החלטה בתיק בשא 1021/04

בקשה זו עניינה אישור התובענה שבכותרת כתובענה ייצוגית בהתאם לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 [להלן - חוק הגנת הצרכן].  המבקש הינו תושב כפר מג'דל שמס. כמו כל יתר תושבי הכפר הוא צורך חשמל המסופק לו על ידי המשיבה מס' 2, המועצה המקומית מג'דל שמס [להלן - המועצה המקומית מג'דל שמס]. הנתבעות בתביעה הן אלה:

א. המשיבה 1, חברת החשמל לישראל בע"מ [להלן - חברת החשמל] , שהתביעה נגדה נמחקה בהחלטה קודמת של בית המשפט;

ב.  המשיבות 3 עד 6 שהן מועצות מקומיות ברמת הגולן המספקות אף הן חשמל לתושביהן [להלן - המועצות האחרות].

חברת החשמל אינה מספקת חשמל ישירות לבתים או לעסקים של תושבי המועצות המקומיות 2 עד 6. היא מוכרת אותו למועצות המקומיות והן מספקות אותו לתושבים וגובות מהן את התמורה.  סידור זה נוהג ברמת הגולן מזה שנים.

בבסיס התובענה עומדת טענת המבקש כי המשיבות 2 עד 6 מספקות את החשמל בין בחריגה מסמכות ובין בהטעיה ועל ידי ניצול הצרכנים, תושבי הכפרים, בדרך של גביית מחירים העולים על המחירים הנקבעים על ידי הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל שהוקמה בחוק משק החשמל התשנ"ו - 1996. המחירים הללו גבוהים אפילו ממה שמשלמים צרכנים בישראל הרוכשים חשמל ישירות מחברת החשמל.  ההפרש במחיר הוא סכום התביעה.

במקביל לתביעה האישית הגיש המבקש בקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית אשר תחול על כל התושבים הצורכים חשמל מהמועצה המקומית מג'דל שמס ומהמועצות האחרות. המבקש טוען כי יש לחייב את המשיבות 2 עד 6 ביחד ולחוד להשיב לצרכנים את הסכומים ששילמו ביתר במשך 7 השנים שקדמו להגשת התביעה. סכום התביעה הייצוגית הועמד על 10,231,200 ש"ח, [הסכום שגוי שכן הוא מתייחס למה שנתבע מחברת החשמל ומתעלם מהסכומים הנתבעים מיתר המשיבות, שכנראה הוספו בשלב מאוחר יותר של ניסוח התביעה. סכום התביעה האישית הוא 5,712 ש"ח אך גם סכום זה שגוי אם בודקים היטב את התביעה ואת הסכומים המרכיבים אותו].

בכפרים הללו התאפשרה בעבר אספקת החשמל באמצעות גנרטורים  מרכזיים עם התשתית הטכנית שהיתה קיימת עוד מתקופת השלטון הסורי. למן מלחמת ששת הימים ועד שנת 1981 היתה רמת הגולן תחת שלטון צבאי ועניינם השוטף של האזרחים נוהל ע"י מושל צבאי. לאחר כניסתן לתוקף של תקנות רמת הגולן [רשויות מקומיות] [הוראות מעבר], התשמ"ב-1981 הוקמו חלק מהמועצות המקומיות והן קבלו לידיהן את ניהול העניינים השוטפים והמוניציפאליים של תושבי היישובים הנ"ל.

בשונה משאר יישובי רמת הגולן - מושבים, קיבוצים, וערים, שהולכת החשמל וחלוקתו אליהם מבוצעת ישירות על ידי חברת החשמל, אספקת החשמל וחלוקתו בכפרים מבוצעת ע"י המשיבות 2 עד 6. הן עוסקות בכל הפעולות שחברת החשמל נוהגת לעסוק בהם לרבות קריאת המונה, גביית התמורה, חיבורים חדשים וכו'. כאמור, המבקש טען כי המשיבות 2 עד 6 גובות מתושביהן מחירים הגבוהים ממה שגובה חברת החשמל משאר תושבי הארץ.

מנגד, המשיבות 2 עד 6 מבקשות לדחות את הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית בטענות הבאות:

א.  המבקש מתגורר בתחום שיפוטה של המועצה המקומית מג'דל שמס ומעולם לא צרך חשמל מהמועצות האחרות; משכך אין לו עילה אישית נגדן. הן על פי המצב המשפטי ששרר בעת הגשת התביעה והן כיום תובע יחיד רשאי לתבוע בשם צרכנים אחרים, רק אם יש לו עילת תביעה אישית;

ב.  הבקשה אינה ממלאת אחר התנאים הדרושים לשם אישור התובענה כייצוגית;

ג.  הבקשה והתביעה אינן מגלות עילה. ע"פ חוק הגנת הצרכן, בנוסחו עובר לחוק הגנת הצרכן [תיקון מס' 18], התשס"ו - 2005 [להלן - החוק המתקן] העילות שלפי סעיפים 2 ו - 3 חלות על היחסים שבין הצדדים בשלב הטרום-חוזי בלבד. בכתב התביעה או בבקשה לא פורט מתי נעשתה ההתקשרות בין המבקש למועצה המקומית מג'דל שמס וגם לא נטען שההטעיה נעשתה בשלב שקדם להתקשרות. אדרבא: מתוך רוח התביעה והעובדה שהיא נוגעת לשבע השנים שקדמו להגשתה, ברי שהמבקש אינו מסתמך על הטעיה בשלב הטרום חוזי אלא על הטעיה או ניצול מצוקה בשלב ביצוע החוזה. על פי נוסחו של חוק הגנת הצרכן בעת הגשת התביעה, וכפי שפורש בפסיקה, אין להגיש תביעות - ייצוגיות או אישיות - על הטעיה או ניצול מצוקה שאירעו בשלב ביצוע החוזה.

ד. התביעה והבקשה אינן מפורטות כלל: שומה היה על המבקש לפרט את מהות ההטעיה או ניצול המצוקה, ביחס למה אירעה, מתי אירעה, האם הסתמך עליה וכו'. כל אלה לא נטענו.

ביום 12.3.06 נכנס לתוקפו חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006  [להלן - חוק תובענות ייצוגיות] אשר ביטל את ההסדרים הקיימים בחוקים הפרטניים, לרבות זה שבחוק הגנת הצרכן שעניינם תביעות ייצוגיות. חוק תובענות ייצוגיות חל על תביעות תלויות ועומדות, לרבות על התביעה שבפנינו [סעיף 45[ב]]. קיומה של עילת תביעה אישית, כתנאי להכרה בתביעה כייצוגית - נשמר גם בחוק החדש [סעיף 4 לחוק].

שינוי נוסף בתחום החקיקה חל עם חקיקת החוק המתקן. אשר שינה את הגדרת המונח "הטעיה" שבסעיף 2 והיא עכשיו -

"לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת   לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה - העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה (להלן - הטעייה)" [ההדגשה שלי - נ"מ].

            אפנה כאן את תשומת הלב שלא חל שינוי בכל הנוגע לעילה שעניינה ניצול מצוקה.

אדון בטענות אחת לאחת.

האם למבקש עילת תביעה אישית נגד המועצות האחרות? לדעתי, אין לו נגדן תביעה אישית, מכל סוג שהוא וממילא אינו רשאי לנהל תביעה ייצוגית נגדן. בע"א 3955/04 עו"ד אריה רייזל נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח',  תק-על 2005(3), 58 נאמר בעמ' 62: