החלטה בתיק בשא 10051/08

הנתבעים מבקשים להורות לתובעת ליתן מענה משלים לשאלון שהופנה אליה.

בכתב התביעה עתרה התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום תגמולי הביטוח, לגבי תקופת השיפוי שבין המועדים 31/7/04- 12/10/05, בגין פוליסה לביטוח סיכוני רכוש ואובדן רווחים (סכום התביעה הוא 52,305,062 ש"ח) .

התובעת טענה, כי היא זכאית לקבלת תגמולי הביטוח בגין הפסקת פעילותה היצרנית, כמספקת אתילן לחברת תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ (תא"ל), וזאת בעקבות שריפה שאירעה במפעלה של חברה זו.

בבקשה הנוכחית, טוענים הנתבעים, כי הצורך במענה על השאלון נובע מכך שסכום התביעה הגבוה אינו נתמך בחוות דעת שמאית או במסמכים חיצוניים ואוביקטיביים העשויים לתמוך בטענות התביעה.

לטענת הנתבעים, חלק מהשאלות לא נענו כלל או שנענו באופן חלקי, ותוך הפנייה כללית למסמכים שגולו.  הנתבעים עותרים להורות לתובעת להשיב בשנית על השאלות שמספרן- 9, 11, 12, 14, 25, 26, ו-29-58.

בתגובתה, טוענת התובעת, כי היא נענתה לדרישת הגילוי שהופנתה אליה מצד הנתבעים, ומסרה להם תצהיר גילוי, קלסרים של מסמכים (שנמסרו יחד עם התצהיר) וטבלאות מידע.  לטענתה, חלק מהשאלות בשאלון חוזרות על דרישת הגילוי והעיון, ו"מתחקרות" אותה לגבי המסמכים נשוא דרישת הגילוי והעיון.

בשאלה 9 נשאלה התובעת- "האם בהקשר זה הוגשה למבטחי האשראי תביעה על ידי כאו"ל? נא לצרף".  שאלה זו מפנה לשאלה 8, בה נשאלה התובעת האם שולמו לה סכומים כלשהם מהחברה הישראלית לביטוח אשראי כתוצאה ממצבה הכלכלי, הקפאת ההליכים או הפירוק של חברת תא"ל. 

בתשובתה, השיבה התובעת- "כן- בהקשר של חובות היסטוריים בגין אספקת אתילן מלפני השריפה". במענה לבקשת ההשלמה שהופנתה אליה, טענה התובעת כי העיון בתביעה יתאפשר בבא נציגי המבטחים למפעל.

בבקשה הנוכחית, משיגים הנתבעים על כך שלתצהיר התשובות לא צורף עותק מכתב התביעה.

כידוע, אין לכלול רכיב של גילוי מסמכים במסגרת שאלון, ולכן ממילא אין לחייב את התובעת בגילוי עותק מכתב התביעה האמור.

בשאלה 11 נשאלה התובעת לגבי התחייבותה לספק לתא"ל אתילן מייצור עצמי להסכם ארוך טווח במועדים הרלוונטיים להקפאת ההליכים, וכן נשאלה לגבי פרטי ההתחייבות.  בתגובתה, טוענת התובעת, כי שאלה זו אינה אלא חזרה על דרישת הגילוי הגלומה בסעיף 3.55 לדרישת הגילוי, בה התבקשה להעביר לעיון הנתבעים העתק ההתכתבויות בין תא"ל לתובעת, הנוגעות, בין היתר, למתן אשראי ואספקת אתילן. התובעת טוענת, כי בתגובה לכך, היא העבירה לנתבעים את טיוטות ההסכמים הרלוונטיים (נספח ז' לתגובה).

איני סבור כי שאלה 11 חוזרת על דרישת הגילוי האמורה.  מטבע הדברים, השאלה אמנם מתייחסת להסכמים שהועברו לנתבעים, אך במסגרתה, התבקשה התובעת להתמקד בנקודות מסויימות, שככל הנראה, עולות מהם, כך שהמענה על השאלה אינו מתייתר כתוצאה מהגילוי.

בשאלה 12 נשאלה התובעת האם לאחר השריפה נמסרו לה הערכות בדבר משך השיקום הצפוי של מפעל תא"ל, וכן היא נשאלה לגבי הגורמים הרלוונטיים להערכות אלה ותוכנן של אותן הערכות.  בתגובתה, טוענת התובעת, כי התשובה לשאלה זו גלומה בדוחו"ת הערכה של מומחים חשבונאיים ושמאיים, ושאלה 12 אינה אלא ניסיון לתחקר את התובעת עליהם.

בדומה לתשובה לשאלה 11, גם התשובה לשאלה 12 עשויה להימצא בדו"ח ההערכה האמור, אך אין משמעות הדבר שגילויו מייתר את הצורך במענה על השאלה.

למעשה, העובדה שדו"ח מעין זה גולה זה מכבר, רק מחזקת את הרלוונטיות הגלומה בשאלה זו.

בשאלה 14 נשאלה התובעת האם היא גבתה מתא"ל, תמורת אתילן, סכומים העולים על אלו הקבועים בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים והתקנות, הצווים והוראות השעה מכוחו. אני מסכים עם התובעת בכך ששאלה זו אינה רלוונטית להליך, ואין לחייבה במענה עליה.

בשאלות 25 ו-26 נשאלה התובעת האם בז"א ובז"ח (בהתאמה) התבקשו לספק לתובעת פרופילן בהיקף העולה על זה שסופק בפועל. בשאלות 29-58 נשאלה התובעת לגבי כמויות הפרופילן שהתובעת הזמינה מבז"א ומבז"ח בחודשים שונים, האם הכמות סופקה לה, ומהי הכמות שהתקבלה.

לגבי מכלול שאלות אלה טענה התובעת, כי ההתקשרויות בינה לבין בז"ן היו בעל פה, וכתוצאה מפניותיה, בז"א ובז"ח (שהיו אז בבעלות בז"ן) סיפקו לה את כל הפרופילן שהיה ביכולתן לספק לה, ובכך היא הקטינה את נזקיה. התובעת טוענת, כי לא קיימת מערכת מסמכים של הזמנות והסכמות כתובות, בדבר אספקת הפרופילן. 

לטענתה, הנתונים שהובאו בטבלה שצורפה לתצהיר התשובות נאספו ממערכת חשבונאית אמינה, והשאלות הנוספות אינן אלא ניסיון לנהל חקירה נגדית.