החלטה בתיק בשא 10872/08

הנתבעים מבקשים להורות לתובעת לגלות מסמכים מסויימים, שסווגו לשש קבוצות.

הנתבעים טוענים, כי קיומם של המסמכים הנדרשים הוסק מתוך המסמכים שהועברו לעיונם ומתצהיר התשובות לשאלון.

התובעת מתנגדת לבקשה, בטענה שאין יסוד לדרישת מסמכים הנובעים, כביכול, ממסמכים שגולו והועמדו לעיון הנתבעות, אך לא התבקשו מלכתחילה.

בנוסף, טוענת התובעת כי במסמכים המבוקשים מגולמים סודות מסחריים, שחסיונם נדרש, בין היתר, מאחר שהנתבעים הם מתחרים או נציגי מתחרים של התובעת בשוק התעופה. בתשובתם לתגובה, מתנגדים הנתבעים לטענה עובדתית זו.  אציין, כי מאחר שמדובר בשלב מקדמי (גם אם על סף הגשת תצהירי עדות ראשית), אין מקום לדון בסוגייה עובדתית זו, ולצרכי הבקשה הנוכחית, יש להניח, כי היות שהתובעת והנתבעות 1 ו-2 הן חברות תעופה, המגמה צריכה להיות צמצום היקף הגילוי, ככל שהמתווה הרלוונטי לכך מאפשר זאת.

בנוסף, מן הראוי היה למצות את כל הליכי הגילוי במקשה אחת, אך משלא נעשה כן, אין בכוונתי לחסום את אפשרות העיון, ככל שקיים בכך צורך ענייני ולא קיימת מניעה כלשהי.

בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 מוגדר המונח "סוד מסחרי" באופן הבא- "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

ברע"א 918/02 ויטלזון נ' פנטאקום בע"מ, פ"ד נו(4) 865 (2002) נקבע, כי סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות מגלם איזון מסויים בין האינטרסים המנוגדים של הצדדים בעניין גילוי נתונים המגלמים סודות מסחריים, וכן נקבע-

"ככלל, יש לקבוע, כי היקף הגילוי שבו יחויב בעל הסוד המסחרי, כמו גם אופיים של הסדרי הגילוי, ייקבע בזיקה ישירה לתשתית הראייתית הלכאורית שהציג התובע להוכחת טענותיו בתביעה שהגיש. ככל שלתשתית זו תהיה עוצמה רבה יותר, כך ייטה בית-המשפט להתחשב באינטרסים של מבקש הגילוי, ולהעדיפם על-פני האינטרסים של בעל הסוד המסחרי. שיקול נוסף שיהיה בו כדי להשליך על היקף הגילוי נוגע לקיומן של ראיות חלופיות בידי התובע להוכחת טענותיו.  ראו והשוו רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 764, בע' 774.  לבסוף, על בית-המשפט לעצב את הסדר הגילוי בהתחשב גם בשיקולים נורמטיביים, שבמרכזם ההשפעה האפשרית שתהיה להיקף הגילוי שייקבע, על היערכות בעלי-דין מראש, עוד בטרם נתגלע הסכסוך ביניהם, לצבירת ראיות, העשויות להקל בדיעבד על בירור הסכסוך. על הכלל המשפטי להיות מעוצב איפוא כך שיגרום לצדדים לפעול מלכתחילה לצמצום הפער הראייתי שעימו נדרש להתמודד בדיעבד בית-המשפט לצורך יישוב הסכסוך".

(ראו גם- רע"א 4708/03 חן נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות, תק-על 2002(4) 1116; בש"א (נצרת) 3189/05 ספיר תעשיות פלסטיק בע"מ נ' מפל קיבוץ מבוא חמה מוצרים פלסטיים ואח', תק-מח 2005(4) 6342; בש"א (י-ם) פייזר פרמצבטיקה ישראל בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים, תק-מח 2006(4) 2674).

