החלטה בתיק בשא 10773/06

הבקשה ;

1.         בפני בקשה לדחיית התובענה על הסף, אשר לאחר מתן פסק דין בערעור אשר הוגש לביהמ"ש העליון (כפי שיובהר להלן), נותרו בה ארבעה נימוקים חלופיים:

א.                  מעשה בית-דין.

ב.                  השתק פלוגתא.

ג.                    פיצול סעדים, בניגוד לתקנות 44 ו/או 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

ד.                  התיישנות התובענה.

תמצית העובדות הצריכות לדיון בבקשה ;

2.         על פי הסכם הלוואה מיום 5.1.94, נטלו המשיבים (להלן: " זילברמן") מהמבקש (להלן: " הבנק"), הלוואה בסך של 1,500,000 ש"ח (להלן: " ההלוואה הראשונה"), למימון בנית בית מגוריהם, אשר ברח' פרנק פלג 27 בחיפה, הידוע כמחצית מחלקה 19 בגוש 12255 (להלן: " הנכס"). לצורך הבטחת החזר ההלוואה נרשמה, לטובת הבנק, משכנתא על הנכס.

תקופת ההלוואה הראשונה היתה 4 שנים, ובסיומה, ועל מנת לפרוע את יתרת קרן ההלוואה הראשונה, כולל הפרשי ההצמדה עליה, נטלו זילברמן הלוואה חדשה, בגובה יתרת ההלוואה הראשונה, בסך של 2,205,000 ש"ח (להלן: " ההלוואה השניה").

ההלוואה השנייה נלקחה ל- 30 שנים, ולהבטחתה נרשמו משכנתא חדשה (להלן: " המשכנתא") והערת אזהרה חדשה לטובת הבנק.

3.         ביום 30.11.98 הגיש הבנק תביעה כנגד זילברמן, בת.א. 23959/98 בבימ"ש השלום בחיפה, בגין יתרת חוב פיגורים ע"ס 28,371.16 ש"ח, אשר הצטבר בהלוואה השנייה, ובהעדר הגנה ניתן פסק דין .

4.         לאחר הליכים, שאין צורך לפרטם, ולאחר שנוצר פיגור נוסף בתשלומי ההלוואה השנייה, פתח הבנק בחודש ספטמבר 1999, בהליכים למימוש המשכנתא, וזאת - במסגרת תיק הוצל"פ 4-99-27272-02  (להלן: " תיק ההוצל"פ").

בעקבות כך עתרו זילברמן לביהמ"ש המחוזי בחיפה, בת.א. 1544/99, למתן פס"ד הצהרתי, אשר יצהיר על בטלות המשכנתא (להלן: " העתירה"), בשל פגמים בכריתת הסכמי ההלוואה והמשכנתא, ובשל "נזקים אשר קוזזו ומהווים פרעון קיום ופרעון של החוב, אשר לשמו נדרשה המשכנתא" (סעיף 1 לכתב התובענה בעתירה).

לגופו של ענין טענו זילברמן להטעיה מצד הבנק בענין גובה ההחזרים החודשיים של ההלוואה הראשונה והחזר הקרן, וכן בעניין שינויי הריבית על ההלוואה.

באשר להלוואה השנייה נטען, כי היא היתה אמורה להיות ע"ס 1,500,000 ש"ח ולא ע"ס 2,205,000 ש"ח.

כן נטען, שהיקף החוב הינו 1,167,000 ש"ח פחות מהחוב הנטען ע"י הבנק, וכי זילברמן קיזזו את הנזקים שגרם להם הבנק כנגד חוב זה (נזקים המפורטים בעתירה והמגיעים, על פי הנטען בה, לסך של 3,210,000 ש"ח), ולכן אין חוב המובטח במשכנתא.

בסיכום הסעדים הנתבעים בעתירה נרשם:

" על רקע זה מבוקש לקבוע, כי המשכנתא בטלה וזאת הן מחמת פגמים מהותיים בכריתת החוזה, הן מחמת הטעייה וטעות יסודית במתן ההלוואה (נזק של כ- 1,167,000 ש"ח) והן בשל הנזק העצום (מעל ל- 3.2 מליון ש"ח) שהבנק גרם לחברה".

לכתב התובענה בעתירה צירפו זילברמן חוו"ד מומחה באשר ליתרה הנכונה בחשבון ההלוואה, ובמהלך שמיעת הראיות בתיק, אשר התנהל בפני כבוד השופטת חפרי וינוגרדוב, נחקר המומחה.