החלטה בתיק בשא 003670/03

ענינה של הבקשה דנא, עתירת המבקשים לפטור מאגרת משפט. 

המבקשים הגישו תובענה בה עתר לחיוב הנתבעים בסך של 294,670,220 ש"ח.

בכתב התביעה הארוך מאוד שהגישו המבקשים, טענו הללו, בלשון בוטה למדי, כי המשיבים כולם גרמו להם נזקים מרחיקי לכת עד כדי סכום התביעה, תוך שהם פועלים כלפיהם בשרירות לב, ברשלנות, באטימות בהופכם את מפעל חייו של מבקש מס' 1, לגל גרוטאות שנמכר בפרוטות.

המבקשים, כך נטען בכתב התביעה, יזמו הקמת מפעל למבנים טרומים שאמור היה להבנות בדרום הארץ, כל זאת בתקופה שבה היתה תנופת בניה עצומה בישראל עקב עליתם לארץ של מאות אלפי עולים, דבר שהצריך מציאת פתרונות דיור בהיקפים נרחבים ולו היה המפעל קורם עור וגידים (והוא לא עשה כן מחמת מעשי המשיבים), היו הם זוכים להכנסות בהיקף ניכר, מה גם שמדובר היה במפעל שאמור היה להיות מוקם, תוך שהמבקשים מסתמכים על סיוע שהובטח להם במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט - 1959.

במקביל להגשת התובענה עתרו כאמור המבקשים לפטור מאגרת משפט, המסתכמת בנסיבות המקרה הנוכחי בסכום העולה על 8 מיליון ש"ח.

המשיבים מתנגדים נחרצות לבקשה. הוגשו תגובות מטעם הפרקליטות כמייצגת אינטרס המדינה בגביית אגרות, אך גם כמי שאמורה לייצג את אנשי מרכז ההשקעות שבמשרד המסחר והתעשיה, ואנשי אגף החשב הכללי וכן מטעם הבנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ ואנשיו והמשיב מס' 4. לדיון התייצב גם ב"כ המשיב מס' 9  וזאת מבלי שהוגשה תגובה מטעמו, אך הוא הצטרף לטעמי יתר חבריו בהתנגדותו לבקשה לפטור מאגרה.

במהלך הדיון, נחקר המבקש מס' 1 (להלן: "המבקש") על תצהירו, ב"כ המבקשים ויתר על חקירת חוקר פרטי שביצע חקירה אודות המבקשים ובעיקר אודות המבקש וכן ויתר על חקירת מומחה מטעם המשיבים שנתן חוות דעת בתמיכה להתנגדותם (מר יחיאל אבן) ולאחר מכן הצדדים סיכמו את טענותיהם.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות מכל וכל וכי יש לחייב את המבקשים בתשלום אגרת משפט במלואה.

לא אכנס למושכלות יסוד בעניני אגרות משפט, הצדדים הרחיבו בענין זה בטענותיהם, הם אינם חלוקים בבסיס הנורמטיבי ובאזכור כל ההלכות הבסיסיות בנושא האגרות. השאלה היא כמובן, כיצד מישמים את הדין ואת אותן הלכות על נסיבות המקרה שלפנינו.

על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים עיקריים מצטברים - הוכחת קיומה של עילה לכאורית להליך שבו נקט והעדר יכולת לעמוד בתשלום האגרה. אין מדקדקים עם תובע בנושא סיכויי תביעתו בשלב ראשוני זה, אך בהחלט יש לבחון את התובענה ואין להתיחס אליה בקלות ראש, קל וחומר שאלה פני הדברים בנסיבות יוצאות הדופן של המקרה הנוכחי, שעה שמדובר בתובענה שהיקפה כ- 300 מיליון ש"ח בקירוב.