התביעה נסבה על הפרה נטענת של הסכם מיום 15/4/03, במסגרתו התחייבו הנתבעים להחכיר לתובעת, לתקופה של שנתיים, מטוס מסויים מסוג בואינג, וזאת לאחר שתקופת החכירה של מטוס קודם, עמדה לפוג בחודש נובמבר שנת 2004.

התובעת טענה, כי היא הסתמכה על חכירת המטוס, ובין היתר, תיכננה תוכנית עבודה ולוח טיסות בהתאם, ולפתע, במהלך חודש מאי 2004, התברר לה כי הנתבעים מתעתדים למכור את המטוס או להחכירו לגורם שלישי.  במקביל, נטען, כי הנתבעים הציגו בפני התובעת דרישה להקדמת המצאת מכתב אשראי בנקאי, בסך 500,000$, למרות שעל פי המוסכם, מכתב זה אמור היה להימסר רק שלושה ימים לפני מועד מסירת המטוס מהתעשייה האווירית.  לאחר מכן, שלחו הנתבעים הודעת ביטול חד צדדית של ההסכם, וזאת למרות שהתובעת עמדה בכל התנאים שהוצבו לה, ותוך שנימקו כי הביטול נובע משינוי לרעה במצבה הפיננסי של התובעת ודחיית המועד לקבלת המטוס מהתעשייה האווירית ליום 20/9/04.  התובעת טענה, כי עוד באותו היום היא הודיעה לנתבעים, כי היא דוחה בתוקף את הודעת הביטול, תוך שהבהירה, כי ההסכם בין הצדדים תקף, ולנתבעים אין כל זכות לבטלו.

התובעת טענה, כי לאור חסרונו של המטוס, היא נאלצה לשנות את לוח הזמנים ולבטל טיסות, תוך יצירת קושי לעמוד בהתחייבויותיה כלפי לקוחות וצדדים שלישיים אחרים, וכן נפגעה תוכניתה לפתח קו סדיר למזרח הרחוק.  התובעת פירטה הפסדים כלכליים נוספים שנגרמו בשל ההיערכות המחודשת שנדרשה בעקבות ביטול העיסקה.

רלוונטיות המסמכים שגילויים מבוקש אמורים להיבחן בהתחשב בעובדות נטענות אלה,  והאיזון המתבקש אמור להיערך על רקע אפשרות קיומן של ראיות חלופיות והפער הראייתי בין הצדדים, לעניין היכולת העקרונית להוכחת עמדתו של כל אחד מהם.

(א)    תכניות ההבראה של התובעת ודוחו"ת בדבר מצבה, משלהי שנת 2003 ומשנת 2004, וביניהן שלוש תוכניות מסויימות שאוזכרו בבקשה- הנתבעים טוענים, כי מסמכים אלה עשויים להבהיר את השאלה האם אי מסירת המטוס לתובעת אכן הסבה לה נזקים, כטענת התובעת, או רק מנעה ממנה הפסדים, כטענתם, ובכלל זאת, האם התובעת ביטלה טיסות ותכניות עתידיות בשל אי מסירת המטוס לרשותה, כטענת התובעת, או מאחר שהן הסבו לה הפסדים גבוהים וכחלק מניסיונה לצמצם את הפסדיה ולהביא להבראתה, ללא קשר לאי מסירת המטוס (כטענת הנתבעים).  התובעת טוענת בתגובתה, כי גילויין של תוכניות ההבראה יוביל לחשיפת סודותיה המסחריים, והמסמכים גם אינם רלוונטיים, שכן הם מאוחרים לביטול ההסכם לחכירת המטוס נשוא התביעה.   הנתבעים טוענים בתשובתם לתגובה, כי הם ביקשו גם את גילויים של תוכניות ודוחו"ת המוקדמים לביטול ההסכם, ומכל מקום, גם תכניות ודוחו"ת מאוחרים לביטול הם רלוונטיים לתביעה, שכן הם עשויים להעיד לגבי הסיבה לביטול הטיסות על ידי התובעת. אני שותף לעמדת התובעת, וסבור כי גילויין של תוכניות ההבראה האמורות עלול לפגוע בנתונים עסקיים שלה, שלא בהכרח קשורים באופן כלשהו להשלכות של ביטול ההסכם הנטען, והמהווים סודות מסחריים כהגדרתם בסעיף 5 האמור.  מנגד, אין אינדיקציה לכך שמדובר בנתונים עסקיים הנחוצים לנתבעים, באופן בלעדי, להוכחת עמדתם העובדתית, ושבלעדיהם לא יעלה בידם לצמצם את הפער הראייתי לגבי מצב הדברים הכלכלי של התובעת.

