החלטה בתיק בשא 10508/07

1.         בפניי בקשה שהוגשה על ידי הגב' גל וייסברוט (להלן: "המבקשת") להורות על מחיקת כתב הגנתו של בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "המשיב") בגין אי מתן תשובות לשאלון ואי גילוי מסמכים ספציפיים.

2.         המשיב מתנגד לבקשה ממספר נימוקים. לטעמו עורכת המבקשת מסע דיג אסור, השאלות והמסמכים המבוקשים אינם רלבנטיים למחלוקת, ובכל מקרה, חל חיסיון בנקאי להעברת המידע והמסמכים, שכן החומר המבוקש מתייחס לחשבונו של הנתבע מס' 4 שעה שהמבקשת אינה צד לחשבונות הנתבע מס' 4.

3.         במסגרת כתב התביעה טוענת המבקשת כנגד המשיב בין היתר כי השתתף באופן אקטיבי בקנוניה או בשתיקה וחוסר מעש עת שאיפשר לנתבע מס' 2 ליטול הלוואה בסכום גבוה תוך עריכת מסמכים פיקטיביים ובהחתימו את הנתבע מס' 4 על משכנתא שניה מבלי ליידע את המבקשת ומבלי להתחשב במשכנתא הראשונה שנטלה המבקשת יחד עם הנתבע מס' 4 מהמשיב כאשר סכומי ההחזר של שתי המשכנתאות חסרי פרופורציה להכנסותיהם של המבקשת והנתבע מס' 4. יצויין כי המבקשת ציינה בכתב התביעה כי לא היתה צד לנטילתה של המשכנתא השניה ואף אינה שותפה לחשבון ההלוואה שנפתח על שמם של הנתבעים מס' 2 ו-4.

4.         עיון בשאלון שהופנה על ידי המבקשת למשיב מעלה כי עיקר השאלות מתייחסות לנסיבות מתן המשכנתא השניה לנתבעים מס' 2 ו-4 אשר המבקשת לא היתה צד להן. כן עולות במסגרת השאלון שאלות כלליות הנוגעות לניהול סניף הבנק של המשיב, לרבות משכנתאות שנתן סניף הבנק של המשיב לצורך רכישת נכסים בצפון הארץ וכן ביחס לשומות שנתקבלו אצל סניף המשיב ביחס לנכסים בצפון הארץ. אקדים ואציין כי שאלות אלה (14-13) אין בהן בשלב זה רלבנטיות לניהול תביעתה של המבקשת ואין לראות בהן אלא מסע דיג הנועד להכביד על המשיב ולדרוש ממנו לחשוף סודות מסחריים שלא לצורך.

5.         מבלי לקבוע מסמרות ביחס לעצם קיומה של זכות תביעה למבקשת ביחס לנסיבות אישורה של המשכנתא השניה אין ספק כי המידע המבוקש במסגרת השאלון (למעט שאלות 14-13) ובבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים אכן רלבנטי לתביעתה של המבקשת ואולם אין ספק שהמידע המבוקש במסגרת השאלון מתייחס לחשבונות שהמבקשת אינה צד להם ואשר לגביהם חל על המשיב חיסיון בנקאי שהמשיב חייב לנתבעים מס' 2 ו-4. כך גם ביחס למסמכים אשר גילויים הספציפי התבקש על ידי המבקשת. המבקשת לא צירפה לבקשתה את הנתבעים מס' 2 ו-4 ואף לא טרחה להביא עמדתם ביחס לגילוי המידע המבוקש חרף הקשר ההדוק הקיים בינה ובין הנתבע מס' 4.

6.         הפסיקה הכירה בחובת הסודיות המוטלת על תאגיד בנקאי כפי שבא לכלל ביטוי ברע"א 1917/92 יעקב סקולר ואח' נ' ניצה ג'רבי ואח', פ"ד מז(5), 764, עמ' 770-771 (להלן: "פסק דין סקולר"):

"מוסכם על הכל כי מוטלת על הבנק חובת סודיות לגבי ענייניו של לקוחו. חובת הסודיות עולה מעצם טיבו של החוזה שבין הבנק והלקוח ומאופייה של מערכת היחסים שביניהם. עניינו של הלקוח כי פעולותיו הכספיות ומצבו הכלכלי לא יהיו נחלת הכלל, ונותן הוא את אמונו בבנק, כי לא ייתן להם פומבי. המערכת הבנקאית מושתתת על יחסי אמון וחובת סודיות... בלעדי אלה לא תיכון, ונמצא אז נפגע גם האינטרס הלאומי-כלכלי בקיומה של מערכת זאת. אינטרס ציבורי זה הוא שנותן ייחוד לחובת הסודיות הבנקאית, ומבדיל אותה מחובת סודיות שמקורה בהסכם, שאין לציבור כל עניין בו".