טענה ראשונה שהעלו המשיבים היא כי למבקשים מס' 1 ו- 2 אין כל מעמד בהליך, ולא מצאתי בטיעוני עו"ד כהן התנגדות של ממש עם טענה זו. כל ההתקשרות נשוא התובענה ביחס להקמתו של אותו מפעל מאושר נטען, היתה שלמבקשת מס' 3 ללא כל קשר ליתר המבקשים. העובדה שהמבקשים האחרים הינם בעלי מניות במבקשת מס' 3, עדיין אינה מקימה להם עילת תביעה.

טען עו"ד כהן, לראשונה בסיכומים כי הנזקים מיוחסים גם למבקש באופן אישי כמי שערב לחיובי המבקשת מס' 3, אך עיון בכתב התביעה מעלה כי טענה זו לא נטענה וכל הטענות לנזקים, מתיחסות באופן גורף וכולל לשלושת המבקשים כיחידה אחת מבלי לעשות כל אבחנה ביניהם.

גם עו"ד כהן מסכים, כי באופן רגיל אין לבעל מניות עילת תביעה ישירה משל עצמו, כנגד מי שהסב נזק לחברה שהוא בעל מניות בה, אך כאמור הוא סבור כי למבקש נגרם נזק ישיר, המבקש עצמו לא הצהיר בענין זה, הדברים לא מצאו כל ביטוי לכתב התביעה, ומשכך, דין הבקשה ככל שהיא נוגעת למבקשים מס' 1 ו- 2 להדחות מכל וכל, מבלי להיכנס לגופן של הטענות, באשר אין להם כל עילת תביעה משל עצמם.

בנוסף, קיימות מספר טענות שהועלו על ידי המשיבים בטיעוניהם, בהתיחס לעילת התביעה, שהן כולן טענות כבדות משקל, שלא מצאתי התמודדות של ממש עימן בסיכומי המבקשים.

במה דברים אמורים?

המבקשים (למען הדיון המבקשת מס' 3) שטחו טענות דומות במסגרת הליך שהתנהל בבית המשפט העליון בבג"צ שהגישו כנגד חלק מהמשיבים (בג"צ 5289/94).

כאמור, חלק לא  מבוטל מהטענות שנטענות בכתב התביעה הנוכחי, כבר היו בסיס לאותה עתירה ואין לקבל את טענות עו"ד כהן, כי הטענות בתובענה הינן טענות חדשות.

בית המשפט העליון קבע בפסק דינו שצורף כנספח מה' לתובענה מפי כב' הנשיא שמגר כי "לא מצאנו עילה להתערבותו של בית משפט זה. המשיב הראשון קבע תנאים שנתלוו לתהליך ההשקעה ולאישור שינוי הבעלות בעותרת, וחלק מהם לא קויים על ידי העותרת. על כן, אין לה להלין אלא על עצמה אם נשארה עתה באמצע דרכה ואינה רואה אפשרות להגשים כוונתה המוצהרת להקים מפעל לייצור מבנים ואלמנטים טרומים. אכן רצוי היה, כפי שהערנו גם במהלך הדיון, שתנאיה של המדינה יהיו ערוכים בפרוט רב ויותר וכי האישור יושתת על בדיקה מוקדמת רחבה יותר, אך בהערות אלו אין כדי להואיל לעותרת כי היא לא קימה בעליל תנאים בסיסיים, ומשך הזמן שנקף בינתיים ואשר בעטיו חלפו התקופות שנקבעו בחוק, יש לזקפו על חשבונה. אשר על כן, החלטנו לדחות את העתירה".

מדובר בקביעת ממצאים בסכסוך ישיר שבין המבקשת מס' 3  למי שהיו בעלי ריבה באותו הליך והם בעלי ריבה גם בהליך הנוכחי, ממצאים שיש בהם כדי להשמיט את הבסיס מתחת לרכיבים לא מבוטלים של התובענה, גם אם לאחר מכן טוענים המבקשים להצטרפותם של רכיבים נוספים לאותם חטאים היסטוריים.