החלטה בתיק בשא 10843/05

הבנק - התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד שני נתבעים - הערבים לחובו של החייב העיקרי, אשר ניתן נגדו פסק - דין, וכב' ראש הוצל"פ קבע כי מוצו הליכי הוצל"פ נגדו.

לכתב - התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.         כתב - התחייבות וערבות להחזרת הלוואה חתום ע"י הלווה - החייב העיקרי ועל ידי שני הנתבעים.

2.         העתק מהחלטת ראש הוצל"פ מיום 8.3.05 בדבר מיצוי ההליכים שננקטו נגד החייב.

3.         תדפיס יתרת - החוב בספרי הבנק.

4.         תדפיס הבנק על שיעור הריבית.

הנתבעת מס' 1.

בתצהיר התומך בבקשה למתן רשות להתגונן מודה הנתבעת כי חתמה על כתב ערבות להלוואה שנטל החייב העיקרי, בנה אלון כרסנטי, כחייבת למחצית סכום ההלוואה.

לטענתה לא מוצו ההליכים נגד החייב העיקרי, אשר מאז חתימתה על כתב - הערבות, הקים מספר בתי עסק בתחום עסקי המסעדות, וכן לקח מספר הלוואות בבנקים שונים. החייב היה בעל נכסים, והתובע לא עשה כל פעולה לגבות ממנו כספים.

לדבריה, לא גילה לה הבנק כי החייב אינו מקיים את חיוביו, ובכך פעל ברשלנות ושלא כדין.

מעולם לא קיבלה כל הודעה בדבר חובה, ולמיטב ידיעתה גבה הבנק כספים רבים בתיק זה, אך לא זיכה את ת. ההוצל"פ.

בחקירתה הנגדית אמרה המבקשת : "אני יודעת שבשנתיים האחרונות, שלוש שנים, הבנק נוקט הליכים נגד בני ולא יותר מזה, אני לא קיבלתי שום מכתב בתור ערבה. נתתי פעם לבני סכום על מנת שישלם את החוב נשוא ההלוואה, אני לא יודעת מה הוא עשה עם הכסף, אני שומעת מהבן שלי שהבנק נקט נגדו הליכים ..... אני פחות או יותר מעורה במה שקורה לבן שלי ואני יודעת שיש לו עניין עם בנק אוצר החייל. אני יודעת שנתתי לבן שלי כסף אני לא יודעת אם הכסף שלי שולם או לא .... מתוך שיחות עם בני הבנתי שהבנק נוקט נגדו הליכים".

המבקשת אישרה כי הגישה תביעה למתן פס"ד הצהרתי ב - 2/02 המצהיר כי כל המטלטלין המצויים בדירתה ברח' ברוך הכהן 1 בחיפה הינם בבעלותה הבלעדית, וזאת מאחר שבנק אוצר החייל החל בהליכי הוצל"פ בגין חובותיו של בנה אלון. (מוצג מש/2).

המבקשת הזכירה כי גם לבנה, וגם לשותפו אורן לוי, היו חובות. אמנם לא הוצג מכתב התראה שנשלח למבקשת בדבר העמדת החוב של בנה לתביעה, אך ממוצג מש/2 (בקשתה למתן פס"ד הצהרתי) עולה כי ידעה על ההליכים אותם מנהל הבנק נגד החייב העיקרי, כבר בחודש פברואר 2002. בבקשה צויין מס' ת. הוצל"פ של החייב, והמשיב צויין כאחד מנושיו.

המבקשת ציינה כי בשנתים - שלוש האחרונות נוקט הבנק בהליכים נגד בנה, החייב העיקרי, ועל כך צודק ב"כ המשיב כי נוכח ידיעתה זו, אין המבקשת יכולה לטעון כי הבנק לא יידע אותה על חובו של החייב העיקרי.

טענה זו יכולה להיות טובה כאשר בגלל אי קבלת הודעה על נקיטת הליכי גבייה נגד החייב העיקרי, נמנע הערב מפעולות שונות היכולות להביא לידי פרעון החוב.

במקרה זה, כאמור, ידעה המבקשת על הליכי הגבייה הננקטים נגד בנה במשך שנים אחדות, ולכן הגישה תביעה למתן פס"ד הצהרתי (מש/2) בנוגע לחפצים בדירתה, ואף הלוותה לו סכום לתשלום החוב. אשר לכספים שנגבו מאורן לוי, שותפו של החייב העיקרי, הרי שאין להם קשר לתיק זה.

המבקשת ערבה לחובו הפרטי של החייב, בעוד שהכספים ששילם אורן לוי לבנק היו ע"ח חובות אחרים בחשבונות עסקיים משותפים לחייב העיקרי ולאורן לוי, (מש/1), (מש/1), ולערבים בתיק זה אין קשר לחובות אלו, כאמור לעיל.

משאישר ראש הוצל"פ כי מוצו ההליכים נגד החייב העקרי (נספח ב' לכתב - התביעה), הרי שבכך קמה למשיב הזכות לתבוע את הערבים, ואין המבקשת יכולה להישמע בטענה כי הבנק לא פעל נגד החייב העיקרי, שכן אין ערכאה זו יושבת כערכאת ערעור על החלטות ראש הוצל"פ.