(ב)     בקשת התובעת משנת 2004 לאשר לה לבצע הזרמת הון בכדי לאפשר את המשך פעילותה- הנתבעים טוענים כי במסמכים שמסרה התובעת לעיונם, מוזכרת בקשה שהגישה התובעת לבית המשפט בחודש אוקטובר שנת 2004, לאשר לה לבצע הזרמת הון דחופה, בטענה שהדבר הכרחי בכדי לאפשר את המשך פעילותה ולצורך עמידתה בתנאי רישיון ההפעלה שלה.  הנתבעים טוענים, כי העיון בבקשה זו נדרש, מאותם הטעמים שנדרש העיון בתוכניות ההבראה (גם התובעת מתייחסת בתגובתה לרכיב זה בהקשר של תוכניות ההבראה). כפי הנראה, הבקשה להזרמת הון עשויה להעיד גם היא על מצבה הכלכלי של התובעת, לפני או אחרי ביטול ההסכם, אך בניגוד לתוכניות ההבראה, אני מניח כי הבקשה להזרמת הון אינה מגלמת נתונים עסקיים שלשיטת התובעת, אמורים להיוותר חסויים (שכן אין המדובר בנתונים "פנימיים"), ולפיכך, איני רואה מניעה לגילוי בקשה זו, והתובעת מתבקשת לגלותה בתצהיר ולהעביר עותק ממנה לעיון הנתבעים, בתוך 30 יום.

(ג)      בקשת התובעת להיתר לקו סדיר למזרח הרחוק- הנתבעים טוענים, כי משהוזכרה בקשת ההיתר בכתב התביעה (סעיף 4.7.1 לכתב התביעה), הרי שהם זכאים לעיין בה, וזאת בייחוד בהתחשב בטענת התובעת בדבר הנזק שנגרם לה בשל אי מסירת המטוס.  התובעת טוענת בתגובתה, כי היא המציאה את המסמכים שברשותה בהקשר זה, לרבות מכתבים מהם ניתן להסיק אודות הגשת בקשה כאמור. התובעת טוענת, כי הנתבעים מנסים ליצור את הרושם לפיו אם מסמך מסויים אינו מצוי ברשותה, הרי שמשמעות הדבר כי עמדתה אינה מבוססת, ולרושם זה אין יסוד, שכן הוכחת טענותיה אינה נעשית רק באמצעות מסמכים, אלא גם באמצעות תצהירים וראיות נוספות. מתגובת התובעת לא ברור כלל האם בקשת ההיתר מצויה בחזקתה או בשליטתה, והיא מתבקשת להתייחס לכך בתצהיר הגילוי.  גילוי הבקשה בתצהיר נחוץ לצורך הוכחת עמדתה של התובעת בדבר עצם מסירת בקשת ההיתר לקו סדיר למזרח הרחוק, ובניגוד לכך, איני סבור כי קיימת חשיבות מיוחדת לתוכן הבקשה, ולכן אין הצדקה למסירתה לעיון הנתבעים.

