החלטה בתיק בשא 10619/05

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן שהגישה חברת יחזקאל קורן ובניו בע"מ (להלן: המבקשת) נגד חברת סונול ישראל בע"מ (להלן: סונול).

רקע כללי

2.         בין הצדדים התקיימה במשך עשרות שנים מערכת יחסים, לפיה המבקשת הפעילה עבור סונול שלוש תחנות תדלוק ברחבי חיפה והיתה בעלת זכויות החכירה בחלק מהן. המבקשת מכרה בתחנות דלקים ומוצרי סיכה שמשווקת סונול. לאורך השנים הפעילה המבקשת את התחנות הבאות של סונול: תחנה ברח' יוליוס סימון במפרץ חיפה (להלן: תחנת יוליוס), תחנה בנווה שאנן (להלן: תחנת נווה שאנן) ותחנת בדרך ההסתדרות במפרץ חיפה (להלן: תחנת המפרץ). 

3.         הטענות בתביעה ובבקשה זו נשענות, רובן ככולן, על הסכם משנת 1996 שנחתם בין הצדדים והגדיר מחדש את התחייבויותיהם למשך 11 השנים הבאות (עד ה-31.12.07), על רקע הפעלת תחנת המפרץ (להלן: הסכם 1996 ו/או ההסכם). קדם לו הסכם משנת 1962 בין מר יחזקאל קורן המנוח לבין סונול להקמת תחנת המפרץ על מקרקעין שנחכרו על ידו (להלן: הסכם 1962), כמו גם הסכמי משנה נוספים. 

בהסכם 1996 התחייבה סונול להשתתף בעלות שיפוץ תחנת המפרץ - תחילה, בסך של 300,000 $ ולאחר מכן, נאותה להגדיל הסכום ולהעמידו על  1,714,500 ש"ח.

בסעיף 17 להסכם (שעל פרשנותו חלוקים הצדדים) נקבע כי במידה ויבחרו, מסיבה זו או אחרת, להביא את ההסכם לכדי סיום לפני התאריך הנקוב, אזי יחולו ההסדרים הבאים:

(א)    המבקשת תשיב לסונול את השקעתה בשיפוץ תחנת המפרץ בהתאם למספר השנים שנותרו עד למועד סיומו המקורי של ההסכם;

(ב)    המבקשת תשלם לסונול את ההפרש בין דמי השימוש ששילמה עבור תחנת יוליוס לבין דמי השימוש שהיה עליה לשלם אלמלא התקשרה בהסכם, בשיעור 45% מהיקף העמלות בתחנה זו וזאת, מתחילתו ועד סיומו המוקדם של ההסכם;

(ג)      ממועד זה ואילך תהא סונול משוחררת משאר חיוביה למבקשת ומהסכמי ההפעלה הנוגעים לתחנות הנוספות (תחנת יוליוס ותחנת נווה שאנן).

4.         התביעה בסדר דין מקוצר הוגשה ע"י סונול ב-29.3.05 ע"ס 6,007,765 ש"ח. עניינה: (א) חוב שוטף בסך 3,944,130 ש"ח של המבקשת למשיבה בגין אספקת דלקים; (ב) חוב בסך 808,528 ש"ח בגין אי החזר השקעת סונול בשיפוץ תחנת המפרץ; (ג) חוב בסך 1,255,107 ש"ח בשל הפרשים בדמי השימוש בנוגע להפעלת תחנת יוליוס. 

5.         ב-4.7.06 קיימתי דיון בבקשה. העיד בפניי מר עמיקם קורן, מנכ"ל ובעל מניות אצל המבקשת (להלן: קורן). תצהירו של קורן סומן מב/1.

6.         המבקשת הגישה סיכומיה ב-27.11.06. סיכומי סונול הוגשו ב-20.3.07. סיכומי תשובה לסיכומי סונול לא הוגשו.

לא למותר לציין, כי חרף החלטתי מיום 4.7.06 האריכו ב"כ הצדדים, שלא לצורך, בהיקף הסיכומים. עובדה זו גרמה לעיכוב במתן ההחלטה.

טענות המבקשת

7.         לטענת המבקשת רומתה ו/או הוטעתה ע"י סונול במהלך מו"מ שנפרש על-פני מספר שנים לקראת כריתתו של הסכם 1996. סונול פעלה שלא כדין וגרמה למבקשת בחוסר תום לב להתקשר עימה בהסכם, המנוגד להוראות הממונה על ההגבלים העסקיים מיום 28.6.93, בדבר הסדרים כובלים בין חברות דלק לתחנות תדלוק. למעשה, כבר במהלך חודש 01/96 רשאית היתה המבקשת להשתחרר מהסכם 1962. מה גם, שהסכם 1996 אמור היה להיות מוגבל לפרק זמן של 3 שנים ולחלופין, ל-7 שנים. בפועל, הסכם 1996 כפה על המבקשת להתקשר עם סונול בלעדית לתקופה של כ-11 שנה. מכל הסיבות הנ"ל הסכם זה בטל מעיקרו ולמצער, ניתן לביטול.

8.         סונול הציגה מצג שיקרי ונהגה כלפי המבקשת בחוסר תום לב גם לגבי מיזם משותף - אשכול תחנות תדלוק שהשתיים אמורות היו להקים. לטענת המבקשת רק לאחרונה התברר לה כי סונול הוליכה אותה שולל, שכן מלכתחילה לא התכוונה באמת ליטול עימה חלק בפרויקט זה. 

9.         עוד לטענתה, סונול סיפקה לה מוצרי דלק במחירים של תחנה "כבולה" ומנגד, סיפקה למתחרותיה מוצרי דלק זהים בסוגם ובטיבם במחירים זולים. המבקשת צירפה לבקשה תחשיב לעניין הפרש ההכנסות בין תחנה "משוחררת" ל-"כבולה". לטענתה, נזקיה ברכיב זה מסתכמים במיליוני שקלים.

10.        המבקשת טוענת לזכותה לקזז מהתביעה סכומים שונים המגיעים לה. הכוונה לסכומים המגיעים לה, בין היתר, בגין התחשבנות שוטפת, בגין דמי חכירת תחנת המפרץ ודמי החכירה לשנים 1998-1995 בכלל, כחלק מהתחייבות סונול כלפיה במסגרת הסכם 1996, בשל התחייבות סונול לשפותה בגין נזקי זיהום הקרקע בתחנת המפרץ ועוד.

לשיטתה, טענות הקיזוז שהעלתה מהוות עילה טובה לתביעה שכנגד וכמובן שהן מקימות לה הגנה ראויה, המצדיקה מתן רשות להתגונן.

11.        לגופו של עניין, התביעה מבוססת על כרטסת חוב שהיא בבחינת "מסמך חד צדדי הנחזה להיות נערך על ידי סונול ואשר לא זכה לכל אישוש או לכל הוכחה שהיא". גם אם יוכח שהכרטסת היא ראיה בכתב בהליך של סדר דין מקוצר, ברי כי ההפרש בסך 290,000 ש"ח בין הסכום הנקוב בכרטסת לבין סכום התביעה איננו מגובה במסמך כלשהו. "משלפחות רכיב אחד מן הסכום הנתבע בגין חובות שוטפים, נמצא כבלתי מבוסס ובלתי מוכח, הרי שמן הראוי יהא ליתן רשות להתגונן בפני התביעה בגין הסכום כולו".

הוא הדין לגבי הטענה בדבר החזר השקעה בתחנת המפרץ. כל שהוגש בהקשר זה (נספח י' לכתב התביעה) הינו "מסמך פנימי, לא רשמי, אשר אינו חתום ואינו מפורט דיו".