החלטה בתיק בשא 10339/06

1.         בפניי בקשות למתן צווים זמניים שעניינים שמירת מצב קיים ומניעת ביצוע עסקאות בנכס מקרקעין המצוי באזור התעשייה נשר.

2.         המשיב הינו בעל זכויות חכירה במקרקעין המצויים ברחוב המסילה 20 באזור התעשייה נשר, גוש 11219 חלקה 54 (להלן: "המקרקעין"). על מקרקעין אלו החל המשיב לבנות מבנה מסחרי.

            ביום 28.9.2004 נערך ונחתם הסכם בין המבקשת לבין המשיב למכירת יחידה בבניין שבנה המשיב על המקרקעין (להלן: "ההסכם הראשון"). על-פי ההסכם, המבנה המתוכנן אמור היה לכלול קומה אחת בלבד בגובה של 7 מ'. המבקשת רכשה שטח של כ-400 מ"ר, בתוספת 8 חניות צמודות. כן רכשה המבקשת את הזכויות בגג הצמוד מעל השטח שרכשה.

3.         על-פי נספח התשלומים להסכם הראשון, התחייבה המבקשת לשלם למשיב סך של 500,000$ במועדים כדלקמן:

(א) 100,000$ במעמד חתימת החוזה;

(ב) 100,000$ ביום 15.12.2004 ובתנאי שעד אותו מועד תושלם בניית תקרת המבנה;

(ג) 125,000$ ביום 31.3.2005 ובתנאי שעד אותו מועד יושלמו חיפוי הפנים וחיפוי החוץ;

(ד) 175,000$ ביום 31.5.2005 ובתנאי שעד מועד זה יינתן אישור לאכלוס (טופס 4).

            המשיב מצדו התחייב להשלים את הבנייה עד ליום 31.5.2005. להסכם צורף מפרט מדויק.

4.         לאחר חתימת ההסכם הראשון ביקשו הצדדים להרחיב את הממכר, וסוכם כי המשיב יבנה קומה נוספת (קומה ב). מדובר בפיצול הקומה הראשונה לשתי קומות נפרדות. ביום 22.6.2005 נערך ונחתם בין הצדדים הסכם נוסף (להלן: "ההסכם המתקן"). על-פי ההסכם המתקן סוכם על ביצוע שינויים שונים, לרבות הוספת קומה. להסכם המתקן צורפו תשריטים מתוקנים.

5.         הוסכם כי עבור תוספת הקומה תשלם המבקשת סך נוסף של 70,000$. כן סוכם כי המועד לסיום הבנייה יוארך עד ליום 31.10.2005.

6.         בכך לא באו המגעים בין הצדדים לקיצם. בין הצדדים נוהל משא ומתן גם לגבי הוספת קומה שלישית (קומה ג) שתיבנה על גג הבניין. באי כוח הצדדים החליפו ביניהם טיוטות, אולם הסכם לא נחתם.     

7.         גם ללא חתימת הסכם בכתב החלו הצדדים לפעול לבניית הקומה השלישית, וכל צד התקשר ישירות עם קבלן מבצע, וזה החל לעבוד.

8.         שינוי נוסף שסוכם בין הצדדים בעל-פה, נוגע לשינוי חיפוי המבנה. על-פי סיכום זה שונה החיפוי לשיש גרניט, וסוכם שכל צד יישא במחצית מהעלות הנוספת. הצדדים התקשרו יחדיו עם ספק ועם קבלן מבצע. לטענת המבקשים, סוכם כי עם התשלום עבור חיפוי השיש תזוכה המבקשת בשווי החיפוי המקורי שבוטל.

9.         אין חולק כי המבקשת שילמה את שני התשלומים הראשונים בסך 100,000$ כל אחד, אך לא שילמה את יתרת התשלומים. כמו כן מוסכם כי עבודות הבנייה נמשכו מעבר לזמן המתוכנן, ולמעשה עד היום טרם התקבל טופס 4, דהיינו אישור לחיבור המבנה לתשתיות כנדרש לפי תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ"א-1981.הצדדים נחלקו ביניהם בנוגע לסיבת העיכוב. כמו כן אין חולק כי המבקשת שילמה עבור חיפוי הקירות ועבור בניית קומה ג' אך קיימת מחלוקת לעניין היקף התשלומים.

10.        המבקשת טוענת כי עבודות הבנייה בוצעו ללא פיקוח ראוי, בצורה בלתי-אחראית, תוך החלפת מתכננים וכדומה. כמו כן התברר כי ניתנו צווים שונים להפסקת העבודה וצווי מניעה נגד המשך עבודות הבנייה. לגבי עבודות הבנייה בקומה השלישית התגלו מחלוקות ביחס לחלוקת השטחים בין הצדדים וביחס לעבודות עצמן; המבקשת טוענת שהמשיב פעל על דעת עצמו ובנה מחיצות הפוגעות בחלקה בקומה ג'. המבקשת אף שלחה, לטענתה, למשיב התראות שונות. עוד התברר כי עבודות חיפוי הבניין בשיש הופסקו בשל מחלוקות עם הקבלן המבצע - חברת חווה אלף בע"מ - ואלו לא הסתיימו עד להגשת הבקשה. עוד טוענת המבקשת כי היה על המשיב למסור לה בטוחות לתשלומים ששולמו בהתאם להוראות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974. אי-מתן הבטוחות מהווה לטענתה הפרה.

11.        מנגד העלה המשיב טענות רבות על הפרות ההסכם מצדה של המבקשת. ההפרה העיקרית ("החמורה", כלשון המשיב) היא אי-תשלום הסך של 125,000$ + מע"מ שהיה על המבקשת לשלם עם גמר החיפוי הפנימי והחיפוי החיצוני של הקירות. לעניין זה חשוב לציין כי הצדדים חלוקים ביניהם גם על היקף החיפוי הנדרש עבור קומה ב'.

            המשיב טוען עוד כי המבקשת לא נשאה בחלקה עבור בניית קומה ג'. לטענתו, עלות הבנייה, ליום הגשת התשובה לבקשה, עמדה על סך של 608,000 ש"ח, שמתוכם היה על המבקשת לשאת בחלק יחסי, אולם בפועל לא שולם מאום.

            טענה נוספת נוגעת להתנהגות מר אלי פניני, אביו של מר שי פניני, שהנו מנהל המבקשת. נטען כי בפועל מר אלי פניני, האב, הוא שעומד מאחורי המבקשת, וכי רישום הזכויות על שם בנו אינו אלא רישום טכני שנועד להסתיר את מעורבותו ואת זכויותיו של מר אלי פניני.