(ד)     ההסכם לחכירת המטוס שהתובעת חכרה בשנת 2003- הנתבעים טוענים, כי משאוזכר הסכם זה בכתב התביעה (סעיף 1.1), הרי שהם זכאים לעיין בו, וזאת בייחוד בהתחשב בטענת התובעת לפיה המטוס הקודם נועד "לבא במקום" המטוס הקודם, ולא היה באפשרותה להאריך את תקופת חכירתו. בתגובתה, טוענת התובעת כי מסמך זה לא אוזכר במסגרת הליך העיון במסמכים, אלא רק במסגרת השאלון, וכידוע, אין מקום לדרישת גילוי במסגרת שאלון, ובנוסף, מדובר במסמך בלתי רלוונטי שנועד רק לגלות סודות מסחריים שלה.  אני מסכים עם התובעת בכך שאין מקום לדרישת גילוי במסגרת שאלון, אך לטעמי, הסכם חכירת המטוס הקודם רלוונטי מבחינת תקופת תחולתו, ואך ורק מבחינה זו.  לפיכך, האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים עשוי להתממש על ידי כך, שהתובעת תעביר לעיון הנתבעים אך ורק את אותו חלק בהסכם הקודם, שמתייחס לתקופת תחולתו, ומועד פקיעתו.  עותק מחלק זה של ההסכם יועבר לנתבעים בתוך 30 יום.

(ה)    תוכניות העבודה שהכינה התובעת בהסתמך על הפעלת המטוס, שאוזכרו בסעיף 2.3.4 לכתב התביעה.  הנתבעים טוענים, כי בתצהיר התשובות לשאלון, טענה התובעת כי- "תוכנית העבודה עליה מדובר היא לאו דווקא מסמך, אלא מקבץ פעולות, מסמכים ותכנונים, המפורטים בסעיף 2.3.4 לכתב התביעה, ויפורטו גם בשאלון זה להלן". בנוסף, בתצהיר הגילוי טענה התובעת, כי לא ניתן בשלב זה להמציא את תכניות העבודה ולוחות הטיסות, מאחר שהם אינם נשמרים, באופן רגיל, במחשב שלה, וכן טענה כי היא עושה מאמץ לחלץ את הנתונים, ותמציאם ככל שתצליח בכך.   לטענת הנתבעים, למרות שהתובעת הודתה כי תכנית העבודה כללה, בין היתר, גם מסמכים, הרי שהיא לא מסרה אף לא מסמך אחד בנוגע לתוכניות העבודה או ללוחות הטיסות, למעט עמודים בודדים מטיוטת התקציב לשנת 2004, כשכל הנתונים הכספיים המופיעים בה מחוקים.  מעיון בתגובת התובעת, לא לחלוטין ברור האם היא הצליחה לחלץ את אותם נתונים מהמחשב, והאם מצויים ברשותה מסמכים רלוונטיים, מעבר לטיוטת התקציב. מכל מקום, אני מסכים עם התובעת בכך שמטבע הדברים, מדובר בנתונים עסקיים שמבחינתה, הם סודיים, ולכן אני סבור, כי יש להקנות לה שיקול דעת מסויים בנוגע להיקף גילויים. מסקנה זו ישימה גם לגבי היקף גילויה של טיוטת התקציב והנתונים המופיעים בה.

(ו)      החלטות דירקטוריון התובעת בעניין המטוס- הנתבעים טוענים, כי החלטות אלה רלוונטיות וחשובות לבחינת השאלה, האם התובעת ביטלה טיסות, קווי טיסה ותכניות בשל אי מסירת המטוס (כטענת התובעת) או במסגרת המאמצים להבראתה, ללא קשר לביטול ההסכם (כטענת הנתבעים).  אני מסכים עם התובעת בכך, שגילוי החלטות הדירקטוריון עלול להכביד עליה יתר על המידה, ללא הצדקה, מה גם שיש להניח, כי מופיעים בה פרטים שמבחינתה, יש להותירם כחסויים.