החלטה בתיק בשא 10676/05

הבנק - התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד החברה - הנתבעת 1 בגין יתרת - חוב בלתי מסולקת בחשבונה, ונגד הנתבעים 2,3 בגין ערבותם המתמדת ל"כל חוב" ללא הגבלה בסכום, של הנתבעת 1 כלפי הבנק.

כתב - התביעה נסמך על תדפיס מידע מרשם החברות, מסמכי פתיחת החשבון ע"ש הנתבעת 1, כתבי ערבות והודעות לערב, העתקי דפי החשבון, ערבויות בנקאיות ואישורים לנכונותם, אישור על שיעור הריבית.

המבקשים קיבלו מידי ב"כ המשיב את המסמכים שהמצאתם נתבקשה, אך לא הוגשה מטעמם בקשת רשות להגן מתוקנת.

בסיום הדיון בו נחקר המצהיר על תצהירו, ביקשה ב"כ המבקשים שהמסמכים שהומצאו עפ"י בקשתם, יצורפו לתיק. המסמכים צורפו כמוצג מש/6 ובכפוף להודעת ב"כ המשיב כי אין לה התנגדות לצירוף המסמכים "ובלבד שבסיכומים לא יורחב הטיעון העובדתי מעבר למה שנטען בתצהיר, ובמסגרת תשובותיו של המבקש בחקירה הנגדית".

כאמור, לא הוגש תצהיר משלים על סמך מסמכי הבנק, וכמו כן לא הוגשה חוות דעת חשבונאית מטעמו של מומחה חשבונאי ו/או שמאי ו/או רואה - חשבון.

במקום זאת נתווספו בסיכומים, באופן מפתיע למדי יש לומר, טענות עובדתיות מן הגורן ומן היקב, שלב"כ המשיב לא היתה כל אפשרות לחקור עליהן.

למותר לציין כי עובדות שלא הובאו בתצהיר, ואשר צצו לפתע פתאום בסיכומי ב"כ המבקשים, ואסופת מסמכים, שלא צורפה לה חוות דעת חשבונאית, אין מקום להתייחס אליהם במסגרת החלטה זו. לא ניתן לצרף ראיות במסגרת סיכומים, וכמו כן לא ניתן באמצעות סיכומי בא - כוח המבקשים להתייחס למוצג מש/6 אלא אם כן היתה מוגשת חוות דעת חשבונאית העושה שימוש מושכל בנתונים על מנת להעלות גירסה חשבונאית נוגדת לרישומי המשיב.

המבקשים העלו טענות שונות כנגד תביעת הבנק; לרבות כפירה בסכום החוב ובשיעור הריבית, טענות כנגד פעולות הבנק, טענות כי כתבי - הערבות מוגבלים בסכום, וכן טענה שהאשראי הועמד לפרעון מיידי שלא כדין.

בהחלטת ביהמ"ש מיום 31.7.05 צויין כי חשבון הנתבעת נפתח ביום 27.1.92, וכי כבעלי השליטה בחברה, וכמי שניהלו אותה במשך כל השנים, היו המבקשים אמורים להכיר את הפעולות המתבצעות בחשבון החברה, ולהיות מודעים למצבה הכספי.

למבקשים, כבעלי מניות בחברה, וכמנהליה (תדפיס רשם החברות - נספח א' לכתב - התביעה) היתה גישה למסמכי הבנק ולדפי החשבון, שהרי פעילותה העיסקית התנהלה באמצעות חשבון זה.

על אף מעורבותם הטבעית של המבקשים בפעילות החברה, לא צירפו המבקשים לבקשה למתן רשות להתגונן כל תלונה ו/או פנייה ו/או השגה, שאי - פעם הוגשו מטעמם, בקשר לאופן ניהול החשבון ע"י הבנק.

במשך שנות הניהול הרבות בהן התנהל החשבון אצל המשיב, הומצאו למבקשים דפי בנק והודעות שונות, והם היו אמורים לעקוב אחריהם ולבודקם, ונראה שלא נמצא בהם מתום, שהרי המבקשים לא ערערו עליהם.

צודקת ב"כ המשיב בטענתה כי טענות המבקשים כפי שבאות לידי ביטוי בתצהירו של המבקש 2 (שייקרא להלן: "המצהיר") הן סתמיות וכלליות, ולא ברור על מה הוא מסתמך, כאשר הוא טוען כי "התובע / המשיב נהג בנו בחוסר תום לב ולא בדרך מקובלת ומנע מאיתנו שירותים, על פי שרירות לבו ללא כל הסבר". הבקשה נעדרת פירוט ונעדרת ביטוי חשבונאי - כספי, ובשום מקום אין ציון מהו סכום החוב הנכון לגישתם של המבקשים.