7.         ואולם, ביהמ"ש הכיר בכך כי חובת הסודיות אינה חובה מוחלטת וזו יכולה לסגת מפני זכותו של הציבור ו/או הפרט להשיג מידע למטרה זו או אחרת (ראה ע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' נתן צבאח ואח', פ"ד מח(2), 573 וכן בפסק דין סקולר, שם, בעמ' 773.

8.         ביהמ"ש העליון בפסק דין סקולר היתווה את הכללים שלפיהם ייערך האיזון בין האינטרסים המתנגשים, שם, בעמ' 774 כדלקמן:

"מהאיזון האמור מתחייב כי השאלה הראשונה שעל ביהמ"ש להשיב עליה היא מידת החיוניות והחשיבות של המידע המצוי בחשבונות הבנק, להכרעה במחלוקת שבין הצדדים (בהנחה כי כתב התביעה מגלה עילת תביעה).

שנית, על ביהמ"ש לתת דעתו אם הונחה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילוי החשבונות. שכן לא די בטענה בעלמא בדבר הרלוונטיות והחיוניות של החשבונות, העלולה להיות מסווה ל"דיג ראיות".

שלישית, על הצד המבקש גילוי חשבונות הבנק לשכנע את ביהמ"ש כי אין בידיו להשען על ראיות חלופיות, שאין בהן פגיעה בפרטיות.

ורביעית, היקפו של גילוי החשבונות אסור לו שיחרוג מעבר למתחייב לעשיית צדק באותו הליך שיפוטי.

כל זאת אמרנו לגבי גילוי חשבונותיו של מי שהוא צד להתדיינות, כשהאחרון מתנגד לכך (שהרי החיסיון הוא שלו, ומשוויתר עליו אין בידי הבנק כל פתחון פה). ואילו לגבי חשבונותיו של זר להתדיינות, את אלה ניתן לגלות "בנסיבות נדירות ביותר", (כאמור בהלכת גוזלן, בעמ' 565), שהייתי מצמצמן בעיקר לנסיבות בהן נטען, והובאה ראיה לכאורית לטענה זו, כי החשבון הבנקאי הוא למעשה חשבונו של בעל הדין, על אף שאינו רשום על שמו, או כי בעל הדין העביר לחשבונו של אותו צד שלישי כספים, שלא בתום לב ובמטרה להסתיר עובדה זו, תוך שיתוף פעולה עם בעל החשבון. כל זאת לאחר שניתנה לצד השלישי, העלול להפגע, הזדמנות להשמיע טענותיו והסתייגויותיו לגילוי".

9.         המבקשת לא צירפה לבקשתה את הנתבעים מס' 2 ו-4 ואף לא טרחה להביא עמדתם ביחס לגילוי המידע המבוקש. סבורני כי במקרה זה ושעה שהחשבון הינו חשבונם של אחרים, הנתבעים מס' 2 ו-4, ראוי היה כי המבקשת היתה פועלת כאמור לקבל עמדתם של השניים או לכל הפחות לצירופם לבקשה. ברור שככל שהנתבעים מס' 2 ו-4 היו מוותרים על חסיונם לא היה עוד למשיב פתחון פה לטעון טענת חיסיון בשמם. יתר על כן, סבורני כי מקום שהנתבעים מס' 2 ו-4 או מי מהם היו מסרבים לוותר על חסיונם, ראוי לקבל עמדתם והסתייגותם ביחס לשאלה אם נתמלאו התנאים שהותוו בפסק דין סקולר וטרם תינתן החלטה בבקשת המבקשת לגילוי המידע.

10.        על כן סבורני כי על המבקשת להגיש בקשה חדשה ולצרף לבקשה זו את הנתבעים מס' 2 ו-4 כצד ראוי לבקשה ולאפשר להם כאמור להביע דעתם.

11.        בנסיבות אלה בקשת המבקשת למחיקת הגנתו של המשיב לא היתה במקומה ועל כן הנני מורה על מחיקתה. כן הנני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיב בסך של 1,000 ש"ח. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

12.        מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשס"ח (8 באוקטובר 2007), בהעדר הצדדים.