החלטה בתיק בשא 10878/05

הבקשה שבפניי היא לאשר המצאה מחוץ לתחום השיפוט בהתאם לתקנה 500 של תקנות סדר הדין האזרחי ולהתיר למבקשת, איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבקשת"), להמציא הודעה לצדדים רביעיים אל מחוץ לתחום השיפוט,  וזאת לידי הצד הרביעי מס' 3, חברת VEKOMA (להלן: "החברה") שמקום מושבה בהולנד.

החלטתי זו ניתנת במקביל להחלטה שאני נותן בבש"א 10251/05, בכל הנוגע לבקשה של הנתבעות מס' 1 ומס' 2 (עיר השעשועים בע"מ ומבטחי לוידס מסויימים), לאפשר להם להמציא הודעה לצד שלישי אל החברה הנ"ל.

תמצית הנסיבות:

ביום 9.8.01 נפצעה המשיבה - התובעת באתר הלונה-פארק בגני-התערוכה שבתל אביב. כתב התביעה שהגישה המשיבה תוקן על ידי התובעים ביום 15.6.05.

בכתב התביעה מייחסים התובעים את הנזק שנגרם לתובעת, רובו ככולו, לשימוש שנעשה על ידי התובעת במתקן השעשועים הקרוי "אנקונדה" שמצוי באתר הלונה פארק.

מתקן זה, כך נטען על ידי המבקשת, יוצר, תוכנן, והותקן באופן לקוי על ידי עובדי החברה, בתחום המדינה ולכן, יש לראות בהודעת צד ד' כנגד החברה תובענה המבוססת על מעשה או מחדל מצד החברה בתחום המדינה. 

כמו כן נטען על ידי המבקשת שהחברה היא המתכנן , היצרן והיצואן של מתקני האנקונדה וה-TOP SPIN    שסיפקה החברה לעיר השעשועים בע"מ.

התובעת, כך נטען, נפגעה לאחר שעשתה שימוש במתקנים אלה שהופעלו בלונה-פארק שבגני-התערוכה בתל אביב על ידי עיר השעשועים בע"מ. מתקן האנקונדה לפי הנטען בתביעה  הוא "דבר מסוכן" כמשמעותו בפקודת הנזיקין.

הליקויים שמייחסת התובעת למתקן, ככל שיוכחו, הינם ליקויים הנובעים מן הייצור של המתקן עצמו, ולא עקב תחזוקתו השוטפת. המתקן יוצר על ידי החברה ששיווקה ומכרה את המתקן לעיר השעשועים בע"מ, לפי חוזה שנחתם בישראל, ולפי תנאי ההסכם התחייבה החברה לתכנן , לספק ולהתקין בישראל את המתקן כשהוא בטוח לשימוש.

השאלה האם קיימים פגמים אינהרנטיים במתקן, על פי הנטען בתביעה, היא סוגיה מהותית אשר נדרשת להכרעה בתיק ומכאן הצורך בנוכחותה של החברה, הואיל ואם יוכחו פגמים כאמור, תוטל האחריות לקיומם על החברה.

עד כאן תמצית הטענות שבבסיס הבקשה להתיר המצאת כתבי בי-דין לחו"ל בהליך זה.

ביום 15.6.05 הגישה המבקשת את הבקשה הראשונה למתן היתר המצאה לחו"ל שאותה מחקתי בהחלטה מיום 19.7.05 (בש"א 8608/05) לאחר שקבעתי שהבקשה כפי שהוגשה לא ענתה על הנדרש בתקנות.

הבקשה הנוכחית הוגשה ביום 31.7.05 ובמקביל הוגשה גם ההודעה המתוקנת לצדדים הרביעיים, מטעם הצד השלישי מס' 2 (דהיינו, המבקשת שהיא איילון חברה לביטוח בע"מ).

בבקשתה זו לאישור המצאה מחוץ לתחום השיפוט מתבססת המבקשת על הוראות תקנה 500 (7) וכן 500 (10) של תקנות סדר הדין האזרחי.

ב"כ התובעים הגיב עוד ביום 13.7.05 לבקשתה הקודמת של המבקשת להתיר המצאה לחו"ל (כלומר בש"א 8608/05) וציין שהוא מתנגד להתיר את ההמצאה של ההודעת לצדדים הרביעיים לחו"ל.

תמצית עמדת ב"כ התובעים היא שצירוף החברה יסרבל את הדיון וייצור קושי בקידום הדיון לטובת התובעת ובכל מקרה השאלה האם לאפשר את ההמצאה לחו"ל נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.

לחילופין, טוען עוד ב"כ התובעים שגם אם יינתן ההיתר לצירוף היצרן הזר, יש לשמוע את ההודעה כנגד היצרן בנפרד מן ההליכים המתקיימים בתיק ולא לפגוע בקידום הדיון בתובענה כסדרו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שיש להיעתר לבקשה ולאפשר המצאת ההודעה לצדדים הרביעיים מטעם הצד השלישי מס' 2 (איילון חברה לביטוח בע"מ) שהגישה המבקשת בבש"א זו ביום 31.7.05.

לכאורה, ועל פי הטענות שפורטו בבקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט, לרבות הנספחים לבקשה, וכן גם תצהירו של עוה"ד יובל ראובינוף שהוא בא כוחה של איילון חברה לביטוח בע"מ בתיק זה, ולאחר עיון בהודעה המתוקנת לצדדים הרביעיים מיום 31.7.05, נראה, לכאורה כאמור, שיש מקום להתיר את ההמצאה אל מחוץ לתחום המדינה ביחס לחברה וזאת בשים לב להוראת תקנה 500 (7) של תקנות סדר הדין האזרחי : "התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה", הואיל והנזק אשר נגרם, לפי הנטען, לתובעת, מקורו בייצור, תכנון או התקנה לקויה של המתקן על ידי עובדי החברה.