החלטה בתיק בשא 10121/06

1. בפניי בקשה מכוח פקודת ביזיון בית המשפט.
2. תחילתה של המחלוקת הינה בתובענה שהוגשה מטעם המבקשים (להלן: "משפ' אלקיים") כנגד המשיבים (להלן: "משפ' דויאב") עוד בשנת 2003.
3. המשפחות אלקיים ודויאב גרות בשכנות ברחוב פול גוגן בקרית אתא אך התגלע ביניהם סכסוך בכל הנוגע לסלילת שביל גישה משותף מהכביש לעבר בתיהם.
4. במהלך הדיון ביום 12/10/04, בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, ובהמלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה לישר את ההדורים ולשתף פעולה בכל הנוגע לביצוע שביל הגישה הרלבנטי. במהלך הישיבה, הועלתה על הכתב ההסכמה שהושגה בין הצדדים הכוללת פיצוי מסויים מטעם הנתבעים לידי התובעת וכן פירוט לגבי אופן ביצוע השביל אשר יש להקים יחדיו, לרבות לוחות זמנים לביצוע ההחלטה.
5. לאותה הסכמה ניתן תוקף של פסק דין ובכך הסתיים אותו ההליך.
6. לאחר כמה חודשים, ביום 2/2/05, הגישה משפחת אלקיים בקשה למתן צו בגין ביזיון בית המשפט (בש"א 2984/05). באותה בקשה נטען, שלמרות ההסכמה אליה הגיעו הצדדים ואשר קיבלה תוקף של פסק דין, הרי שמשפחת דויאב לא ביצעו את חלקם באותה הסכמה ובשל כך, הם מבזים למעשה את פסק הדין שניתן בשנת 2004.

7. לאחר עיון בטענות הצדדים, ושוב בהסכמת הצדדים ובאי כוחם, ביום 7/4/05, הוסכם על מתווה להמשך הטיפול בהקמת השביל המשותף וזאת לאחר שהתברר שאכן לא התבצעו עד אותו מועד כל הפעולות אשר נקבעו בפסק הדין. בהחלטתי כתבתי שלמרות שלכאורה אכן לא בוצע פסק הדין המקורי מאוקטובר 2004, אזי, על מנת לאפשר לצדדים לסיים את הפרשה תוך שמירה על יחסי שכנות טובה, אמנע מהטלת הוצאות, ככל שהן נוגעות לאותה בקשה.
8. לצערי, למרות ההחלטה דלעיל בבש"א 2984/05 מאפריל 2005, שוב לא הצליחו הצדדים לבצע במשותף את בניית השביל וביום 8/6/06 הוגשה בקשה נוספת על ידי משפחת אלקיים ובה נטען שמשפחת דויאב ממשיכה להפר את פסק דינו של בית המשפט.
9. ביום 17/10/06 שמעתי את הצדדים ולאחר ששקלתי את טענותיהם ועיינתי במסמכים שהם הציגו בפניי, אני אכן סבורה שמשפחת דויאב אינה מקיימת את פסק הדין ואינה עושה את הפעולות המתחייבות מצידה על מנת לקיימו.
10. ראשית, העובדה שההצעות של הקבלנים ששני הצדדים הגישו, שונות בגובהן - איננה יכולה להצדיק את העובדה שלא מתבצעת סלילת הכביש. שנית, הטענה שהוצגה לפיה ההצעה שהציעו משפחת אלקיים איננה ריאלית כיוון שאיננה כוללת רכיבים מסויימים של העבודות, התבררה כלא נכונה וזאת אם נעיין בהצעת המחיר של הקבלן מטעם משפחת אלקיים (נספח ת/1). שלישית, הנסיון של משפחת דויאב לכרוך כתנאי לביצוע העבודות את הסכמתם של משפחת אלקיים להקמת שער חשמלי, הינו נסיון שלא בתום לב. ההסכמה בין הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין, איננה מתייחסת לכך שמשפחת אלקיים חייבת להסכים לביצוע השער החשמלי וכל מה שהוסכם אז (סעיף 5 לאותה הסכמה) הוא, שבמידה ויותקן שער חשמלי, הדבר יתבצע באופן שיאפשר כניסה ויציאה חופשית לכל הרכבים. כפי ששמעתי מהגברת אלקיים, הרי שאחד המכשולים בביצוע העבודות היה דרישתם של משפחת דויאב להקמת השער, ואני מקבלת גירסה זו אשר למעשה לא הוכחשה על ידי הגברת דויאב ואפילו ניתן לטעון כי נמצא לה תימוכין בדברי הגב' דויאב בעמ' 4 לפרוטוקול, שורות 1 עד 3. כלומר, שהגב' דויאב מסכימה שאחת מהסיבות לכך שפסק הדין לא בוצע עד היום הינה המחלוקת סביב הקמת השער, אך מחלוקת זו איננה יכולה להוות צידוק לאי קיום פסק הדין ויש לראות את משפחת דויאב כמי שלא מקיימים את פסק הדין שניתן בדיוק לפני שנתיים בהסכמתם.

11. אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה וקובעת, כי אכן המשיבים, ה"ה דויאב, הפרו את פסק הדין המקורי מאוקטובר 2004.
12. בהתאם, הרי שאני מטילה על כל אחד מהמשיבים 1 ו-2 קנס בסך 500 ש"ח לכל שבוע בו לא יתבצע במלואו פסק הדין מיום 12/10/04, כאשר הקנס יחל להשתלם מיום 22/11/06.
13. כיון שהצדדים אינם מיוצגים אני מבקשת להבהיר את משמעותה של ההחלטה והיא, שאם עד 22/11/06 לא יקיימו הצדדים את פסק הדין מיום 12/10/04, ישלמו המשיבים, משפחת דויאב, קנס לטובת אוצר המדינה בסכום של 500 ש"ח כ"א בכל שבוע, וזאת עד אשר יקויים פסק הדין במלואו.

המזכירות תמציא העתק לצדדים בדואר וכיון ששני עורכי הדין אינם מייצגים עוד את הצדדים, אבקש מהמזכירות לשלוח העתק למשפחת אלקיים ולמשפחת דויאב ברח' פול גוגן 13 בקרית אתא.

ניתנה היום ל' בתשרי, תשס"ז (22 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים.

010121/06בשא110 יפה ברמי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: