החלטה בתיק בשא 10058/08

המבקש (החייב) עותר לביטול החלטתי בדיון מיום 5/5/08, בה הוריתי על ביטול צו הכינוס והליכי פשיטת הרגל, בהעדר התייצבות המבקש לדיון, על אף שזומן אליו, על דרך ציון תאריכו בצו הכינוס.

בהחלטתי ציינתי, כי חלק מהתשלומים לא שולמו, ולדברי הכנ"ר גם לא נרשמה התייצבות לאסיפות, וכן הוריתי כי כל סכום שנצבר יועבר על ידי הכנ"ר להוצל"פ, בניכוי שכרו.

המבקש טוען, כי הוא לא התייצב לדיון, מאחר שסבר כי הזמנה לדיון תשלח אליו מטעם הכנ"ר ובית המשפט, ומשלא קיבל הזמנה מעין זו, נבצר ממנו להתייצב כדין, "מחוסר ידיעה".

המבקש טוען, כי הוא פנה מספר פעמים לכנ"ר לצורך קבלת שוברי תשלום, אלא שבכל פעם נמסר לו כי לא ניתן למסור שוברם, והשוברים יישלחו אליו.

לטענתו, עקב אי משלוח השוברים נבצר ממנו לשלם את צו התשלומים שהוטל עליו בסכום חודשי של 400 ש"ח. מאחר שהיו ברשותו שבעה שוברים, הוא שילם שבעה תשלומים בפועל, וכך נבצר ממנו לשלם את יתר החודשים שבהם היה קיים פיגור.

לטענת המבקש, לא נמסרה לו הזמנה כלשהי מטעם הכנ"ר המורה עליו להתייצב לאסיפת נושים כלשהי, וממילא נבצר ממנו להתייצב לאסיפת נושים.

המבקש מבהיר, כי הוא עושה כל שביכולתו בכדי לגייס את סכומי התשלום ולהעבירם לקופת הכינוס, ומביע נכונות לשלם את כל הסכומים ולהמשיך ולעמוד בצו התשלומים כסדרו.

הכנ"ר מתנגד לביטול ההחלטה, בטענה שלא מתקיימים בענייננו הקריטריונים לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד.

לטענת הכנ"ר, מועד הדיון נקבע כבר במסגרת צו הכינוס, כך שלא ברור מדוע המבקש לא התייצב.   בנוסף, טוען הכנ"ר כי אין בבקשה כל הסבר מניח את הדעת לכך שהמבקש לא התייצב לשתי אסיפות נושים ולא הגיש דוחו"ת חודשיים. 

כידוע, ביסוד הליכי פשיטת הרגל ניצבות שתי תכליות-

(א)    כינוס נכסי החייב לצורך פירעון חובותיו כלפי הנושים;

(ב)     מתן הזדמנות לחייב "לפתוח דף חדש" לאחר שיופטר מחובותיו.

מטרות אלה נבחנות בהתחשב במידת תום ליבו של החייב, לא רק במסגרת התקופה שלפני הגשת הבקשה לפשיטת רגל, אלא גם לאחר הגשתה, ובמהלך ניהול הליכי פשיטת הרגל (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197 (2003); רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2) 810 (2004); ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ"ר, תק-על 2007(1) 959 (2007)).

על רקע רציונל זה, יש לבחון את הבקשה הנוכחית,  והנחת היסוד היא, כי יש ליתן למבקש הזדמנות לשקם את מצבו הכלכלי, על דרך פירעון חובותיו.

בנוסף, בקשה זו, ככל בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, נבחנת על רקע שני קריטריונים חלופיים-

(א)    ביטול מחובת הצדק- כאשר מן הראוי היה שבית המשפט לא ייתן החלטה בהעדרו של מבקש הביטול, מפאת קיומו של פגם פורמלי בהליך ההמצאה, כגון אי זימונו של מבקש הביטול לדיון;

(ב)     ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט- כאשר בעצם מתן ההחלטה בהיעדר מבקש הביטול לא נפל פגם, אך קיים טעם המצדיק את היעדרותו (או העדר התגוננותו), או שקיימות למבקש הביטול טענות מהותיות טובות, המעידות על כך ששמיעת עמדתו עשויה להוביל לתוצאה שונה מזו שבהחלטה שניתנה.

(ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח(1) 630; רע"א 8646/04 כריים נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח', תק-על 2004(4) 1705; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 354-355).

בענייננו, מועד הדיון צויין על גבי צו הכינוס, שאין מחלוקת כי נשלח למבקש, כך שלא נפל פגם בהמצאה, המבקש היה אמור להיות מודע למועד הדיון, ואין לבטל את ההחלטה מחובת הצדק.