החלטה בתיק בשא 026508/04

1.      הבקשה שבפניי הינה בקשה לעיכוב ביצוע החלטה עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים.

הבקשה מתייחסת להחלטה אשר ניתנה על ידי במסגרת בש"א 14460/04 בתיק פש"ר 1011/00.

החלטה זו התייחסה לחובו של המבקש 2 לדיור לעולה בע"מ (להלן: " דיור לעולה"); לחיובו בריבית פיגורים ולבקשתו של המבקש 2 לפדות משכנתא על נכס ששועבד להבטחת תשלום על פי הסדר נושים של דיור לעולה, אשר אושר באסיפות הנושים ביום 15.6.00.

הנכס הינו חלק מגוש 6180 בנווה יהושע המצוי בבעלות המבקשת 1.

במסגרת הסדר הנושים מונו המשיבים 1-2 ככונסי הנכסים של הנכס, ונקבע כי הם יפעלו למימושו על פי הוראות הסדר הנושים.

קודם למתן ההחלטה נשוא הערעור, ניתנה על ידי הוראה לקיום הליך הזמנה להציע הצעות באשר לנכס לאחר קבלת חוו"ד שמאית ועריכת מכרז. עם זאת, נקבע על ידי כי לא תתקבלנה הצעות באשר לנכס לפני שתינתן החלטה בבקשת המבקשים לפדות את המשכנתא המוטלת על הנכס.

בקשה זו נדחתה ועליה הוגש ערעור, ולחלופין הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

המבקשים טענו כי סיכויי הערעור גבוהים וכי יש מקום לעכב את הליך מכירת הנכס.

אין כל מקום, לטענת המבקשים, להתחיל בהליך שלישי למכירת הנכס כאשר קיים סיכוי ממשי לפיו יאפשר בימ"ש עליון במסגרת הערעור לפדות את המשכנתא.

המבקשים טענו כי קבלת הערעור, תוך הותרת הליכי המכירה על כנם, עשויים לגרום למבקשים נזק אשר יתכן שהוא בלתי הפיך, שכן לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יימכר הנכס על ידי הכונסים.

מכאן, עולה כי הבקשה לעיכוב ביצוע מתייחסת להליכי מכירת הנכס בלבד.

2.      ביקשתי את תגובת כונסי הנכסים של הנכס והנאמן לבקשה.

בתגובה זו הפנו המשיבים 1-3 למאזן הנזקים והנוחות אשר צריך להיבדק על ידי בימ"ש במצב של מימוש נכסים, כפי שנקבע בע"א 4644/91 כובשי נ' בנק הפועלים.

המשיבים טענו כי יש לקחת בחשבון זכויות של מספר צדדים הקשורים במכירת הנכס - הצד אשר נפגע מהפרת הסכם הרכישה האחרון, הצד המפר זכאי להשבת הכספים כתוצאה מביטול ההסכם האחרון למכירת הנכס, זכויות המבקשים על פי ההסכם, זכויות הנושים המובטחים והלא מובטחים של דיור לעולה בע"מ וזכותם של נושים אחרים.

לדברי המשיבים, הדרך הנכונה והיחידה להביא לפתרון המחלוקות הינו הוצאת הנכס למכירה במכרז במחיר השוק הגבוה ביותר.

למבקשים עצמם אין את הכספים לפדות את החוב והם מבקשים לפדות את הנכס על ידי מכירתו לצד ג'.

המשיבים התייחסו גם לטענות המבקשים בערעור באשר לקביעת החוב וטענו כי סיכויי הערעור אינם גבוהים.

המשיבים טענו כי המבקש פנה בבקשה לפדיון 4 שנים לאחר אישור הסדר הנושים, ולאחר שהנכס כבר הוצע למכירה פעמיים. אין לכן מקום לעכב את המכירה.

יתרה מזאת, לא הוצעה על ידי המבקשים כל ערובה כנגד החוב אשר נקבע ולכן אין כל מקום לקבל את הבקשה.