החלטה בתיק בשא 10393/05

1.         בפני בקשת החייב לחייב את הנאמן לפצות את קופת הכינוס בסך 1,500,000 ש"ח בטענה כי זהו הנזק אשר נגרם לקופת הכינוס כתוצאה מהתרשלות של הנאמן אשר עקב מחדליו חלפה תקופת ההתיישנות לנקיטת הליכים נגד מי עמי בע"מ ועזבון נפתלי ז"ל החבים שכר טרחה לחייב. 

2.         לטענת החייב, מי עמי בע"מ ונפתלי ז"ל חייבים לו שכר טירחה ואף הוגשה תביעה בעניין זה בעבר (להלן: " התביעה"). בעת הגשת הדו"ח העיסקי, דיווח החייב על התביעה ואף צירף את כל המסמכים הנדרשים המוכיחים כי מדובר בתביעה מבוססת וביקש כי הנאמן יפעל להחייאת התביעה או להגשתה מחדש. לטענתו, הנאמן לא עשה דבר בעניין זה. תחת זאת, הגיש בקשות לבית המשפט המחוזי אשר זמן ניהולן הוביל לחלוף תקופת ההתיישנות וסתימת הגולל על התביעה. עוד טוען החייב כי לא ידע על פעולות הנאמן עד לאחר שניתנה החלטת כב' השופט נאמן הדוחה את הבקשה לביטול מחיקת התביעה והתבקשה עמדתו בעניין הגשת ערעור.

לחייב טענה כללית כי הנאמן פועל בצורה רשלנית בכלל הטיפול בענייניו ואינו מטפל " בעניינים הרציניים שיכולים להכניס כספים לקופת פשיטת הרגל".

3.         מתגובת הנאמן עולה כי מדובר בתביעה שנמחקה לאחר שהוגש כתב הגנה. הנאמן הגיש בקשה לביטול החלטת המחיקה אך בקשה זו נדחתה, בין השאר, עקב חלוף תקופת ההתיישנות.

לטענת הנאמן, חידוש התביעה חייב שיתוף פעולה מצד החייב על מנת להתמודד עם טענות ההגנה אשר נטענו בכתב ההגנה אשר הוגש, אלא שהחייב לא שיתף פעולה, על אף פנייתו ובקשתו של הנאמן כי ימציא תצהיר שיתמוך בבקשה לביטול מחיקת התביעה וכן  לא מסר עובדות הנמצאות בידיעתו האישית אשר יכולות היו, תיאורטית, לסתור את הטענות אשר פורטו בכתב ההגנה. רק לאחר שהחייב חויב על ידי בית המשפט למסור לנאמן פרטים בעניין, ניתן היה להגיש את הבקשה לחידוש התביעה. הנאמן צירף את כתב ההגנה שצורף וכן כתב תביעה שהוגש על ידי נפתלי נתן וחברת מי עמי בע"מ כנגד החייב.

עוד לטענת הנאמן, החלטת כב' השופט נאמן קובעת במפורש כי ממילא, גם ללא חלוף תקופת ההתישנות, יש לדחות את הבקשה לחדש את התביעה, וזאת לאור טענות ההגנה. כן טוען הנאמן כי בדיון בפני כב' השופט סוקול נדרש לבדוק את האפשרות לקבל החזר אגרה בגין התביעה (דהיינו, השלמה עם מחיקת התביעה), והוא זה אשר התעקש כי החייב ימצה את זכויותיו בנידון.

כונס הנכסים הרשמי הצטרף לעמדת הנאמן.

דיון

4.         דין הבקשה להידחות.

5.         לא שוכנעתי כי הנאמן הפר את חובות הנאמנות וההגינות אותם הוא חב לחייב, ואיני סבורה כי הוא נהג ברשלנות.

אני דוחה את טענת החייב כי היה על הנאמן לפעול בעניין התביעה על סמך המסמכים אשר הגיש, ותו לא. תקנה 241 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, מחייבת בעל דין המגיש בקשה בכתב לצרף לה תצהיר המאמת את העובדות המשמשות יסוד לבקשה. לכן, לא יכול היה הנאמן לפעול בעניין התביעה ללא שיתוף פעולה של החייב, שהרי העובדות הרלבנטיות לבקשה הן בידיעתו של החייב ולא בידיעת הנאמן. 

לפיכך, שוכנעתי כי נדרש שיתוף הפעולה של החייב כדי להגיש בקשה לביטול ההחלטה למחיקת התביעה, וכי החייב לא שיתף פעולה עם החייב.

6.         ממכתבי הנאמן לב"כ החייב מיום 10.10.04 ומיום 2.3.05  עולה כי החייב לא מסר לנאמן פרטים הכרחיים לצורך הגשת הבקשה ולא חתם על תצהיר כפי שהתבקש על ידי הנאמן. מהאמור עולה כי החייב לא שיתף פעולה עם הנאמן ולא פעל למיצוי זכויותיו.

במצב דברים זה לא הוכחה רשלנות מצד הנאמן.

7.         עוד אציין כי נוכח האמור בהחלטת כב' השופט נאמן לפיו " תוכן התביעה, על פניה, גם לאור כתב ההגנה שהוגש ע"י המשיבים, אינו מצדיק ביטול החלטת המחיקה גם לולי עברה תקופת ההתיישנות", הרי שאף אם הנאמן היה מגיש את הבקשה טרם חלוף תקופת ההתיישנות, התוצאה הייתה זהה. בהקשר זה אציין את החלטתי מיום 15.6.05 בה הוריתי לנאמן שלא להגיש ערעור על החלטת כב' השופט נאמן, שכן סברתי כי הערעור חסר סיכוי, אף לגוף העניין.

            במצב דברים זה, נדמה כי לא הוכח כל נזק אשר נגרם לקופת הכינוס בשל חוסר סיכויי התביעה מלכתחילה. לפיכך, גם מסיבה זו יש לדחות את הבקשה.

8.         לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום ח' בשבט, תשס"ו (6 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.