מנכסי החברות. המבקש משמש כמפרק קבוע של החברות מאז 13/3/02 ויודגש ששכר טרחה ששולם לתקופה 1/4/01 ועד 31/12/03, שכלל גם שכר טרחה בגין מאמץ מיוחד, נעשה על פי הסכמה שהושגה בין המפרק לכנ"ר, כמתואר בנספחים ב'1-ב'2 לבקשה. תוספת המאמץ המיוחד בשיעור 30% מסתכמת לכ-63,000 ש"ח ונראה שלאורך התקופה ומספר השעות שהושקעו ע"י המפרק ואנשי משרדו, אין צורך להמתין עד סיום ההליכים בפירוק החברות  שעניינו נמשך שנים לאור מורכבות הפירוק. יש חשיבות להסכמת הנושים המובטחים לתשלום.

כך גם לא מצאתי לנכון לקזז משכרו של המפרק את שכר היועצים החיצוניים - אלה מונו עקב מומחיותם, כל אחד בתחומו, עוד בתקופת הקפאת ההליכים של החברות (בטרם הפירוק), על מנת לקדם את הנושאים השונים שנדרש להם פתרון - כמו הסדרי הפשרה עם העיריות בנושא חיובי הארנונה, הסדר הפשרה עם אגף המכס ומע"מ ואישור תביעות החוב של העובדים והפנסיונרים התקציביים בשיתוף ההסתדרות במטרה להיטיב עם העובדים, לאור המצב הכלכלי