מקומו של הפירוט, ומקומן של הדוגמאות הקונקרטיות הוא בתצהיר, ולא בסיכומים, ולפיכך נראה שהמבקשים לא השכילו להעמיד גירסה חשבונאית מפורטת וסדורה, אשר עשוייה להוות משקל נגד אל מול רישומי המשיב, הנחשבים לנכונים, כל עוד לא נסתרו. טענות כלליות כנגד ריבית מופרזת, מבלי לפרט מה היה שיעור הריבית המוסכם, במה חרג הבנק מריבית זו, ובכמה מסתכם ההפרש, או טענה כללית על נזקים בסך כ - 2,000,000 ש"ח - מבלי לפרטם ו/או לפחות לצרף תחשיב בנושא - כל אלו אינם יכולים לעמוד, וכבר נקבע שטענות כלליות מעין אלה - לא תישמענה.

המבקשים טענו כי הבנק העמיד את האשראי לפרעון מיידי ללא הצדקה למרות שלא היתה חריגה ממסגרת האשראי, והיה עודף בטחונות. בחלקה הראשון של עדותו, ומשהוצגה בפניו תביעה שהוגשה בשם טלטיב תקשורת בע"מ (מש/1), הופנה המצהיר לסעיף 5 לתביעה, שם נרשם כי "התובעת הינה חברת אחות לחברת טלטיב בע"מ (הנתבעת 1 בתביעה בה עסקינן), אשר אינה פעילה מאז שנת 2002, ואשר העבירה את כל נכסיה לתובעת".

המבקש אישר את נכונות הכתוב: "אני משיב שזה נכון. החב' המבקשת הפסיקה את פעילותה בשנת 2002". בהמשך ביקש המבקש לתקן את עדותו, ואמר: "אני רוצה לציין שבסעיף 5 לתביעת טלטיב תקשורת בע"מ נפלה טעות בכתב - התביעה וצריך להיות היות: "אשר אינה פעילה מאז שנת 2004". בבקשה בתביעה שבפנינו טוען המבקש כי החברה הפסיקה את פעילותה בשל מעשי הבנק בשנת 2004, ואילו בהליך אחר נטען כי הפסקת הפעילות היתה כבר ב- 2002, לפני מעשי הבנק הנטענים. אמנם המבקש ביקש לתקן את השגיאה שנפלה בתביעת "טלטיב תקשורת", אך עדיןי נשאר סימן שאלה, ביחס לתאריך הנכון של הפסקת פעילות החברה - המבקשת והסיבות האמיתיות שגרמו לקריסתה.

בסעיף 19 לתצהיר נאמר כי עסקי הנתבעת כשלו כתוצאה ישירה ממעשי התובע, ובסעיף 36 נאמר כי "שום שינוי מהותי בדרך ניהול עסקיה של הנתבעת לא ארע וכי גם הצמצום של היקף העסקים שפקד את כל המדינה לא נתן חותמו על עסקי הנתבעת". בסעיף 13 לצהיר, שבו מונה המצהיר את מחזורי העיסקאות, מתייחסים הנתונים עד לשנת 2001 בלבד.

מוצג מש/3 הוא מכתבם של המבקשים למשיב (הגשתו הותרה עקב הרלבנטיות שלו לטענות המבקשים) ובו מובאים נתונים פחות מעודדים: לקראת סוף שנת 2003 הסתיימה ירידה בהכנסות, שנת 2004 שהביאה בכנפיה "המשך המיתון העמוק והאטה בפעילות המשק גרמה ירידה נוספת בהכנסות החברה". "לנו לוקח זמן לשכנע את הלקוחות שהמכשיר החדש אינו כולל ביטוח ..... נוכח המצב אנו צופים גרעון בתזרים המזומנים ומבקשים סיוע מהבנק בסכום של 250,000 ש"ח לתקופה של 4 חודשים עד להבשלת תוכניותינו. נודה לכם אם תאשרו את בקשתנו".

במוצג מש/5 - מכתב המבקשים לבנק מיום 18.7.04 כותבים המבקשים: ..... "צפינו כי החודש תהיה לנו חריגה בחשבון של 200,000 ש"ח. לא יכולנו למנוע את החריגה..... החודש חרגנו מהסיבות כפי שצוינו במכתבנו הקודם. עד סוף חודש זה אנו צופים כי נהיה בחריגה של 100,000 ש"ח עד 130,000 ש"ח. בסביבות ה - 25 ביולי נפקיד כ - 100,000 ש"ח. אנו מתנצלים ומקוים כי תאשרו את בקשתנו". הנה כי כן המבקשים מסבירים את הסיבות לירידה בהכנסות, סיבות שאין להן כל קשר למעשי הבנק, וכפי שהמצהיר עצמו אומר בעדותו:  "מסגרת של מיתון פוגעת בכולם ..... היה צמצום בהיקף העסקים ..... זה פגע בנו ואנו צמצמנו גם את ההוצאות שלנו".