החלטה בתיק בשא 10170/07

            מבוא:

1.         בפניי בקשה שהוגשה על ידי מר אברהם פריד וגב' רחל פריד (להלן: "המבקשים") למתן צווים זמניים כנגד בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "המשיב") כדלקמן:

א.         צו מניעה זמני האוסר על המשיב ו/או מטעמו בין במישרין ובין בעקיפין לנקוט כנגד המבקשים בשום פעולה ו/או הליך במסגרת תיק הוצל"פ 3-06-75389-01 בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב.

ב.         צו הצהרתי זמני המורה כי הסכם פשרה שנקשר בין הצדדים הינו בתוקף.

            רקע עובדתי:

2.         ביום 25/1/06 הגיש המשיב תביעה במסגרת ת.א. 13504/06 נגד המבקשים על סך של 55,758 ש"ח וזאת בגין חוב שהצטבר בחשבון המבקש מס' 566794 בסניף חזון איש של המשיב.

3.         כתבי בית הדין נמסרו למבקשים ביום 22/2/06 וניתנה למבקשים ארכה להגיש בקשת רשות להתגונן עד למיצוי המשא ומתן שארך מספר חודשים.

4.         ביום 10/7/06 נחתם הסכם פשרה בין המשיב והמבקשים לפיו הועמדה הלוואה בחשבון על סך של 62,988 ש"ח אותה אמורים היו המבקשים לשלם ב-60 תשלומים חודשיים ועוקבים על סך של 1,374 ש"ח החל מיום 1/8/06 וכלה ביום 1/7/2011.

5.         הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין על ידי ביהמ"ש השלום בתל אביב.

6.         בשל מלחמת לבנון אישר המשיב למבקשים ארכה לפרעון תשלום חודש אוגוסט 2006 שהיה התשלום הראשון עבור ההלוואה.

7.         המבקשים לא הסדירו את התשלום עבור חודש אוגוסט 2006 גם לאחר הארכה שניתנה להם ולא שילמו את התשלום גם לאחר תום המלחמה. כן לא שילמו המבקשים את התשלומים שאמורים היו להשתלם עבור חודשים ספטמבר ואוקטובר 2006 (ראה עמ' 2 לפרוטוקול עדות המבקש).

8.         התשלום הראשון ששולם על ידי המבקשים בגין ההלוואה שהועמדה להם בהתאם להסכם הפשרה התבצע רק ביום 1/12/06, דהיינו ארבעה חודשים ולאחר שבתאריך 6/10/06 נפתח על ידי המשיב תיק הוצל"פ 3-06-75389-01 בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב.

9.         יצויין כי סך של 592 ש"ח שהועבר לחשבון המבקשים מידי חודש בחודשו מאת המוסד לביטוח לאומי בגין קצבאות ילדים להם זכאים המבקשים הופקד בחשבון המבקשים ונזקף לטובת תשלום ההלוואה (עמ' 2 לפרוטוקול עדות המבקש).

            טענות הצדדים בתמצית:

10.        המבקשים טוענים כי בסוף חודש ספטמבר 2006 פנה המבקש לנציגי המשיב וביקש מהם להסדיר את נושא תשלום ההלוואה ואולם המשיב לא שעה לפניות המבקשים והכשיל את רצונם לעמוד בהלוואה.

            המבקשים טוענים כי מיום הגשת התביעה ביום 25/1/06 שולם לטובת המשיב סך חודשי של 592 ש"ח לטובת ההלוואה, סכום אשר יש בו כדי לכסות את סכום הפיגור בתשלום ההלוואה מחודש 8/06 ועד 11/06 בסך של 5,488 ש"ח.

            המבקשים מוסיפים וטוענים כי טענת המשיב לפיה אין לראות בקצבת המוסד לביטוח לאומי ככספים המכסים את חוב ההלוואה אינה סבירה ואינה מתיישבת עם הוראות הסכם הפשרה שנקשר בין הצדדים. פרשנותו של המשיב משמעותה כי על המבקשים היה לשלם בנוסף לתשלום החודשי בסך של 1,374 ש"ח סך נוסף של 592 ש"ח ופועל יוצא מכך היה משתלם לידי המשיב סכום שעולה בהרבה על סכום הפשרה שהושג בין הצדדים.

            עוד טוענים המבקשים כי למשיב עמד על פי ההסכם סעד דרסטי פחות מאשר העמדת ההלוואה לפרעון מיידי ונקיטת הליכי הוצאה לפועל ואולם המשיב בחר בחוסר תום לב לנקוט בהליכים אלה.

11.        המשיב מתנגד למתן הצווים המבוקשים וטוען שאין בהם אלא נסיון מצד המבקשים לאכוף עליו הסכם פשרה שהופר על ידי המבקשים.