החלטה בתיק בשא 10899/05

המשיב אוחז בשיק חתום בחותמת החב' - החייבת 1 ונחזה להיות חתום על פי מראהו בחתימת שני מנהלי החברה - החייבים 2,3.

על גב השיק חתמו שני המנהלים כערבים אישית בערבות אוואל לשיק נשוא ההתנגדות.

החייב מס' 3 (שייקרא להלן: "המבקש") הגיש התנגדות לביצוע השטר כנגד מלוא סכום השיק וטענותיו הן כלהלן:

1.         חתימתו זוייפה על גבי חותמת החברה - מושכת השיק, ועל כן, כשקיים פגם בחתימת

מושך השיק, אין חובה על החייב העיקרי לפרעו ומקל וחומר שגם הערב פטור מערבותו.

2.         מדובר בהלוואת - חוץ בנקאית שחל עליה חוק הסדר הלוואות חוץ בנקאיות התשנ"ג -

1993. מאחר ולא צורף לבקשת הביצוע העתק מחוזה ההלוואה, ולא צויינו שיעורי הריבית ופרטים נוספים, יש לדחות את תביעת הזוכה.

3.         שותפו של המבקש, שהוא גם אחיו של המשיב, סיכם עמו לתשלום ריבית חודשית בסך 3.5% שהיא ריבית מופרזת בניגוד לכל דין.

4.         שותפו ניצל את עובדת היותו של המבקש שרוי בתקופת לחץ ומשבר נפשי להחתימו במרמה על השיק.

טענת הזיוף.

טענה זו מוזרה כשלעצמה שהרי אם חתימתו של המבקש על חותמת החברה מזוייפת, כדבריו, כיצד זה חתם על גב השיק כערב ומלא את כל פרטיו בכתב - ידו, כדבריו: אני חתום על גב השיק נשוא ההתנגדות. הפרטים שלי רשומים בכתב - ידי לרבות שם פרטי ושם משפחה, ת.ז. מספר טלפון וכתובת, וכמובן החתימה היא חתימתי".

המבקש גם לא הגיש תלונה במשטרה על זיוף חתימתו, וכאשר מדובר בחתימה על שיק בסך 200,000 ש"ח, הרי שאי - הגשת תלונה אומרת דרשני, אלא אם כן המבקש אכן חתום על השיק יחד עם חותמת החברה.

טענה נוספת בפי המבקש והיא שכדי לחייב את החברה היה צורך בשתי חתימות על השיק בצירוף חותמתה, ואילו על השיק נשוא ההתנגדות מופיעה חתימה אחת ואף היא מזוייפת, כאמור לעיל.

ב"כ המשיב טוען כי גם אם מופיעה חתימה של מנהל אחד במקום שניים על חותמת החברה בשיק מחשבונה, וגם אם חתימה זו מזוייפת, עדיין אין בכך כדי לפטור את הערב לשטר מערבותו. לענין זה מפנה ב"כ המשיב לסעיף 57 (ג) לפקודת השטרות: "ערב לשטר חב עם האדם שלחתימתו ערב, ביחד ולחוד; הוא חב אף אם התחייבותו של הצד שבעדו ערב פסולה מכל סיבה שאינה פגם בצורה"....

ואכן על פי ההלכה (פרופ' זוסמן בספרו דיני שטרות (מהד' 6) בע"מ292-291, הערבות שניתנה לפי פק' השטרות אינה נטפלת לחבות העיקרית, והערב יכול לחוב אף על פי שהחייב העיקרי פטור.

מן האמור לעיל עולה כי סעיף 57 (ג) לפקודה מחייב את הערב אף אם התחייבותו של הצד שעבורו ערב פסולה מכל סיבה "שאינה פגם בצורה".

בע"א 520/68 ינקו נ'. ישעיהו, פ"ד (כ"ג (1) 247 בע"מ 249 נאמר מפורשות: "סעיף 57 (ג) הנ"ל מנתק אמנם במדה מסויימת חבותו של ערב אוואל מחובת הצד שבעדו ערב. דרך משל, מקום שחתימת הצד שבעדו ערב היתה מזוייפת .... הערב חייב".

ב"כ המשיב מצרף שלושה פסקי - דין שניתנו בבתי - משפט השלום, ומהם עולה כי הערבות לשטר בת תוקף גם אם מושך השטר חתם רק ע"י מנהל אחד של החברה המושכת ולא ע"י שני מנהלים;  הערב חייב בתשלום השטר מכוח חתימתו כערב לפרעונו גם אם חתימת החברה המושכת מחוסרת תוקף; ואפילו קיים פגם בכשרותו של החייב העיקרי מושך השיק, עדיין לא נפגמת הערבות.

העולה מן האמור לעיל כי טענת זיוף החתימה ו/או קיומה של חתימה אחת - אין בה כדי להעמיד למבקש הגנה כנגד תביעתו השטרית של המשיב.